צו פנסיה חובה שודרג: ההפרשה לפנסיה תגדל

שר התמ"ת, שלום שמחון, חתם היום (ד') על צו הרחבה להסכם פנסיה חובה. זאת, לאחר שיו"ר ההסתדרות, עופר עיני, חתם במרס עם יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, על הסכם המחייב את המעסיקים להגדיל את ההפרשה לפנסיה של עובדיהם מ-15% משכרם ל-17.5% משכרם.

לשמחון יש סמכות להפוך הסכמים בין ההסתדרות ללשכת התיאום לצו, שיש לו משמעות חוקית מחייבת לגבי כל המעסיקים והעובדים במשק, והוא עשה זאת לגבי הסכם הפנסיה המשודרג באמצעות צו ההרחבה שהוציא היום.  

• עושר מדומה: אל תבזבזו את הפנסיה
  

משמעות ההסכם היא שהפנסיה של עובד שההסדר הפנסיוני שלו נקבע לפי ההסדר הקיים יעלה מ-15% ל-17.5% משכרו. אם, לדוגמה, העובד משתכר 5,000 שקל ברוטו בחודש, יוגדל שיעור ההפרשה שלו מ-300 ל-450 שקל לחודש. ניתן להעריך כי אם העובד הזה יעבוד 40 שנה, בהנחה שהריבית במשק תישאר ברמה דומה לזו הנהוגה היום, ושדמי הניהול לא יעלו או ירדו, הוא יגיע לפנסיה של כ-2,100 שקל בחודש - לא כולל עליית שערי המניות -  בעוד שלפי ההסדר הישן הוא היה מגיע לכ-1,900 שקל בחודש.

לפי אותו תחשיב, עובד ששכרו כפול, כ-10,000 שקל לחודש, יקבל קצת יותר מ-4,000 שקל לחודש במקום קצת פחות מ-4,000 לפי ההסדר הישן, והפנסיה שלו תגדל בשיעור של בערך 400 שקל בחודש.

עם זאת, יש לציין שלרוב העובדים במשק יש כבר כיום הפרשה בשיעור של 17%. עובדים עם הסדר כזה ירוויחו מההסדר תוספת של 0.5% לחיסכון הפנסיוני, שמשמעותה, לפי אותה תחשיב, תוספת של כמה עשרות שקלים לפנסיה למי ששכרו 5,000 שקל בחודש ובסביבות ה-100 שקל בחודש למי ששכרו כפול מכך.

הסכם הפנסיה הוא שדרוג של הסכם פנסיה חובה ההיסטורי שחתמו עיני וברוש בשנת 2007, שקיבל תוקף של צו הרחבה ב-2008. בתמ"ת העריכו לפני חתימת ההסכם שלכמיליון עובדים במשק הישראלי אין הסדר פנסיוני. מאז, מעריכים בתמ"ת, הוסדרה פנסיה לכ-750 אלף עובדים חסרי פנסיה, כ-100 אלף עובדים חדשים נכנסו לשוק העבודה וקיבלו פנסיה גם הם ו"רק" 200 אלף נותרו ללא חיסכון פנסיוני. מדובר בהסדר שנעשה גם במדינות מערביות אחרות, אך בישראל הוא חשוב במיוחד, כיוון שקצבת הזיקנה הממשלתית כאן היא הנמוכה בעולם המערבי.  

הצו המקורי קבע שההפרשה הפנסיונית תעלה באופן הדרגתי, משיעור של 10% מהשכר עד ל-15% מהשכר בשנת 2013. הצו הנוכחי מחייב את המעסיקים להעלות את שיעור ההפרשה עוד יותר, לרמה של 17.5% בשנת 2014. הצו קובע שמי שהסדר הפנסיה הקיים שלו טוב יותר, יכול לשמור עליו. יש לציין שהפרשה של 17% היא השיעור המקובל ברוב מקומות העבודה במשק, והם יצטרכו לשדרג את הפנסיה ב-2014.

5.5% מההפרשה תעבור משכרו של העובד ישירות לקרן הפנסיה, על חשבון השכר, 6% נוספים יעברו מקופת המעסיק לקרן הפנסיה, מעל לשכר, ו-6% נוספים יגיעו מהמעסיק, מעל לשכר, לקרן הפיצויים של העובד, וכאשר הוא יפוטר או יפרוש מעבודתו, הוא יהיה רשאי לפדות אותם או להוסיף אותם לחיסכון הפנסיוני.

צו ההרחבה, כמו הצו הקודם, חל על כל עובד מגיל 21 וכל עובדת מגיל 21. עובד שהתחיל לעבוד במקום עבודה חדש עם הסדר לביטוח פנסיוני ממקום עבודה קודם או הסדר עצמאי יהיה זכאי להיות מבוטח מהיום הראשון לעבודה. ביצוע ההפרשות יחל לגביו לאחר 3 חודשי עבודה רטרואקטיבית למועד תחילת עבודתו, או בתום שנת המס, המוקדם מביניהם.

הצו מחייב להפריש לפנסיה את שכר הבסיס של העובד וכל תוספת קבועה לה הוא זכאי לפי הסכם העבודה שלו, כמו בונוסים קבועים ומספר חודשי קבוע של שעות נוספות, עד לגובה השכר הממוצע במשק (8,800 שקל בחודש ברוטו). זאת, כדי למנוע תרגיל החביב על מעסיקים, לפיו מפרישים לעובד רק על שכר הבסיס שלו.  העובד זכאי לבחור את קרן הפנסיה או קופת הגמל לקצבה בה יבחר להיות מבוטח תוך חודשיים ממועד תחילת עבדותו אצל המעסיק.

להסכם אין תוקף של חוק, כך שאי-הפרשה לפנסיה אינה עבירה פלילית, אך הוא מאפשר לתמ"ת להטיל קנסות על מעסיקים שלא יפרישו לפנסיה.

"צו ההרחבה הוטמע באופן שהבטיח כי ציבור העובדים והמעסיקים יהיו מודעים לזכויות ולחובות הנובעים ממנו", אומר הממונה על יחסי עבודה בתמ"ת, שלמה יצחקי, " מעסיקים שאינם מקיימים את הצו נוטלים על עצמם סיכון גדול בכך שיצטרכו לשלם סכומי עתק בעתיד, כיוון שבית המשפט יכפה עליהם לממן את ביטוח העובד במקרה של מוות או נכות". 

השר שמחון מוסיף: "הובטח שיפור בתנאי הפנסיה של העובדים וכעת הדבר קורה".