שתף קטע נבחר

בין תקווה ליאוש: חמש שנים לחטיפת גלעד שליט

כשהתפזר הערפל באותו בוקר בכרם שלום, השתנו חייה של משפחה אחת ממצפה הילה - ואיתה של מדינה שלמה. שלושה מכתבים, שתי קלטות עם אות חיים ועסקה אחת שבלבה מחלוקת שלא נגמרת. 1,825 ימים של געגועים לגלעד שליט שמחכה בעזה

מחכים לגלעד שליט כבר חמש שנים: ב-25 ביוני 2006, בבוקר ערפלי, חדרה חוליית מחבלים לשטח ישראל, ליד כרם שלום. בחילופי האש נהרגו סגן חנן ברק מערד וסמ"ר פבל סלוצקר מדימונה. גלעד שליט, רב-טוראי בחיל השיריון ממצפה הילה שבגליל, נחטף. מאז, פרט לחוטפים, איש לא ראה אותו מול העיניים. בחמש השנים שהוא מוחזק ברצועת עזה, התקבלו ממנו רק אותות חיים בדמות קלטת וידאו אחת, קלטת שמע ביום השנה הראשון לחטיפה וכמה מכתבים שהעביר חמאס.

 

לאחר החטיפה יצא צה"ל למבצע "גשמי קיץ". ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, אמר למחרת החטיפה: "לא נכבוש את עזה, לא נדון עם החוטפים". כמה ימים לאחר מכן אמרו בלשכתו של ראש הממשלה: "אין הפסקת אש בלי שחרור החייל". המבצע הזה, כמו רבים שיבואו אחריו, הסתיים. גלעד שליט לא שב עדיין הביתה. במקביל למבצע, נעצרו בגדה כמה מראשי חמאס. רובם כבר שוחררו.

 

בספטמבר 2006, כשלושה חודשים לאחר החטיפה, התקבל אות חיים ראשון מגלעד. ישראל אישרה כי התקבל מכתב שכתב שליט. באמצע אותו חודש דיווח עיתון סעודי כי עסקת חילופי אסירים בין ישראל לחמאס קרובה מאוד. בסופו של דבר, הדיווח הזה - כמו רבים אחרים שיבואו אחריו - נותר על הנייר בלבד.

 

ביוני 2007, שנה בדיוק מיום החטיפה, פורסמה קלטת בקולו של גלעד: "אני גלעד בן נועם שליט, הכלוא אצל המוג'אהידין (הלוחמים). אמא ואבא, אחותי ואחי, חברי בצה"ל. אני מוסר לכם דרישת שלום ואת געגועיי לכולכם. עברה עליי שנה שלמה בתוך הכלא. מצבי הבריאותי מידרדר ואני חייב אשפוז ממושך בבית חולים. אני מצטער על חוסר ההתעניינות של הממשלה הישראלית וצה"ל בעניין שלי ואי היענותם לדרישות כתאיב ('גדודי' בערבית) אל-קסאם. זה ברור שהם חייבים להיענות לדרישות אלו כדי שאני אשתחרר מהכלא, במיוחד שהייתי במבצע צבאי ולא סוחר סמים (כשהכוונה לאלחנן טננבוים). וכמו שיש לי הורים, אמא ואבא, גם לעצירים הפלסטינים יש אמהות ואבות שחייבים להחזיר להם את בניהם".

 

את ההקלטה חתם גלעד במילים: "יש לי תקווה גדולה שממשלתי תתעניין בי יותר ותיענה לדרישות המוג'אהדין. הרב"ט גלעד שליט". אביו נועם אמר באותו יום ל-ynet: "אני מקווה שזה איתות של החמאס על מנת לחדש את המשא-ומתן".

 

מכתבים מהשבי

בפברואר 2008 התקבל מכתב שני מגלעד. המכתב השלישי התקבל ארבעה חודשים לאחר מכן. הפתק בכתב ידו של גלעד הועבר להוריו כחלק מהתחייבות חמאס לנשיא ארה"ב לשעבר, ג'ימי קרטר, שביקר אז באזור. המסר היה: אני מתחנן שתשחררו אותי. זמן רב לפני שהתקבלו המכתבים והקלטת, איפשר חמאס להעביר משקפיים לחייל החטוף.


הפגנה למען גלעד ב-2008 (צילום: עופר עמרם)

 

ב-22 ביולי אותה השנה הגיעו חבריו של שליט להשתחרר בבקו"ם - שלוש שנים לאחר שהתגייסו לשריון. לאחר שהזדכו על הציוד הם צעדו למשרד הביטחון בקריה בתל-אביב, שם נפגשו עם שר הביטחון. אהוד ברק אמר אז: "כמפקד הצבא בעבר ובהווה, אני רואה על עצמי חובה מוסרית ופיקודית לעשות כל שניתן כדי להשיב את שליט הביתה".

 

הבולט מבין מבצעי צה"ל, מאז שנחטף שליט, הוא "עופרת יצוקה", שהחל בסוף דצמבר 2008. החיילים שנכנסו לרצועה אמרו כי לא יצאו בלי גלעד, אך הפעולה הסתיימה כששליט עדיין בשבי.

 

המאבק הציבורי הבא של משפחת שליט היה בהקמת אוהל מחאה מול מעון ראש הממשלה בירושלים, לקראת תום כהונת ממשלת אולמרט, כאשר מלאו כמעט 1,000 ימים לשבי. אל האוהל הגיעו שרים, חברי כנסת, אישי ציבור וגם אזרחים מן השורה, שביקשו לתמוך במשפחת החייל החטוף. לקראת היום ה-1,000 לחטיפה, נראה היה כי העסקה קרובה מתמיד. שליחו של ראש הממשלה דאז, עופר דקל, וראש השב"כ באותם ימים יובל דיסקין ניהלו משא ומתן בתיווך מצרי עם חמאס. אך גם הפעם הפכה התקווה לאכזבה. אולמרט הסביר כי "חמאס הקשיח את עמדתו, חזר בו מההבנות אשר גובשו במהלך השנה האחרונה, והעלה דרישות קיצוניות".


מוסיפים עוד ספרה במאהל (צילום: גיל יוחנן)

 

בהמשך אותה שנה התרבו שוב הדיווחים על כך שהעסקה לשחרור החייל החטוף תמורת כאלף אסירים פלסטינים קרובה מאי פעם, בעזרתו של המתווך הגרמני, ו"השביעייה" התכנסה לשורת דיונים כדי להכריע אם לקבל את ההחלטה הקשה.

 

הקלטת מעזה

ב-2 באוקטובר 2009, אחרי 1,195 ימים בשבי, נראו לראשונה פניו של גלעד שליט. במסגרת עסקה, בה שוחררו עשרות אסירות פלסטיניות, העביר חמאס לישראל קלטת וידאו שבה נראה שליט חי וחיוני באופן יחסי. גלעד שליט אמר בקלטת, שצולמה כמה שבועות לפני השידור: שלום, אני גלעד בן נועם ואביבה שליט, אח של הדס ויואל שגר במצפה הילה. תעודת הזהות שלי היא 397029. היום יום שני, ה-14 בספטמבר 2009.


גלעד שליט, מתוך הקלטת (צילום: רויטרס)

 

"כפי שאתם רואים אני מחזיק בידי את העיתון פלסטין של היום 14.9.2009 היוצא בעזה. אני קורא בעיתון במטרה למצוא מידע לגבי, ומקווה למצוא מידע כלשהו שיבשר לי על שחרורי ועל חזרתי הביתה בקרוב. אני מקווה ומחכה כבר תקופה ארוכה ליום שבו אשתחרר. אני מקווה שהממשלה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו לא תבזבז כעת את ההזדמנות להגיע לסיכום העסקה, וכתוצאה מכך אני אוכל להגשים סוף סוף את חלומי ולהשתחרר.

 

"אני רוצה למסור ד"ש למשפחתי ולומר להם שאני אוהב אותם ומתגעגע אליהם מאוד ומייחל ליום שאראה אותם שוב. אבא, יואל והדס, האם אתם זוכרים את היום שבו הגעתם לבסיס שלי ברמת הגולן? בתאריך 31 בדצמבר 2005, שאם אני לא טועה נקרא רוויה ב'. עשינו סיור מסביב לבסיס וצילמתם אותי על טנק המרכבה ועל אחד הטנקים הישנים בכניסה לבסיס. אחר כך נסענו למסעדה באחד הכפרים הדרוזים ובדרך הצטלמנו בצדי הכביש על רקע החרמון המושלג".

 

"אני רוצה לומר לכם שאני מרגיש טוב מבחינה בריאותית, והמוג'הדין מגדודי עז א-דין אל-קסאם מתייחסים אלי מצוין. תודה רבה ולהתראות".

 

מסע לירושלים

בשנה האחרונה החריפה משפחת שליט את המחאה. כמה ימים לאחר יום השנה הרביעי לחטיפה יצאו אביבה ונועם שליט מביתם במצפה הילה, לצעדה למען גלעד עד ירושלים. רבבות ישראלים ליוו אותם בדרכם. בכמה מקומות הם קיימו עצרות, בהם קראו לשחרר את בנם גלעד. בתחילת הצעדה אמרה אמו של החייל החטוף: "יוצאים למסע מתיש. נחזור עם גלעד". לצועדים הצטרפו רונה רמון, ששכלה את בעלה האסטרונאוט אילן ז"ל ובנה הטייס אסף ז"ל. כשהגיעה הצעדה לתל-אביב הצטרפה אליה גם נילי פריאל, רעייתו של שר הביטחון.


צועדים בצפון למען גלעד, בקיץ שעבר (צילום: גיל נחושתן)

 

אחרי 12 ימים של צעידה הגיעו הוריו של החייל החטוף לירושלים. אביבה שליט אמרה אז בעצרת, בה השתתפו אלפים: "אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, אני פונה אליה בקריאה ברורה. אל תפקיר את בני, פעל נא לשחרורו באומץ. אני מאמינה כי יש לנו מדינה חזקה, ערכית ומוסרית ומאמינה כי הורים השולחים את ילדיהם לצבא, כפי ששלחתי את בני הבכור יואל, כפי ששלחתי את גלעד וכפי שאחותו הדס משרתת היום בצבא, כורתים ברית בלתי כתובה עם המדינה, ברית המהווה בעיניי יסוד מרכזי מיסודות קיומה של חברה בריאה, חברה מוסרית, חברה המגלה אומץ ציבורי ולא מאפשרת למנהיגיה להפקיר חייל חי".

 

בתום הצעדה הקימה משפחת שליט אוהל מחאה מול בית ראש הממשלה בירושלים. הוריו של החייל החטוף נפגשו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כמה פעמים. לאחר פגישה שהתקיימה לאחר הצעדה, אמר נועם שליט: "לא קיבלנו בשורה כרגע, שיכולה להרגיע אותנו".


הנשיא פרס במאהל בחודש אפריל (צילום: גיל יוחנן)

 

מאז הקיץ שעבר מגיעים הוריו של החייל החטוף, יחד עם פעילים במטה המאבק לשחרור שליט למשרד ראש הממשלה בירושלים, בזמן שבמקום מתקיימת ישיבת הממשלה השבועית. הם מפגינים ומנסים לשוחח עם שרי הממשלה, אך רק כמה מהם עצרו את מכוניות השרד ושוחחו עם ההורים והפעילים.

 

בנוסף פנה נועם שליט גם לצד הפלסטיני. לרגל חודש הרמדאן כינס אביו של החטוף מסיבת עיתונאים, ודיבר כשלצדו מתרגם לערבית. הוא קרא לפלסטינים להירתם למאמץ לחדש את המו"מ לעסקת שבויים: "הגבירו לחץ על המנהיגים שלכם כפי שאנו פועלים", הוא אמר. "רק חזקים יכולים לוותר".

 

"גלעד, האם אתה שומע?"

ב-28 באוגוסט אשתקד ציינו בני משפחתו של שליט את יום הולדתו ה-24, החמישי שלו בשבי חמאס, מול בית ראש הממשלה. אביבה שליט אמרה אז: "היום יום ההולדת שלך. גם השנה לא קניתי מתנה, לא אפיתי עוגה ולא תוכל לכבות את הנרות ולהביע משאלה. הגעגועים עזים וכואבים יותר מיום ליום", אמרה אמו של גלעד. "גלעדי, האם אתה שומע אותי? האם אתה יודע שמדינה שלמה מגויסת, הלכה אחרינו למען שחרורך?" היא גם קראה לשרה נתניהו: "מה עם הילד שלי?".


נועם ואביבה שליט בדרך לעוד פגישה עם רה"מ (צילום: גיל יוחנן)

 

לקראת יום הכיפורים האחרון שלח סבו של גלעד מכתב לראש הממשלה, בו הזכיר כי בנו נהרג במלחמת יום כיפור. "גורלו של גלעד לא חייב להיות כגורלו של בני יואל. בידך לשנות את תמונת הסיום של טרגדיה אנושית זו ולהביאו הביתה". בסתיו האחרון היו אין ספור דיווחים על פעילותו של המתווך הגרמני, שביקר על-פי העיתונות הערבית כמה פעמים ברצועת עזה. התקדמות לא נרשמה.

 

ב-15 במרס השנה עצרה המדינה לחמש דקות למען גלעד. "דקה לכל שנה ארוכה וחשוכה שגלעד נמצא בבדידות", אמר נועם שליט, שחסם את התנועה יחד עם מאות מפגינים בכיכר פריז בירושלים. "זה רק סמלי. כל אחד שמעביר את הדקה הזאת יחשוב מה זאת שנה לעבור בחשכת הבור ובבדידות במרתפי עזה". גם הנשיא שמעון פרס שיתף פעולה עם היוזמה, ובמהלך נאומו בוועידת הנגב עמד חמש דקות על הבמה.

 

חודש לאחר מכן פרש האחראי השני על תיק שליט, חגי הדס, מתפקידו. כמה ימים לאחר מכן הודיע נתניהו להוריו של החייל החטוף, כי בכיר המוסד דוד מידן ימלא את מקומו כמתווך הישראלי השלישי.

 

והיו בכירים במערכת הביטחון שהודו כי נכשלו. הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף במיל' גבי אשכנזי, אמר כי נכשל בנושא שחרור החייל החטוף: "איננו יודעים איפה הוא, ואנחנו לא יכולים לשחררו בפעולה צבאית". גם דיסקין סיים את תפקידו בשב"כ והודה כי נכשל שלא הצליח חרר את שליט.

 

מחאה ביום העצמאות

המחאה של משפחת שליט הגיעה אולי לשיאה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-63 של מדינת ישראל. יואל שליט וחברתו יערה וינקלר פרצו לרחבת הטקס והניפו שלטים הקוראים לשחרורו של גלעד. השניים הוצאו בכוח על-ידי המאבטחים.

 

דקות לאחר שהוצא מהמקום, אמר יואל שליט ל-ynet: "אני נמצא כאן, כי אחרי חמש שנים הגיע הזמן שיחזירו את גלעד שנמצא עכשיו בתוך בור בעזה ולא רואה אור יום. הוא לא יכול לצעוק ולכן הגעתי לכאן כדי לצעוק את הצעקה שלו". אביו נועם הוסיף, כי הוא שוקל להחריף את המאבק.

 

בשבועות האחרונים שוב דווח כמה פעמים, כי עסקה בה ישוחרר שליט תמורת מאות אסירים פלסטינים קרובה. אבל, כמו בפעמים הרבות הקודמות, ההכחשות לא מיהרו לבוא. נועם שליט נפגש בצרפת עם הנשיא ניקולא סרקוזי, שהצהיר כי גלעד בעל האזרחות הצרפתית הוא "בן חסותי".

 

בסוף השבוע שעבר קרא סרקוזי יחד עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לשחרר באופן מיידי את שליט. הרקע להודעה הדרמטית הזו היא טיוטת הסכם לחילופי שבויים, לדברי מקורות בלשכת הקנצלרית. לפי הטיוטה, כאלף אסירים פלסטינים ישוחררו תמורת גלעד שליט. מי שדחתה את ההסכם היא הזרוע הצבאית של חמאס - שהטילה וטו. כך על-פי הדיווחים בגרמניה.

 

Read this article in English

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: נועם רותם
גלעד שליט. 1,825 ימים בשבי
צילום: נועם רותם
מומלצים