שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    כל אחד צריך שתהיה לו איזו מצרים לצאת ממנה
    יש זוגות שכבר חוו רבות מעשר המכות על בשרם: שפכו זה לזה את הדם, אכלו צפרדעים, וישבו הרבה בחושך. הם יכולים לצאת לחופשי, או לעבור גם את פרעה ולנצח
    "כָּל אָדָם צָרִיך שֶתִהְיֶה לוֹ

    אֵיזוֹ מִצְרַיִם,

    וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד,

    לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד

    בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם".

    (--אמנון ריבק*)

     

    פסח מזכיר לנו את ההזדמנות, ואולי אפילו המחויבות, להוציא את עצמנו מעבדות לחירות. "המצרים" של כל אחד מאיתנו שונה. יש שמכורים, לסיגריות, קפה, או ג'אנק פוד למינהו. אחרים מכורים לספורט, או עבודה, ויש ש"מכורים" לבני זוג מתעללים, קשרים משפחתיים מעוותים ושברי לב סדרתיים.

     

     

    אנחנו מכירים זוגות שהיציאה שלהם מעבדות לחירות התרחשה עם ההחלטה להתגרש. ההחלטה להיפרד והתהליך בעקבותיו לא פשוט. לפעמים הוא מתרחש אחרי שנים של הליכה בתוך "מדבר" רגשי, בדידות וקור, בתוך יחסים שכלפי חוץ נראים אולי לגמרי נורמליים ואפילו טובים.

     

    בדרך כלל רק אחד מבני הזוג הוא זה שמקבל את ההחלטה ללכת, ולא כולם מבינים אותו ומסכימים עם ההחלטה שלו: למה להיפרד? למה דווקא עכשיו? מה לא עובד? איך לא רואים את זה מבחוץ? אבל זו "המצרים" של אנשים כאלה, שאחרי הפרידה מרגישים בעיקר תחושת הקלה ושחרור. הם מוכנים להישאר לבד, ללכת למדבר, עם תקווה שבסוף הדרך יש איזו ארץ מובטחת. וגם אם לא – עדיף לבד מאשר בתוך ביחד שבו אחד מבני הזוג הוא מת מהלך...


    מסע ארוך שזוכרים בכפות הרגליים (איור: Shutterstock)

     

    זוגות אחרים יוצאים ממצרים דווקא כשהם מתחברים מחדש, אחרי תקופה ארוכה של משבר, שמלווה לא פעם בטיפול זוגי אינטנסיבי, אפילו אחרי בגידה. אלה זוגות שכבר חוו רבות מעשר המכות על בשרם: שפכו זה לזה את הדם, אכלו צפרדעים, וישבו הרבה בחושך... גם לגביהם, רבים מהמכרים והקרובים שלהם בחוץ לא מבינים את הבחירה שלהם: איך יכולת לסלוח לו? איך הסכמת להישאר איתה למרות שבגדה בך? למה אתם לא מתגרשים? איך אתם יכולים להיות בטוחים שזה לא יקרה לכם שוב? אבל אחרי עבודה אישית וזוגית מאומצת, הם מבינים ששניהם תרמו לכך שהנישואים שלהם החמיצו, הרבה לפני שהמשבר צץ על פני השטח בצורת בגידה או רומן סודי. משהו היה מקולקל שם עוד קודם. ואחרי הרבה עבודת טיהור, ביעור ומירוק – הם מוכנים להתחיל מחדש, לא לקבל יותר שום דבר כמובן מאליו. לבדוק את עצמם, את ההסכמים הבלתי כתובים של הזוגיות שלהם, את ההתנהלות, המסורת וכל מה שהיה מקובל - ולהסכים על הכל מחדש. ממש כאילו רק עכשיו הכירו.  

     

    זה יכול לקרות בצעד אמיץ של יציאה מהארון

    יש אנשים שיוצאים מעבדות לחירות כשהם מפסיקים לעשות חשבון לסביבה, מה יגידו, איך יגיבו, ומה הם חושבים שנכון וראוי. זה יכול לקרות בצעד אמיץ של יציאה מהארון, אחרי שנים של התלבטות, בושה ותחושות קשות של בדידות וחיים בשקר. זה יכול לקרות בהחלטה שאת מפסיקה לחכות לבן הזוג המתאים ומתחילה בתהליך הפיכה לאם חד הורית. זה יכול להיות כשאתה מפסיק לבחון את בנות הזוג שלך לפי המשקפיים של אמא, ומגלה פתאום שהבחורה שאתה הכי נמשך אליה היא בדיוק זו שאמא לא תסכים לקבל הביתה. וזה יכול להיות כשאת מסכימה לוותר על רשימת המכולת שלך ומתחילה לצאת עם אנשים, לא שקים של תכונות, ולהסתכל לתוכם, לא רק דרך הפריזמה של ה"צריך" ו"מוכרח"....

     

    "כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ

    אֵיזוֹ מִצְרַיִם,

    לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים,

    לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,

    לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם,

    לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים"

      

    איפה עמוד הענן שיראה את הדרך?

    כשמתחילים לצאת ממצרים נתקפים באימה. כולנו מכירים את הג'יפה הישנה, הבוץ החם והמוכר שבו חיינו קודם. אבל מה יקרה בעתיד? אין שום בטחונות. היינו רוצים לקוות שהמים יפתחו לשני הצדדים, ממש כמו הנס שקרה לעם ישראל. אבל הסכנה שנטבע בדרך, ניסחף, שקר שם בחוץ או שנגלה שבעצם היה לנו טוב ורק היינו צריכים להתאמץ קצת, ולחילופין שסתם נלך לאיבוד ולא נגיע לשום מקום - מבהילה אותנו. איפה עמוד הענן שיראה את הדרך? מי ירגיע אותנו שיש שם בכלל ארץ מובטחת בקצה המסלול?

     

    ולכן המשפט "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" כל כך מחזק, כי גם אם המשימה נראית בלתי אפשרית, אנחנו נחזור עליה שוב ושוב עד שנמצא את הכוח, האומץ, השקט, התקווה...

     

    "כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ

    אֵיזוֹ מִצְרַיִם,

    לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ

    בְּיָד חֲזָקָה,

    אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם..."

     

     


     

    *ציטוטי השיר מתוך "כל אדם צריך מצרים" מאת אמנון ריבק
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כל אחד צריך שתהיה לו איזו מצרים לצאת ממנה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים