שתף קטע נבחר

בין הכיסאות: 3 מנות שמתאימות לים

הבעיה הכי גדולה שיכולה לצוץ כשיוצאים לפיקניק או הולכים לים היא שלא יהיה על מה לשבת. רפי אהרונוביץ' מוסר את כיסאות הים שלו יחד עם 3 מתכונים שמתאימים לבילוי בטבע

כמעט ויתרנו עליהם, על כיסאות הים ששוכנים דרך קבע בתא המטען. אלה שכל פעם שנוסעים לחופש, מפנים אותם לאלתר ומעלים הביתה על מנת לפנות מקום לתיקים ולמזוודות; אלה שתמיד שוכחים להוריד אותם חזרה ואז פעם במאה שנה אתה תקוע בקרחת יער בלי כסא אחד לרפואה; אלה עם המשענת והמקום המיועד לבקבוק הבירה; אלה שעדיין יש עליהם את התווית מהחנות, שכן לעולם לא השתמשת בהם; אלה המתוחכמים שהחליפו את הפשוטים יותר שגם להם עדיין הייתה תווית של החנות שלא הורדה מחוסר שימוש; אלה שהגברת מתחננת למסור אותם ואתה מגן עליהם בחירוף נפש; ובכן, סוף-סוף הגיע זמנם של אלה.

 

עוד מתכונים שאפשר לקחת לים:

 

באחד מסופי השבוע שוב נחה רוח ההרפתקנות על הגברת והיא פרשה בפניי את תוכניותיה עת הייתי טרוד במאבק להכניס כתובת של מסעדה בכפר נידח באיטליה לגולם (הוא ניצח ואני ויתרתי). לא שמעתי את תחילת השיחה, אבל ברגע שהגברת פנתה אליי וסיפרה לי בראשי פרקים על פיקניק מתוכנן בחוף ים נידח, הסכמתי בהיסח הדעת. "אין שם כיסאות נוח", ציינה הגברת. "אין בעיה", המשכתי לזרום, "אני מוכן לכל. אל תשכחי שיש לי ציוד מחנאות מקצועי בתא המטען". "אין שם גם מזנון", היא המשיכה. "קטן עליי", עניתי, "נארגן פיקניק אמיתי". משום-מה תמיד באפלוליות הנעימה של הסלון עם הבריזה של המזגן, הכל נראה פשוט יותר.

 

בבוא היום הגדול ירדתי עם בוקר לאוטו לבדוק שהכיסאות עדיין שם. הם חיכו לי, מבריקים באריזתם המקורית. התארגנו על אוכל, שתייה, יין לבן, בירות ויצאנו לדרך. בשעה 9:00 הורדנו עוגן בחוף מבטחים. החנינו על גבעה, פתחתי את הדלת ורוח עוצמתית מדברית ולוהטת ברמת חום של טאבון אבן אמיתי היכתה בפניי. תוך עשרים שניות הייתי רטוב מזיעה כאילו יצאתי הרגע מהמים. החול, זה שלא נכנס לי לעיניים, נדבק אלי לכל מקום חשוף - בטח נראיתי כמו לורנס איש ערב.

 

"אתה רואה? זה לא בשבילך", המשיכה לעודד אותי הגברת. "ברור שזה בשבילי", אמרתי, "אני ממש אוהב מחנאות בשטח". (יותר נכון: אוהב לאגור ציוד למחנאות, הודיתי בפני עצמי). מיד העמסתי את הכיסאות על כתף ימין, הצידניות על כתף שמאל והתחלתי במסע הארוך לחוף, רגליי שוקעות בחול הלוהט. לאחר כעשרים דקות של ייסורים מצאתי את כולם, סובלים אך מחייכים.

למסירה: כסאות ים יד ראשונה כחדשים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
למסירה: כסאות ים יד ראשונה כחדשים(צילום: shutterstock)

 

התמקמנו במחנה המאולתר, איך שהתיישבתי נזכרה הגברת ששכחנו את השמשייה באוטו. חזרתי. לבד. מקלל את הרגע שבו בגדתי בחוף מציצים. פתאום החוף הצפוף והערק אשכוליות נראו לי כמו חוף בקאריביים. בקיצור, כדי לסכם לכם את היום אומר: האוכל - סביר פלוס. חברותא - סביר פלוס פלוס. אפילו הבריזה השתפרה, בייחוד בשעות אחר הצהריים. אבל כשחזרנו שטפתי טוב-טוב את הכיסאות, פניתי לגברת ושאלתי: "יש לך למי לתת?".

 

בפעם הבאה שהתעכבתי מול חלון ראווה של ציוד מחנאות, מביט בערגה באוהלים, בחבלי הטיפוס, בכיסאות המתוחכמים, משכה אותי הגברת ואמרה: "זכור את הכיסאות. אם אתה קונה, אנחנו משתמשים". אבל וחפוי ראש עזבתי את החלון ועניתי בשארית כבודי העצמי: "חכי חכי, יום אחד אני אקנה קרוואן". "כן", היא ענתה, "אבל הוא בטח יהיה עם מזגן ענק, מסך ענק וכורסת ענק ולעולם לא יעזוב את החנייה".

 

אוכל של ים

אם יש סיבה לסבול את מה שאני סבלתי, הרי זה הכיף לאכול בים. חם או לא, חול או לא, משהו בים גורם לתיאבון לעבוד שעות נוספות. במקרה של ד', זה הרבה שעות נוספות.

 

חטיף פתיחה (מיני-סביח)

קונים ביפו מיני-פיתות, קטנות במיוחד, שהקוטר שלהן הוא 7-8 ס"מ. מטגנים חצילים קלופים, פרוסים לאורך ודקים לאחר שהומלחו, הזיעו, סוננו ויובשו, לפי מסורת יהדות בבל. מבשלים ביצים קשות, מצננים ופורסים. מברישים כל פיתה בשכבה דקה של חומוס איכותי, מוסיפים ביצה, חציל, מלח ופלפל (כדאי מאוד לעשות את עבודת ההרכבה בבית. שום דבר טוב לא יוצא מלאכול חול בפיתה) ואורזים בנייר כסף.

 

פותחים בים, מגישים עם הרבה פטרוזיליה טרייה בצד. הנועזים כמובן יכולים להוסיף עמבה וחריף. אני יודע שזה לא מתכון, אבל זה יוצא מנה מה זה טעימה. ופתאום גילינו שאחרי יין לבן צונן, סביח ממש אוהב בירה.

 

מנה ראשונה - טונה, ארטישוק ולימון כבוש

המרכיבים:

2 קופסאות טונה, רצוי בשמן זית

1/4 כוס שמן זית אמיתי - למקרה שמדובר בטונה שלא בשמן זית

צנצנת ארטישוק כבוש

צרור בצל ירוק

1/4 כוס לימונים כבושים

מלח, פלפל

 

אופן ההכנה:

  1. שוב, בבית, פותחים 2 קופסאות טונה, רצוי בשמן זית. מניחים בקערה יחד עם השמן (במידה והיא לא בשמן זית, מסננים ומוסיפים 1/4 כוס שמן זית אמיתי).
  2. מוסיפים צנצנת אחת של ארטישוק כבוש, מסוננת (אם הארטישוקים שלמים - חותכים לרבעים) וצרור אחד של בצל ירוק קצוץ דק. מתבלים במעט מלח ופלפל שחור.
  3. בבלנדר טוחנים 1/4 כוס לימונים כבושים (בלי הגרעינים!) יחד עם מעט מנוזלי הכבישה שלהם. ברגע שזה הופך למשחה, מוסיפים לקערה, מערבבים בעדינות ומעבירים לקופסה.
  4. מגישים בים עם קרקרים או צנימים. להפתעתנו גילינו שגם המנה הזאת אהבה מאוד את הבירה.

 

אפשר להוסיף גם ירקות - סנדוויץ' טונה, ארטישוק ולימון כבוש (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אפשר להוסיף גם ירקות - סנדוויץ' טונה, ארטישוק ולימון כבוש(צילום: shutterstock)
 

 

מנה שניה - חצילים בטחינה ושושקה

  • באותה ההזדמנות כשמטגנים את החצילים של הסביח, מטגנים ממש לפי אותן הוראות קוביות חצילים ומניחים על נייר סופג.
  • מעבירים את וביות החצילים לקערה ויוצקים מלמעלה טחינה באיכות טובה (מוכנה, לא גולמית) שהוספנו לה מעט יוגורט כבשים (למרות שזה כבר לא חדש, זה עדיין מאוד טעים).
  • בינתיים קולים פלפלי שושקה בהירים קטנים, קולפים חלקית ומניחים בקופסה נפרדת. יוצקים עליהם שמן זית, מיץ לימון ומלח גס.
  • ההגשה כאן פשוטה מאוד: מעבירים את הקערה עם קוביות החציל והטחינה, כל אחד לוקח לעצמו כמה שהוא רוצה ואז מעבירים את הקופסה עם השושקה הקלוי. ביחד זה עובד נהדר.
  • לא תאמינו, גם המנה הזאת מאוד אוהבת בירה וים.

 

לקינוח, כמובן, אבטיח. חותכים איך שרוצים. אצלנו הגברת טוענת שאבטיח בים פורסים לפלחים עם הקליפה והוא חייב לנזול עליך. אני לא משתף פעולה עם הטענה, שכן גם אבטיח חתוך לקוביות בידיו של שף אומן, יצליח תמיד לצבוע את כל פרצופי בעסיס אדום.

 

אם כבר סחבו אתכם לים, המנות הפשוטות האלו שוות את החום, החול, הרעש והנסיונות הנואשים להתחמק מכדורי מטקות טועים.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קוביות חצילים עם פלפלי שושקה
צילום: shutterstock
מומלצים