אין כסף אין זיהום - הבנקים יכולים לסייע לסביבה

אין ספק שהמטרה העיקרית של מפעל בעולם הקפיטליסטי שבו אנו חיים - היא להרוויח כסף לבעליו. מבחינת הבעלים והנהלת המפעל, הדבר היחיד שמעניין אותם בדרך כלל הוא שורת הרווח התחתונה, ולכן אין לצפות שגוף מסחרי ייקח בחשבון יותר מדי שיקולים חברתיים, ערכיים וודאי שיקולים של הגנה על הסביבה, במסגרת פעילותו.

• החברות הגדולות מציגות תמונת מצב ירוקה מידי
• אין שקיפות: ציון נכשל בדו"ח החברתי-סביבתי 
• חברות חיפושי הגז ידווחו על השפעתן הסביבתית
  

ברור לכולנו, שכאשר מפעל גורם לכולנו נזק סביבתי קשה ופוגע בבריאותנו, יש לדאוג לכך שהשורה התחתונה, זו שכל כך מעניינת אותו, תהיה מקושרת חזק ככל האפשר להתנהגות הסביבתית שלו. כלומר יש להקשות על פעילותו העסקית של מפעל שפוגע בבריאותנו, ומאידך יש לתגמל בהתאמה מפעל שמוכן להשתנות כשיש צורך כדי לא לפגוע באיכות הסביבה שלנו.

השאלה היא איך לעשות את זה. דרך אחת היא לחכות שהמגזר הפרטי וכוחות השוק יפעלו לטובת הנושא, בוא נודה על האמת שהסיכויים לכך קלושים ביותר, המגזר הפרטי וכוחות השוק, אינם גורמים הומוגניים בגישתם לנושא ואין להם באמת כוח ממשי להרים את הנושא.

גם "חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה" שהתקבל בכנסת בסוף שנת 2005, אשר קבע כי מפעל שרוצה לקבל מענק מהמדינה (בעצם תרומה כספית מכולנו) כדי לקדם את פעילותו העסקית, יצטרך לעמוד בכמה דרישות בתחום הגנת הסביבה וגם בדרישות חוק שכר מינימום - כשל עד כה.

החוק אמר דבר פשוט - מי שרוצה כסף מהציבור, יצטרך להוכיח שאינו פוגע בציבור. אולם, בינתיים עברו 5 שנים והתחלפו מספר שרים במשרד המסחר והתעשייה, ועד כה טרם מומשה התקנת התקנות לביצוע החוק.

רתימת מערכת הבנקאות

אז מה אפשר לעשות? כדי לעודד באמת עמידה בתקני איכות הסביבה יש לעשות זאת במסגרת הרגולציה. משום כך, בשנים האחרונות החלו מדינות שונות בארה"ב ובאירופה לחייב את השימוש בתקינה איכותית במסגרת חקיקה שעוגנה לטובת הנושא.

ניתן להיעזר לעניין זה בשורה של כלים ותמריצים ברמה הממשלתית כמו הטבות מס, סבסוד של מערכות חסכוניות, הלוואות וקרנות לבניה ירוק וכיוצא באלה, וכן באמצעות תמריצים ביוזמת השוק הפרטי כמו: הנחות בפוליסות ביטוח או עדיפות במשכנתאות לבנייה ירוקה.

אבל אם באמת רוצים ליצור מערכת אפקטיבית וראויה לקידום הנושא ואכיפתו - יש לעשות זאת באמצעות רתימת מערכת הבנקאות לטובת הנושא. 

כבר היום, הבנקים מראים יוזמה ברוכה בתחום הירוק. די להביט בדוחות המקיפים שמוציאים חלק מהבנקים לטובת נושא האחריות החברתית, הסביבתית והכלכלית בכדי להבין שהמודעות והנכונות לטפל בנושא כבר קיימת ומוכנה לאתגר הבא. גם בנק ישראל העביר בזמנו טיוטת הוראה מטעמו, שעיקרה הגברת השימוש בשיקולים סביבתיים במסגרת פעילותם הפיננסית.

הרעיון מאחורי יוזמה זו, היה לגבש עקרונות לניהול הסיכון הסביבתי בעסקי הבנקים מתוך מגמה להדק את הפיקוח והבקרה בהקשר זה על הליווי הפיננסי שהם מעניקים לפרויקטים עסקיים, כדי לצמצם את חשיפתם לסיכון במקרה שהמשקיעים יסתבכו בתביעות משפטיות בגין זיהום סביבתי ויתקשו להחזיר את ההלוואות. 

דרוש חוק בנקאות ירוקה

אולם למרות הכוונות הטובות, המהלכים שנעשו לעניין זה לא יצרו שינוי גורף בייחס הציבור והגורמים המסחריים למיניהם לשמירת איכות הסביבה. רק חוק בנקאות ירוקה, שבמהותו יקשור מתן תנאי אשראי באופן חד משמעי וברור, כפונקציה של עמידה בדרישות איכות הסביבה, עשוי להיות מרכיב קרדינלי בפתרון הבעיה.

מאחורי הרעיון של התניית האשראי בדרישות איכות הסביבה, החברתיות לכאורה במהותן, יש הגיון כלכלי רב. מאחר שרמת הסיכון של מפעל מזהם אכן גבוהה יותר יחסית, יש לתת לכך משקל הן בהיבט החברתי-סביבתי והן בהיבט הכלכלי.

חוק בנקאות ירוקה מעוגן ברגולציה באמצעות המפקח על הבנקים, תוך מחויבות של המדינה לסייע לבנקים במהלך הנדרש, יהפוך את ההצהרות על שמירת איכות הסביבה כמטרה לאומית, למשהו מעשי, שקשור לכיס של הגורם המסחרי. הוא יעביר מסר ברור לכל הגורמים הרלוונטיים, לפיו יש מדיניות כוללת שמחייבת עשייה ולקיחת אחריות עם שכר ועונש לצידה.

הבנקים, כגורם המנוסה והמיומן ביותר במשק ביישום רגולציה בארץ, יכולים בתיאום עם ממשלת ישראל לתת את הדחיפה הדרושה לטובת הנושא. הציבור הרחב שהורגל לחשוב שבנק הוא מוסד שיודע רק לגבות עמלות ולחייב בריבית, יידע שמאחורי הבנקים עומדים בני אדם שאכפת להם מהנושא והם פועלים באופן משמעותי לטיוב איכות הסביבה.

הכותב הוא משנה למנכ"ל הלפרין יועצים (HMS)