שתף קטע נבחר

השוכר פשט רגל - האם ניתן לפנותו מהדירה?

מצוקות שוכרי הדירות עלו אל סדר היום במחאת האוהלים, אך גם חייהם של בעלי הדירות אינם פשוטים. לצידו של מי נמצא החוק אם בוקר אחד מגלים שניתן צו כינוס לנכסיו של השוכר, ועל הדרך הוא גם הפסיק לשלם דמי שכירות?

מספר חודשים לאחת חתימת הסכם השכירות, בהם עמד השוכר בתשלומי שכר הדירה החודשיים כסדרם, הוא נקלע לפתע לקשיים כלכליים ומפסיק לשלם את שכר הדירה. מתברר שהוא צבר חובות רבים, נושים נושפים בעורפו ותיקי הוצאה לפועל נפתחו כנגדו. השוכר מגיש בקשה לבית המשפט המחוזי להכרזתו כפושט רגל וניתן צו כינוס לנכסיו. האם אפשר לפנות אותו במקרה כזה מהדירה?

 

משמעות מתן צו לכינוס נכסיו של השוכר (החייב) מטעם בית המשפט, היא איחוד ופיקוח על כל נכסיו של החייב, שיהווה בטוחה לתשלום חובותיו לנושים בשלב חלוקת הכספים. על פי פקודת פשיטת הרגל, מרגע שניתן צו כינוס נכסים, נושיו אינם יכולים לפתוח כנגדו בתביעה או בהליכים משפטיים אחרים, אלא אם קיבל קודם רשות מהבית המשפט של פשיטת הרגל ובתנאים שיקבע. 

 

אך האם ניתן להגיש לבית משפט השלום תביעת פינוי וסילוק ידו של השוכר מדירה, עקב אי עמידתו בתשלומי שכר הדירה? והאם בטרם הגשת תביעת הפינוי כנגד השוכר, צריך להגיש בקשה לבית המשפט לפשיטת רגל ולקבל את רשותו להגשת תביעת הפינוי? על פי הפסיקה, תביעת פינוי שוכר אינה נחשת לתביעה כספית ולכן אין מניעה להגיש אותה, ואין צורך לקבל רשות מבית המשפט של פשיטת הרגל.

 

כך למשל, הוגשה תביעה לבית משפט השלום נגד שוכרת שהיתה בהליכי פשיטת רגל ולא שילמה דמי שכירות. השוכרת טענה שלא ניתן להגיש נגדה תביעת פינוי בלי לבקש רשות מבית המשפט לפשיטת רגל. ביהמ"ש דחה את טענותיה והורה על פינויה של השוכרת.

 

בית השפט נימק את החלטתו בכך, שעילת פינוי אינה משפיעה על קופת פשיטת הרגל ולכן אין לה השפעה על שאר הנושים. עוד צוין בפסק הדין, כי נוכח העובדה שהסעד שנתבע הוא פינוי בלבד, אין צורך לבקשת רשות מביהמ"ש לפשיטת הרגל להגשת התביעה. כן נפסק, כי לא סביר לקבוע שאפשר למנוע פינוי של שוכר שניתן כנגדו צו כינוס, וכך ליצור למעשה מצב בו ישאר המשכיר "מחובר" לשוכר, מבלי שיזכה בדמי שכירות. לאור זאת הורה ביהמ"ש .

 

להקדים תרופה למכה בהסכם השכירות

במקרה אחר, שגם בו הוגשה תביעה נגד שוכרת שלא שילמה דמי שכירות ונכנסה להליכי פשיטת רגל, הרחיב בית המשפט את החלטתו וקבע, כי גם לו היתה מוכרזת כבר כפושטת רגל - ניתן היה לפנות אותה על פי חוק. לפיכך הורה בית המשפט על פינוי הדייר לאלתר.

 

בפסק הדין צוין כי גם מהרגע שניתן "צו הפטר", שפוטר את החייב מתשלום חובותיו לנושים, הוא עדיין לא יכול להמשיך ולגור בנכס ועליו לפנות אותו. משמעות מתן הפטר בפשיטת רגל, היא שפושט הרגל פטור מכל חובותיו ואין הוא חייב להשיבם לנושיו. אבל לפי הפסיקה, מתן צו זה אינו מגן על שוכר שלא משלם את דמי השכירות החודשים, מפני פינויו.

 

המסקנה היא, כי שוכר שהופך לחדל פירעון ופותח בהליכי פשיטת רגל - אינו מוגן מפני הליך פינוי מדירה שכורה, וניתן לפנותו בהליך משפטי בו נתבע סעד פינוי בלבד (ולא סעד כספי). 

 

במישור המעשי, מומלץ למשכירי דירות לציין בהסכם השכירות, כי אם יפתחו הליכי פשיטת רגל כנגד שוכר הדירה מיוזמתו או מיוזמת נושיו, או שיינתנו נגדו צו לאיחוד תיקים או צו מוגבל באמצעים בלשכות ההוצאה לפועל, הדבר יהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות ולמשכיר תהיה הזכות להורות על ביטול ההסכם באופן חד צדדי, לדרוש מן השוכר לפנות את המושכר מייד ולפתוח כנגדו בתביעת פינוי וסילוק יד.

 

הכותב הינו עו"ד עצמאי (www.abelaw.co.il) המתמחה בדיני מקרקעין ודיני פינוי מושכר וסילוק פולשים. כתבה זו אינה מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטנ

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים