לא כולם יחויבו בתשלום אגרת רשות השידור: הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת החינוך של הכנסת אישרה את הצעת החוק של ח"כ אלכס מילר לפטור חיילים בודדים מתשלום אגרת רשות השידור, כמו גם חיילים שמקבלים סיוע בשכר הדירה משום שהם משרתים רחוק מהבית, ואזרחים שיצאו לפנסיה.
האחרונים זכאים כבר היום להנחה של 50% באגרת רשות השידור, אך נהנים מפטור מלא מתשלום האגרה מתוקף הסכמים קואליציוניים.
ההצבעה על כך נערכה במסגרת הדיונים להכנה לקריאה שנייה ושלישית של ההצעה לתיקון חוק רשות השידור. ח"כ מילר אמר: "העלות של המהלך היא שולית לעומת הרווח מהמהלך, שיסייע לפתור את מצוקתם של חיילים רבים". ואילו היו"ר שאמה-הכהן, שהוא זה שביקש לפטור מתשלום גם חיילים מקבלי סיוע בשכ"ד, אמר כי "המדינה צריכה לסייע למי שתורם לה בכל דרך אפשרית, וההצעה לפטור חיילים בודדים מאגרה היא מבורכת".
| תודה באמת |
|
| הצופים בטלוויזיה דרך המחשב לא יחויבו באגרה / מירב קריסטל |
|
נדחתה ההצעה לאפשר לרשות השידור לגבות אגרה על האפשרות לצפייה בשידורים שלא באמצעות מקלט טלוויזיה. ח"כ נחמן שי לרשות: "אתם מתמחים בלקומם את הציבור". ח"כ כרמל שאמה-הכהן: "תגבו באום אל פאחם, כמו בר"ג" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
החיילים הזכאים ייהנו מהפטור משנת 2012 עד סוף שנת 2016, ושר האוצר יוכל, באישור הוועדה, להאריך את ההסדר. הגמלאים ייהנו מפטור בשנים 2012-2013, וגם כאן השר יוכל להאריך את הפטור.
ראש ענף תנאי שירות בצבא, סגן-אלוף חיה אדלר, הסבירה כי כיום ישנם רק כ-5,000 חיילים בודדים, מתוכם רק כ-2,000 מקבלים סיוע בשכר דירה. לדבריה, עוד כ-200 חיילים מקבלים סיוע בשכר דירה בשל שירות רחוק ממקום מגוריהם, בעלות תקציבית של כ-880 אלף שקל בשנה. נציג האוצר, יהודה סבן, אמר כי במשרד האוצר לא מתנגדים להצעה, אך בתנאי שבדיונים בנושא האגרה יימצא לכך מימון.
בהמשך דנה ועדת הכלכלה גם בהצעת הממשלה לממן את הרפורמה ברשות השידור מהעלאת האגרה בשנים הקרובות. לפי ההצעה, אם תצא הרפורמה ברשות לפועל תעלה האגרה ב-2011-2012 ב-5% בכל שנה (אם לא ייחתמו הסכמים תופחת האגרה ב-5% בשנה). עוד מוצע, כי ב-2013 תופחת האגרה ב-5%, ב-2014 תופחת האגרה ב-4% ומ-2015 ועד 2025 תופחת האגרה ב-1% בשנה.
כמו כן מוצע להעלות את האגרה שגובה משרד התחבורה בעבור רשות השידור, באמצעות אגרת הרישוי לרכב. אם ייחתמו הסכמים אם העובדים תעלה האגרה, לפי ההצעה, ב-2011-2012 ב-20% כל שנה (אם לא ייחתמו הסכמים תופחת האגרה ב-5% בשנה).
נציג האוצר סבן הסביר כי ברשות קיים גרעון של כ-600-700 מיליון שקל, ולכן מוצע מתווה של העלאת האגרה לתקופה של 3 שנים בלבד, שבסופם האגרה תחזור לשיעור הנוכחי.
ח"כ אקוניס טען נגד הרעיון לייקר את האגרה. "אנחנו לא מקבלים את העיקרון שגברת כהן מחדרה צריכה למלא את הבור המביך שנוצר בתקציב הרשות", אמר. "הממשלה פרסמה אתמול את הנתון המדאיג על עלייה בהכנסות ממסים, ואם היא רוצה להציל את השידור הציבורי שתתקצב זאת בעצמה – הציבור לא צריך להשתתף במימון הרפורמה".
היו"ר כרמל שאמה הכהן אמר כי הבעיה נעוצה בחוסר הגבייה ממגזרים מסוימים, שמתחמקים מתשלום האגרה. הוא הציע לעבור למנגנון גבייה ודאי, שימנע את האפשרות להתחמק מתשלום. לדבריו, ניתן לעשות זאת באמצעות העלאה אגרת הרדיו הנגבית באמצעות רישיון הרכב, תוך ביטול אגרת רשות השידור כך שהסכום הכולל ישקף הורדה של הסכום המשולם כיום.
ח"כ ישראל אייכלר הביע התנגדות להצעה להעלות את אגרת הרדיו, ואמר כי בעלי הרכב היום הם לא אנשים עשירים שאפשר לגבות מהם מס נוסף. הוא הוסיף כי בבנק ישראל יש 70 מיליארד דולר עודפים.
ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' וח"כ דב חנין הצטרפו למתנגדים להעלאת האגרה. חברי הכנסת שהשתתפו בדיון ביקשו מהיו"ר שלא להכריע בנושא, כדי שיוכלו להשתתף בישיבות הסיעה, והיו"ר שאמה-הכהן החליט לסיים את הישיבה ולדחות את ההחלטה לדיון הבא בנושא.
