שתף קטע נבחר

התקן החדש לבנייה ירוקה: מהפכה או פלופּ?

זה קרה אתמול. לאחר שנים של דיונים ותכנונים השיקה המדינה בחגיגיות את התקן הסביבתי החדש לנדל"ן. סיבה למסיבה? לא בטוח. ההנחיות לא מחייבות והביורוקרטיה עיוורת צבעים. כצפוי, הוויכוח גולש לפן הכספי. האם בנייה ירוקה תעלה יותר?

המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים השיקו אתמול (ב') בחגיגיות את התקן החדש לבנייה ירוקה , אך האם זה מה שיהפוך את מדינת ישראל לסביבתית יותר? לא בטוח. יש הסבורים כי כל עוד התקן לא מחייב - לא נראה שינוי אמיתי בשטח.

 

אורי הלוי מאורבך הלוי אדריכלים מהנדסים בע"מ טוען כי "בישראל הביורוקרטית קיימים כיום חסמים רבים העוצרים את מינוף הבנייה הירוקה, למשל העדר גורם אחראי, העדר תקנים מחייבים, היצע קטן של חומרים, מחסור בידע ועוד".

 

לדבריו, "התקן החדש אמנם מהווה שיפור עצום לעומת התקן הקודם, אבל נכון לעכשיו, אין מה שידחוף את העוסקים בתחום לכיוון הזה. ברוב הבנייה בארץ למגורים ולמשרדים, היזם מוכר או משכיר את השטח, ומכיוון שהוא לא משלם את החשבונות - אין לו שום תמריץ להיכנס לנושא".

 

הלוי מפרט כי בעוד שהתקן הקודם התייחס לשלושה פרמטרים בלבד, התקן החדש מתייחס לפרמטרים רבים יותר של בנייה והשלכות סביבתיות, בהם אנרגיה, מים, חומרים, קרקע, בריאות, פסולת, תחבורה וחדשנות. בנוסף, התקן הקודם התייחס רק למגורים ומשרדים, בעוד שכעת כלולים בו סוגים רבים ומגוונים של מבנים, בהם בריאות, מבני ציבור ותעשייה. התקן החדש גם מציע שיטת הסמכה וניקוד שניתן ליישם ביתר קלות ושתואמת סטנדרטים בינלאומיים קיימים, דוגמת LEED האמריקני.

 


הרוויזיה בתקן 5281

תקן
נושא התקן לפני הרוויזיה התקן לאחר הרוויזיה

הנחיות לשיפוץ והתאמת מבנים קיימים לתקן ירוק

 (ETROFIT)

לא כן
סוגי מבנים הכלולים בתקן מגורים, משרדים מגורים, משרדים, חינוך, תיירות, בריאות, מסחר, ציבור, תעשייה, שכונות מגורים
מאפיינים אנרגיה, קרקע, מים, נושאים סביבתיים נוספים אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה חילופית,ניהול, חדשנות
שיטת הערכה מפורטת לא כן

 

לדברי הלוי, חיוב לבנות על פי התקן החדש לא רק ישפר את איכות החיים של דיירי המבנים, אלא גם יחסוך למשק כסף רב. "הניסיון בחו"ל מלמד, שאם מתכננים בנייה ירוקה מהיסוד, היא מייקרת את העלויות ב-2% לכל היותר", הוא מציין. "אם התקן יעוגן כדרישה, נוכל להגיע בפרק זמן מהיר ביותר לעלוית בנייה זהות לבנייה רגילה, כשהתוצאה תהיה בניינים שצורכים פחות חשמל ופחות מים, סביבה יותר ידידותית, צבעים לא רעילים, יותר מיחזור ופחות פסולת. משום כך יש להפוך את התקן למחייב כבר עכשיו". 

 

קבלנים: לא לחייב את התקן

מנגד, ערן ניצן, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים, טוען שחיוב החוק לבנות על פי התקן הירוק, יהפוך אותו לבלתי ישים. "חיוב מסוג זה יעלה דווקא התנגדויות ועלול למנוע את התפתחות המגמה הזו", אומר ניצן. "כך למשל, ברור שהפיכת התקן למחייב כרוכה בהשתתת עלויות נוספות על כלל הדירות במשק, שיתבטאו בין היתר בעלייה מיידית של מחירי דירות", הוא טוען.

 

לדבריו, קיימות מגבלות נוספות, כגון העובדה שהתקן קובע גם פרמטרים להעמדת המבנה בזויות מסוימות שיאפשרו למקסם את היעילות האנרגטית שלו, בעוד אופן העמדת הבניין נקבעת פעמים רבות על פי צורת המגרש והתב"ע (תוכנית בניין עיר), מבלי שיזם יכול לשלוט על כך. "לצד זאת, מכון התקנים, המוגבל בתקציבים ובכוח אדם, לא יוכל לדבריו לפקח על כל המבנים בישראל", טוען ניצן.

 

כדי לחלץ את הבנייה הירוקה מעולם המושגים האקדמי-אדריכלי אל השיח הנפוץ בין יזם לבין רוכש, ניצן סבור כי יש להדגיש בפני הציבור את היתרונות הבריאותיים שבמבנים מסוג זה, בזכות נושאים כמו אוורור, הצללות וחומרים נדיפים.

 

"יש להפקיע את השיח ממונחי הצלת היקום, אל שיח פרקטי העוסק בעצם בריאותם של הדיירים וילדיהם", הוא טוען. "ציבור הרוכשים אינו מוכן להתפשר בכל הקשור לבריאות ילדיו ויבחר בבנייה ירוקה, גם אם המשמעות היא שהדבר ייקר את הבנייה. ההתפתחות הכלכלית של התחום טמון באותו ציבור רוכשים שמוכן לשאת בעלויות הנוספות למען בריאותו".

 

סמנכ"ל התאחדות הקבלנים מוסיף כי "כמו בכל מהפכה, אסור שההתלהבות שאופפת את המעורבים תתורגם לצעדי יתר שבסופו של דבר יזיקו לעשייה הירוקה עצמה".

 

לדבריו, "חיוב התקן בחוק יהפוך את הבנייה הירוקה מהר מאוד מבשורה צרכנית, לחסם נוסף בשוק הנדל"ן. זה יהיה רע מאוד לבנייה בכלל ולזו הירוקה בפרט. תחום זה צריך לצמוח מתוך השוק, באמצעות תמריצים ולא באמצעות עונשים. לפיכך יש לפעול במתינות ולא להפוך את התקן למחייב באופן מיידי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים