בית שערים: סיור ב"עיר המתים" של העם היהודי
אלכסנדר זייד נרצח ונקבר בה, הסנהדרין ישבה בה אחרי חורבן המקדש ורבי יהודה הנשיא ואחרים קבורים במערות שבתחומה - ברוכים הבאים לבית שערים - ה"נקרופוליס" של עם ישראל
"אדמה אדמתי

רחומה עד מותי

רוח רב חרבוניך הרתיח

ארשתיך לי בדם

שאדם ונדם

על גבעות שיך אברק וחרתיה"

 

(מתוך "על גבעות שיך אברק", מילים: אלכסנדר פן)

 


 

בוקר יום רביעי, קורס  מורי דרך "חלמונית" יוצא מתל אביב לכיוון גבעות אלונים-שפרעם שבגליל התחתון, שקיבלו את שמם הודות לעצי האלון הרבים שמקשטים את הסביבה. יעדנו: בית שערים - אותו ישוב יהודי כבר מתקופת בית שני שבו שכנה הסנהדרין ובראשה מי אם לא - רבי יהודה הנשיא, הידוע בעיקר כעורך וחותם המשנה.

 

מושב בית שערים קיבל את שמו עקב תפקידו כ"אסם התבואה" של העמק הפורה, הוא עמק יזרעאל והגליל התחתון, מעין בית שאליו אספו את התבואה שנקצרה, אולם יש המשייכים את השם לבית שעורים ע"ש משפחת כוהנים שנזכרת בתלמוד ונדדה גלילה עם שאר 23 משמרות הכהונה.

 

אמרתם בית שערים - אמרתם אלכסנדר זייד. אי אפשר להימלט מביקור, סיפור ותיאור על-אודות אותה דמות המייצגת את ארגון "השומר" בצורה הטובה ביותר. כמה קילומטרים מהמושב הפסטורלי, שהוקם על ידי עולים יגוסלבים ב-1926, פוגש המסייר את קברו של זייד בדיוק בנקודה שבה נרצח.


אסם התבואה של העמק והגליל. מבט מבית שערים (צילומים: זיו ריינשטיין)

 

על גבעות שייח אברק

זייד, שהיה חבר בארגון "בר גיורא", שממנו צמח מאוחר יותר "השומר", והיה אחראי על שמירת אדמות הגליל והעמק, נמנה גם עם חברי ארגון "הרועה" שתפקידו היה לרעות צאן באזור. ב-1926 מונה זייד לשומר האדמות על ידי קק"ל, והקים את ביתו על גבעות שייח אברק (ע"ש קבר שייח מקומי שנמצא במקום) - לא הרחק מהמקום שבו שוכן היום הגן הלאומי בית שערים.

 

פרעות 1936 הביאו את אנשי הישוב להקים 53 ישובים ("חומה ומגדל"), וב-11 ביולי 1938 התקיימה אספת חברים בדבר ההחלטה: האם לקנות עדר צאן נוסף או טרקטור. זייד יצא מביתו, רכוּב על סוסתו הנאמנה, בכדי להשתתף במפגש של קבוצת אלונים, אך שלוש יריות פילחו את גבו. זייד צנח אל הקרקע ומת, ואילו סוסתו המשיכה עד שנתגלתה על ידי שאר החברים.

 

הרצח היכה את הישוב היהודי בתדהמה, ולמחרת נערכה לזייד הלוויה ממלכתית גדולה. הרוצח, קאסם מחמוד אל-טבאש מהשבט הבדואי ערב אל-חילף, נתפס מאוחר יותר (1942) לאחר שהתגאה ברצח והועמד למשפט שדה על ידי הפלמ"ח, והוצא להורג. אנדרטה המנציחה את זייד רכוב על סוסתו ומשקיף אל האופק, נמצאת כיום על גבעה החולשת על שטחי העמק שכה אהב. המשורר אלכסנדר פן כתב את שירו "על גבעות שייח אברק" על אותו אירוע, ומילות השיר: "אדמה, אדמתי, רחומה עד מותי", חקוקות על מצבתו.


משקיף אל העמק שכה אהב. פסלו של זייד על סוסתו בבית שערים


קבר שייח אברק ליד פסלו של זייד. יש מסורת שזהו קבר ברק בן אבינועם

 

"כל הקבור בא"י - כאילו קבור תחת המזבח"

בית שערים, כאמור, היא ה"מחסן התבואות" האזור. לדידו של ההיסטוריון יוספוס פלביוס, אלו היו האסמים של המלכה ברניקי - אחותו של אגריפס השני, שמלך על הארץ תחת הרומאים במאה הראשונה לספירה. במאה השנייה לספירה, עם סיום מרד בר-כוכבא, נודדת לכן הסנהדרין משפרעם שבה התיישבה לאחר חורבן בית המקדש.

 

רבי יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין, היה ה"אלכסנדר זייד הרוחני" של העם היהודי באותם ימים. תלמידו של רבי שמעון בר יוחאי וחותם המשנה סביב שנת 200 לספירה, היה ידוע בחוכמתו, רגישותו לשינויים פוליטיים ונדבן גדול. אפילו התחבב על השליטים הרומאים, ביניהם אף הקיסר אנטונינוס בן אסוירוס, שראה בו חבר ונהג להיוועץ עימו בנושאים שונים.

 

רבי יהודה הנשיא חי את רוב שנותיו בבית שערים, ורק ב-17 השנים האחרונות לחייו קבע את מושבו בישוב ציפורי שנמצא לא רחוק. בצוואתו ביקש להיקבר בבית שערים - דבר שהפך את המקום במאה ה-3 לנקרופוליס ("עיר המתים") של העם היהודי באותה תקופה. רבים ביקשו להיקבר ליד הרבי כמקום חלופי לקבורה בירושלים, שבה נאסר להיקבר עקב גזרות הרומאים בימי קיומה של העיר כאליה קפיטולינה.

 

אם תרצו, בית שערים הפכה ל"הר הזיתים" של היהודים כיוון שיהודי הגולה חפצו להיקבר בארץ הקודש, כי על פי חז"ל: "כל הקבור בארץ ישראל - כאילו קבור תחת המזבח", עקב הקרבה לגאולה ולקודש הקודשים של העם היהודי.


רבים ביקשו להיקבר כאן. "עיר המתים" של העם היהודי

 

ב-351 פורץ בארץ מרד גאלוס (ע"ש הקיסר) שסופו חורבן הישוב היהודי בצפון ודילולו. בית שערים נמחקה כתוצאה ממרד זה ב-353, ולמשך 120 שנה יורדת תרדמה על המרכז היהודי הפעיל שהיה כאן.

 

חזרה לזייד. בשנות ה-30 רעה כאן ה"שומר" את צאנו, ולהפתעתו מצא מערה ובה סרקופגים (ארונות קבורה). הוא שלח מכתב לארכיאולוג, בנימין מייזלר מהאוניברסיטה העברית, וביחד עם עמיתו, נחמן אביגד, העגיעו לכאן השניים וערכו חפירה ארכיאולוגית ב-1936.

 

הם מצאו במקום בית כנסת מהמאה ה-3 , כרכובים מעוטרים (אלמנט אדריכלי בחזית מבנה) וכתובת שעליה כתוב "בית שערים". כמו כן, נמצאו בקרבת בית הכנסת מקווה, כותרות עמודים ואפילו אורווה. יש המשערים כי כאן היה ביתו של יהודה הנשיא שפעל בבית הכנסת הזה וייתכן שכאן נעשה חלק גדול בעריכת המשנה - פרויקט חייו.


האם כאן ערך יהודה הנשיא את המִשנה? אתר בית הכנסת בבית שערים

 

האור בקצה המערה

אבל ה"בון טון" של בית שערים אלו הן מערות הקבורה שנמצאו כאן ושימשו את "מחזירי הציוד" של תקופת בית שני. מעל לעשר מערות, רבות מהן יפהפיות ומיוחדות ובעלות סממנים יהודיים, למשל, מערת המוזוליאום המפוארת ששימשה את משפחתו של יוּסטוס - איש בית שערים. במערה נמצאה כתובת: "אולי בבית שערים, ואחרי לכתי שאולה...".

 

מערת המנורה היא עוד מערת קבורה שנפתחה לציבור לפני פחות משנתיים, ונמצאו בה תבליטים של מנורות עם שבעה קנים. מערות נוספות מציגות חריטות על סלע הקירטון שבו חצבו את המערות, למשל, חריטה של "גלדיאטור יהודי" או חריטה של בית המקדש.

 

אולם גולת הכותרת בין כל מערות הקבורה היא מערת הארונות. מדובר במערה ענקית ובה מספר חדרי קבורה שבהם נמצאו סרקופגים מדהימים עם תבליטים יהודיים. למשל, "סרקופג האריות" שהמכסה שלו הכיל ארבע קרניים, כמו במזבח קרניים (שוב, זוכרים את עניין הקבורה תחת המזבח?).


חדש, חדש, חדש. נפתחה לפני פחות משנתיים - מערת המנורה


העשירים נהגו להיקבר בארונות קבורה מפוארים ומעוטרים. סרקופג האריות

 

אפילו אלהים עשה כבוד

"תהא ארוני נקובה בארץ", ביקש רבי יהודה הנשיא שדרש להיקבר כאחד האדם למרות היותו איש עשיר. בצוואתו הזכיר את בניו, שמעון, גמליאל וחנינא כממשיכי דרכו,  וגרס כי אין לבנות לצדיקים מונומנט כזה או אחר וכי מורשתם היא שחשובה: "אין עושים נפשות לצדיקים, דבריהם הם זכרונם". עוד ביקש בצוואתו, לבוא וללמוד על קברו בתום 30 ימי האבל, ואכן יש ספסלים שנמצאים מעל קברו.

 

רבי יהודה הנשיא, שנולד ביום שבו מת רבי עקיבא (מעשרת הרוגי מלכות), נפטר בציפורי ב-224 לספירה, ואחרי מעבר בין 18 בתי כנסת ועשרות הספדים שנאמרו עליו - הועברה גופתו לבית שערים לקבורה. כשסיימו לקבור אותו בערב שבת של אותה שנה, לא שקעה השמש עד אשר הסתיימה משימת הקבורה, ואחרון היהודים הספיק לחזור לביתו לפני כניסת השבת. ככה זה כשגם אלהים עושה לך כבוד.


ביקש להיקבר במקום שכה אהב ופעל. מערת הקבורה של רבי יהודה הנשיא

 

  • בפעם הבאה: ציפורי

 

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה בית שערים: סיור ב"עיר המתים" של העם היהודי
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יומן מסע
    מנורה חצובה בסלע ב"מערת המנורה"
    צילום: זיו ריינשטיין
    דגם של בית המקדש חצוב בסלע הקירטון
    צילום: זיו ריינשטיין
    רבים ביקשו להיקבר כאן. מערת קבורה בבית שערים
    צילום: זיו ריינשטיין
    ynet ספיישל