מתגרש טרי, אל תיתן לאגו שלך לגרום עוד נזק
גברים במצב של גירושים לרוב אינם מודים שקשה להם רגשית, אבל לחלקם יש בעיה שדורשת תשומת לב, בגלל הנזק שהיא עלולה לגרום למתגרשים עצמם - וגם לילדיהם
"די, אני לא יכולה, אני רוצה להתגרש", היא אומרת, נחרצת מאוד, ואתה לא מבין. מישהו בוודאי השפיע עליה, אתה מכיר אותה, והיא לא היתה מגיעה להחלטה משמעותית כל כך בעצמה. נכון, יש לכם קשיים, חילוקי דעות ואי הסכמות, אבל אלה דברים שקורים בכל זוגיות, וצריך להתמודד איתם במקום לברוח, כי מה מחכה לך בחוץ? אתה שואל, כואב, פגוע, ובעיקר לא מבין.
טבעי שהמחשבות דוהרות, ואיתן החשד שאולי יש לה מישהו. יותר קל להבין שהיא רוצה ללכת כשיש מישהו שמחכה לה בחוץ, מאשר לקבל את העובדה שזו בריחה מזוגיות, שלמרות הבעיות, בסך הכל לא כל כך רעה. מתי זה קרה, האם זה מישהו שאתה מכיר? יכול להיות שתחפש אותו, אבל גם אם תמצא וגם אם לא, ההתנהגות שלה מרגישה כבגידה אחת גדולה: בך, בילדים, בהוריך שטיפחו ואהבו אותה, בהוריה שאוהבים אותך ובחברים.
העולם הבטוח והאמון שהיה לך באשתך – שתהיה איתך באש ובמים, בטוב וברע, בבריאות ובחולי - התפוגגו ונעלמו. ייתכן שהחלטתה נבעה מכך שהגיעה למסקנה שמשהו ביחסים ביניכם לא עבד, עד שהתאהבה במישהו אחר. אולי הצטבר בתוכה מאגר גדול של כעסים שהיא כבר לא יכולה להכיל, וייתכן שהיא באמת מרגישה, ממש כפי שאמרה לך, שהחופש האישי שלה נשלל במסגרת הזוגיות, ושהיא צריכה לפרוץ אותה כדי "לנשום חמצן".
זו לא הפעם הראשונה ששמעת אותה אומרת את זה, אבל אתה באמת ובתמים לא מבין. בעיניך, זוגיות, על כל המשתמע ממנה, והקשר שבין הזוגיות לבין צרכים אישיים, נראים אחרת לגמרי מאשר בעיניה. אם היחסים לא מושלמים, אז צריך לדעת להתמודד, לדבר על זה, ליישר קו, ולהמשיך הלאה. ביחד.
אתה כועס, מאוד, אבל גם לוקח אחריות על הכל, כולל כל מה שהיא לא לוקחת, לדעתך: שלומם הנפשי של הילדים, הפגיעה במשפחה המורחבת, היציבות שאתה חושב שראויה להיות בזוגיות, החברים ועל מה שצריך להגיד להם. אתה מוכן לסלוח, ואולי גם לוותר על דברים שעמדת עליהם קודם. אתה רוצה שהיא תגיד לך בדיוק מה היא רוצה, ולעשות הכל, רק כדי לאסוף את השברים ולשמור על המסגרת, אבל היא לא מוכנה אפילו לשמוע.
אתה מדבר עם הוריה של אשתך כדי שיעשו לה סדר בראש. אתה מפעיל את כל מי שאתה יכול, וכולם מסכימים איתך, ולא מבינים איך היא בועטת בדלי השפע והטוב שיש לה, אבל היא ממשיכה בשלה.
לפעמים לא מספיק רק לדבר עם חברים
גם נשים, במצב דומה, כשהגבר שלהן מחליט לעזוב במפתיע, עלולות להתרסק. אבל, הן מוכנות להודות בכך יותר בקלות. הן שופכות טונות של דמעות אצל החברות ואמא, עד שאלו לא יכולות להכיל יותר. אתה לא כזה, אין לך חברוֹת. בדייטים הראשונים לאחר שיצאת מהבית אתה מבין בדיעבד, שאת הלב שלך שפכת בעיקר בפניה, כדי לקבל תמיכה ואוזן קשבת ואהדה, יותר מאשר היית פנוי להכיר אותה.
קל לך להיפתח בפני אשה זרה, והרבה יותר קשה להיפתח ולהסביר את מה שאתה מרגיש בפני מי שאתה מכיר היטב. אתה לא רוצה לקלקל יחסים, ואתה לא רוצה להראות חולשה. אתה לא יודע להיות חלש, והופך למריר, כשהמחשבות ותחושת ההשפלה מפריעים לך לתפקד.
עוד מבט
גרוש: מרגיש כמו אורח בבית משפחתי
יובל בר-אור
היא מצליחה לשוות לבית מראה כה מלבב, כה מזמין. רואים שהיא מאושרת, אוהבת את ביתה החדש, את יכולתה להחליט בדיוק מה שהיא רוצה, לא חייבת לאף אחד כלום, לא דופקת חשבון, לבד, עצמאית, חופשית... מאושרת, לעזאזל. ואני?
חשוב להבין מה עובר לגברים רבים בראש במצבים כאלה: תחושות הבגידה והכעס עלולות לגרום לנזק רב גם לגבר עצמו, ליכולת השיקום שלו וליכולת שלו לפתיחות וליצירת זוגיות בריאה בהמשך, וגם לילדיו, כי היחסים שלו איתם עלולים להיות מושפעים מאוד מהפגיעה שחווה. בעוצמות הרגשיות שבהן מתנהל עולמו של הגבר הפגוע לאחר פרידה כזו, לא קל לו לראות את צרכיהם ולהפרידם מהצרכים שלו עצמו.
גברים במצבים כאלה מוכנים פחות מנשים להודות שקשה להם. הם משדרים לסביבתם בעיקר כעס וסירוב להאמין שהדברים כבר אינם בשליטתם. התוצאה היא, שלמרות שהם נמצאים במצוקה, הם מתקשים להודות בכך ולחפש עזרה.
מסיבה זו, גברים נוטים פחות מנשים לחפש סיוע מקצועי, גם כאשר קשה להם מכל בחינה נפשית ורגשית. תמיד, אבל תמיד, תמיכה חברתית חשובה. אבל לפעמים תמיכה כזו, אם וכאשר אתה מוכן לפנות אליה, מספקת לך בעיקר את מה שאתה מצפה, כלומר הסכמות בלבד, ולא את מה שאתה באמת זקוק לו – תובנות חדשות.
הפרידה מובילה לייאוש מנשים בכלל
ועוד מבט
כולו עדיין מלא מרירות וארס - גרוש בדייטינג
גילי בר
קשה לראות מה החסם שתוקע אותו. הוא נאה מאוד, אינטליגנטי, רהוט, לבוש מצוין ונראה אתלטי וצעיר לגילו. יש לו חיוך מקסים והוא נינוח ומעניין. למה הוא לא מגיע מעבר לדייט ראשון?
לפעמים ה"עזרה" שאתה מקבל רק מרגיזה אותך עוד יותר, עד שאתה לומד לא לדבר על מה שעובר עליך עם חבריך. לכן, כדאי להסתייע, ולו לתקופה מוגבלת, בסיוע נפשי מקצועי, כדי לקבל כיוון חדש – לטובתך, ולא פחות חשוב, לטובת ילדיך.
אם התיאור למעלה מזכיר לך את מה שקרה לך, ייתכן שיש לך קושי להתגמש רגשית כשהתנאים משתנים. לא להתגמש פרקטית, אלא רגשית, כי לא מדובר בקושי למצוא פתרונות, אלא בקושי להגדיר את הבעיות, וזה הבדל מהותי. קושי כזה גורם, בדרך כלל, לצורך בהתוויית מסגרות חיים מוגדרות היטב וברורות, ובדרך כלל על-פי הנורמות החברתיות המקובלות.
מכאן נובעת, באופן טבעי, הבושה מכך שהזוגיות שלך לא צלחה. מהקושי להתגמש, רגשית, נובעת גם המסקנה המייאשת שמעכשיו שום דבר לא יהיה ברור ובטוח, ולעיתים קרובות גם הייאוש מנשים בכלל. כי לאחר בגידה שכזו בך ובמוסד הזוגיות, איך אפשר עוד לבטוח במישהי?
טיפול מקצועי יועיל לך, ואני חושב שלא רק לך. אם אשתך החליטה סופית להיפרד ממך, אתה מתחיל לצעוד בדרך לא פשוטה שתהיה שונה מכל מה שעשית עד עכשיו. אם במהלך חייכם המשותפים הרגשת מידי פעם צורך להתגמש במסגרת הנישואים, כדי להתאים את עצמך לצרכים שלה, עכשיו תצטרך לעשות זאת הרבה יותר, הן מול ילדיך והן מול גרושתך, ועם הרבה פחות שליטה במה שקורה, לטובתם של הילדים.
הם צריכים להיות יותר חשובים מהאגו שלך (צילום: Shutterstock)
טיפול פרטני יעזור לך להתמודד ולהשלים עם הדבר החשוב ביותר והקשה ביותר שיעמוד בפניך: לבלוע מידי פעם את הגאווה וללמוד להתנהל מול פגיעות או מול התנגדות שתבוא מצד גרושתך, או אפילו מצד הילדים. התירוץ שתתן לעצמך, שהיא זו שמסיתה אותם, אינו מועיל לילדים. הקשר איתך - כן. זכור שחשובה לך טובתם גם כאשר אם ילדיך מצליחה להסית אותם נגדך. אתה יכול לשנות את זה אם תעשה זאת נכון.
זכור שהפעם תהיה איתם ומולם לבדך, כשגרושתך כבר לא לצידך כדי לתווך ביניכם, ולעיתים אף מושכת אותם לכיוונים אחרים. הם צריכים להיות חשובים יותר מהאגו שלך, ובאמת זקוקים לסבלנות שלך, גם אם הם לא מודעים לזה עכשיו, כי אתה אבא שלהם. היכולת הרגשית, הגמישות לשנות את מעשיך גם כשקשה, וגם כשאתה פגוע, תשפיע על ילדיך בהמשך, ותקבע את טיב הקשר שלך איתם, ואת מידת הסיפוק שתהיה לך מכך כל חייך.
- ד"ר אורן חסון עוסק ביעוץ זוגי
והוא מומחה לתקשורת בין אישית ולפסיכולוגיה אבולוציונית.
מומלצים
