תלתן הפלדה: בית יפני עם עיצוב למזל טוב
לאחר מות אשתו, איווסאקי ממפרץ אוסקה החליט לצאת עם בניו לדרך חדשה. הוא בנה בית שמחולק ברצועות פלדה לחללים בצורת תלתן. סיפור עם התחלה עצובה וסוף שמח
בית התלתן הוא סיפור עם התחלה עצובה שהסתיים בסוף שמח. הבעלים של הבית, טושיו איווסאקי, הוא עובד מדינה בעיר הנמצאת מעל הגבעות הנישאות במפרץ אוסקה ביפן. אחרי מות אשתו הוא החל להתעניין בעיצוב פנים ובאדריכלות. הבחירה בדרך מקורית זאת נועדה לספק לו ולשני בניו הצעירים השראה להתחלה חדשה. איווסאקי פנה לאדריכל המיוחד קטסוהירו מיאמוטו, והמפגש ביניהם הביא לבניית בית התלתן.
איווסאקי גיבש כמה רעיונות לא שגרתיים. "זנחתי את כל הרעיונות של "סגנון חיים" ושל התפקידים הרגילים של בית", הוא מסביר. "לא הייתי מעוניין בדברים נוחים או בקלישאות שלהם. רציתי להיות מוקף אך ורק בדברים מרשימים - לתת לכוח שבעיצוב להתוות לנו דרך חדשה לחיים".
ללא התערבות נשית מאזנת, איווסאקי ומיאמוטו ויתרו למשל על ארונות ודלתות בחדרי השירותים. חילופי הרעיונות של האדריכל והלקוח התבססו על הרצון שלהם ליצור משהו שונה, והאילוץ היחיד היה התקציב. הם רצו בית שכאשר יחשפו אותו בעתיד - יתגלה שריד מופלא ולא שגרתי.
"חיפשנו אתרים פוטנציאליים", אומר מיאמוטו, "רובם היו חלקות קטנות, פראיות מאוד ויוצאות דופן. התחלנו לחשוב על חומרי בנייה לא רגילים, לרבות פלדה מעוקמת". לבסוף התפשר איווסאקי על מגרש ששטחו 117 מ"ר, המתנשא מעל הרחוב ומעל קיר אבן עבה.
"כשדיברנו על התצורה האפשרית של החלל, חשבנו שיהיה מעניין יותר אם נקבע שחדר המשפחה הראשי יהיה מתחת לאדמה, ולא החניה כפי שנהוג", אומר האדריכל. התוצאה היא שאיווסאקי שוכר מקום חניה בסמוך לבית, אבל החזית המוגזמת נשארה כסימן למקום החניה שהיה אמור להיות שם.
משחק הקירות
בפני השניים עמדו אתגרים מבחינה מבנית. החלקה נמצאת במרכזו של מדרון מדורג ויש בה אזורים מוגבהים משני הצדדים. "חתכנו חור גדול בתוך מה שהיה קיר תומך", מסביר מיאמוטו, "במדרונות אנכיים כאלה בונים בדרך כלל קירות עבים מבטון מזוין, כבסיס לבית. מכיוון שהחלקה קטנה, לא רציתי שבבית יהיו קירות מפרידים רבים, שיגזלו חלל יקר. משום כך חשבנו על פלדה, למרות מחירה".
מיאמוטו השתמש ברצועות פלדה בצורת גל, שישמשו גם לקירות הפנימיים המוגמרים וגם ליציקת תבניות לעמודים של יסודות הבטון התת קרקעיים. את תבניות הפלדה יצרה חברה, שמתמחה במכלי אכסון עגולים. גובה הפלטות שמהן עשויות התבניות הוא 3.7 מטרים ועוביין 9 מילימטרים בלבד.
"בדרך זו קיבלנו חלל מעניין ומסקרן, וגם הגנה מפני לחות תת קרקעית", אומר מיאמוטו השימוש החדשני שלו בפלדה, גם כשכבת בידוד חסינת מים מתחת לפני הקרקע וגם כחומר דו שימושי ליציקות ולגימור, הוא חסר תקדים בעיצוב דירות למגורים, והפתרון יצר הדים.
בעת שהשתעשע בצורת הקירות הגיע מיאמוטו לצורת התלתן, תוך התייחסות לקנה המידה האופטימלי ולתכנית של סידור החללים הפנימיים. גם המחיר היה בעדיפות ראשונה - רצועות הפלדה רותכו יחד מכמה פלטות, שכל אחת מהן ברדיוס עיקול שונה. כדי לשמור על עלויות ייצור נמוכות השתמש מיאמוטו במעט רצועות, ועם זאת שמר על צורה כללית זורמת, פונקציונאלית ומשעשעת.
מפרצים של פרטיות
חדר המשפחה הראשי נפרס מכיוון הכניסה בצורה אורגנית עם שלושה עלעלים. קווי המתאר הגליים של החדר יוצרים מפרצים עדינים של פרטיות בתוך החלל המשותף הגדול.
"שרטטתי תכנית של ארבעה עלים, אבל קנה המידה שלה לא התאים למקום הקטן הזה, והיה עליי לוותר על עלה אחד, דבר שהתאים בדיעבד למשפחה עם שלוש נפשות", מסביר מיאמוטו. הוויתור על עלה המזל בתלתן המרובע לא פגע במזל המשפחה. איווסאקי התחתן בשנית ונולד לו ילד נוסף.
מאחורי הקירות הגליים של המסדרון המרכזי נמצאים ארבעה "תרמילים" סגורים מפלדה טרומית, שבהם נמצאים המטבח, שני חדרי שינה וחדר אמבטיה. עיצובם הושפע בחלקו ממערות היאודונג הסיניות - מגורים תת קרקעיים חמימים בחורף וקרירים בקיץ, שיש להם השפעה שלילית מעטה על הסביבה.
מיאמוטו, שעבד עם פלדה בעבר, ידע עד כמה קשה ויקר יהיה לבודד את הבית, אבל מיקום חללי המגורים הראשיים מתחת לאדמה חסך ממנו את הדאגה. בבית אין צורך במיזוג אוויר, על אף הקיץ החם והלח של יפן. בחורף, בזכות הרצפה המחוממת תנור קרמיקה קטן אחד מספק את כל צורכי המשפחה.
אווירה של מערה
בניגוד לגובה הרב של התקרה בחדר המשפחה - 4.6 מטרים, "התרמילים" הפונקציונאליים הם קומפקטיים ונוחים, וגובהם הוא רק 2.1 מטרים, מה שיוצר אווירה של מערה, שמוצאת חן במיוחד בעיני הבנים הצעירים.
כדי להחדיר את אור השמש, המטבח ושני החדרים הפרטיים מצוידים במלכודת אור מעניינת, הצבועה בגוונים בהירים של ירוק, סגול וורוד. לחדר האמבטיה נכנס אור רב דרך גרם המדרגות המוביל מעלה, אל הלופט המוקף בחלונות זכוכית, שבו עוד שלושה חדרונים המיועדים למנוחה או לפתיחת פוטון לשינה. אל כל חדרון אפשר להיכנס גם מחוץ לבית.
הקירות הלבנים של הבית וחלונות הזכוכית המקיפים אותו, גורמים אפילו לחדר המשפחה התת קרקעי להישאר מואר במשך היום. "ביום הבית מלא באור טבעי", אומר איווסאקי, "ובערב החללים זוהרים בצבעי השקיעה". בלילה פורץ קילוח של אור מתוך חלל המגורים הראשי, יוצר השתקפות בצורת תלתן על התקרה וגולש על הקירות הגבוהים.
במערכת התאורה, שנוצרה בשיתוף עם המעצב מסאהידה קאקודטה, מתקני תאורה המנצלים היטב את קירות הפלדה של הבית ואת התקרה. הנורות החשופות וחיישני המגע שלהן הם מגנטים שאותם אפשר להזיז בחופשיות ממקום למקום על פי הצורך.
הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור
לפנייה לכתב/ת 
