שתף קטע נבחר

גוש עציון: הטבע אינו מבדיל בין ימין לשמאל

בחבל הארץ, שאולי נתפס שנוי במחלוקת, יש מעיינות רבים, פינות חמד קסומות והיסטוריה בת אלפי שנים - ברוכים הבאים לגוש עציון - היכן שהטבע חף מפוליטיקה ומזמין מטיילים מכל הדעות

ימין או שמאל, התנחלות או התיישבות - לא משנה מה אתם חושבים, גוש עציון הוא חבל ארץ שאולי שנוי במחלוקת אבל מהווה פנינה תיירותית שלפעמים פחות מוכרת למטייל הישראלי. את הטבע, בכל אופן, המחלוקת הפוליטית לא מעניינת והוא כאן כדי לקבל מטיילים מכל הסוגים ועם כל הדעות.

 

 

עוד סיורים באזור:

 

10 דקות נסיעה מעמק האלה וכ-20 דקות נסיעה דרומה מירושלים, נמצא גוש עציון שרבוי במעיינות שרק מחכים שתטבלו במים הקרירים שלהם, מערות קרירות שהן מפלט מצוין ליום חמסין, אתרים ארכאולוגיים בני אלפי שנים והון אנושי מגוון של ימין ושמאל (כן, כן יש גם שמאלנים שגרים בגוש) שתמיד ישמח לארח אתכם, לא חשוב מאיפה אתם באים.

 

כמעט 40 אלף תושבים גרים כיום ברחבי גוש עציון שמכיל 18 ישובים. גבולותיו של האזור: מחברון בדרום ועד הר-גילה בצפון, ממעלה-עמוס ומדבר יהודה במזרח ועד ביתר-עילית ועמק האלה במערב. גוש עציון שנמצא על הרי חברון, היה מאז ומעולם סמל ואחד האזורים החשובים ליהודים, שבו הלכו האבות המקראיים, נרכשה מערת המכפלה, היכן שישב דוד המלך כשבע שנים וזהו גם הלב של שבט יהודה. אין תמא, אפוא, שרבים רצו להתיישב באזור ההיסטורי והקדוש לעם היהודי.

 

ראשית ההתיישבות באזור החלה ב-1927, עת קבוצה של יהודים דתיים מירושלים עלתה להרים והקימה את הישוב הראשון באזור - מגדל עדר. עם השנים, בעקבות פרעות של ערביי האזור, קמה ונפלה ההתיישבות בגוש עציון לסירוגין עד שב-13 במאי 1948 נכבש לגמרי כפר עציון על ידי הלגיון הערבי הירדני ותושביו הערבים, ובזאת תמה ההתיישבות לחלוטין.

 

19 שנים עמדו תושבי הגוש מרחוק והשקיפו על בתיהם שנהרסו והאזור שבו חיו, כשעץ אלון בודד בן מאות שנים ניצב עדיין במקומו, מה שהפך מאוחר יותר לסמל של גוש עציון. עם שחרור ירושלים ב-1967, עלו חזרה מתיישבי גוש עציון והחלו בהקמת הישובים הישנים, ביניהם כפר עציון. כיום העץ נמצא בסמוך לישוב אלון שבות (שנקרא על שובם של היהודים לגוש עציון), וזהו אחד העצים המרשימים ביותר שתראו.

 

לעזוב את הפוליטיקה בצד לכמה שעות ולטייל. גוש עציון (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
לעזוב את הפוליטיקה בצד לכמה שעות ולטייל. גוש עציון(צילום: זיו ריינשטיין)

 

אל המעיין

מלבד עצים וטבע שפורץ היכן שלא תרצו בגוש, אופיו של המסלע הגירני ואקויפר ההר שמכיל מים רבים שמחלחלים כל השנים בגובה של 900 מטר, יצרו באזור נביעה של מעיינות רבים שטופחו על ידי תושבי האזור והפכו לבריכות קטנות ומקסימות שבקיץ הן מפלט פשוט מצוין לצינון ורענון.

 

אחד מהמעיינות הוא אבו-כְּלֵאבּ, ובשמו העברי "עין מִסְלַע" (על שם גרעין מסלע של "השומר הצעיר"), שנמצא כמה מאות מטרים מהכניסה ליער עציון שליד כפר עציון. המעיין קיבל את שמו הודות לאגדה על אדם שקשר את כלבו לסלעים, הכלב התנוענע ומרוב הנענוע החזק החלו לצאת מים מהסלע. המעיין נובע לתוך בריכת אגירה שנבנתה וטוייחה על ידי התושבים, והנוף הנשקף ממנה אל העיר ביתר-עלית וההרים ישאיר אתכם לא מעט זמן בתוך המים הקרירים.

 

מעיין אחר לא רחוק, הוא עין יצחק, הידוע בערבית גם כעין סג'מה. שמו של המעיין ניתן לו לאחר שיצחק ויינשטוק, תושב האזור בן 19, נרצח בפיגוע בדרכו למכינה יום לפני גיוסו לצה"ל. אביו, דוּבַּק, שהיה סייר במועצה האזורית גוש עציון, הקים את המעיין לזכרו ביחד עם חבריו. לפני שלוש שנים נפטר דוּבַּק עצמו, ואותם חברים הקימו גם לזכרו מעיין על שמו, הנמצא במורדות ההר ובהמשך לעין יצחק שגם מזרים לו את מימיו. הביקור במעיינות פתוח לציבור וללא תשלום.

 

המקומיים שיפצו ויצרו יופי של בריכה לקיץ. מעיין אבו כלאב (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
המקומיים שיפצו ויצרו יופי של בריכה לקיץ. מעיין אבו כלאב(צילום: זיו ריינשטיין)

 

מזגן טבעי 24/7

ממש ממול למעיין, מול הכניסה לקיבוץ כפר עציון, נמצאת חוות ארץ האיילים. ה-מקום עבור ילדים וגדולים שרוצים להשיב לעצמם מעט רוח שובבה. במקום קיר טיפוס, חי בר עם מגוון בעלי חיים וגולת הכותרת: האומגה הכי ארוכה בארץ, וכנראה גם במזרח התיכון.

 

מעל לנופיו של "ואדי גן עדן", כך מכונה העמק שמעליו נמתח כַּבֵּל ברזל באורך 600 מטר, התקינו בחווה אומגה בגובה של 150 מטר. הירידה מקצה של הר אחד והמעבר לקצהו של הר שני במהירות של 60 קמ"ש, היא חוויה שתשאיר גם את האדיש שבאדם - נסער ונרגש לכל הפחות.

 

טבע, פעילויות ומעיינות זה מצוין, אבל מה עם לשים משהו בבטן?! ובכן, אולי זה יפליא כמה מכם אבל יש קולינריה גם בגוש עציון. נכון שמבחר רב של מסעדות לא תמצאו כאן, אבל בהחלט כמה מקומות שבהם תוכלו לסעוד את ליבכם על פסגות ההרים, היכן שהמזגן טבעי ועובד 24/7.

 

מסעדת "גוונא" שבחורשת "משואות יצחק", למשל, היא פתרון טוב לתת לקיבה שלכם קצת זמן איכות, ולכם שעת נוחות. לסעוד על צלע הר זה תמיד טוב, במיוחד כשאפשר ללגום בירה מתקתקה תוצרת בית אל מול נופי הרי ירושלים והשפלה. התפריט מבוסס על מאכלים חלביים ודגים, ומשלב בין אוכל מזרח-תיכוני עם נגיעות צרפתיות ואיטלקיות. טעים, קריר ובמחיר סביר.

 

כרמים, בוסתנים ונוף הרים. "ואדי גן עדן" בגוש עציון  (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
כרמים, בוסתנים ונוף הרים. "ואדי גן עדן" בגוש עציון (צילום: רון פלד)

 

בנים, בנות - בואו ל"דרך האבות"

עת שעת הערביים מגיעה לגוש, הצטרפו לעשרות התושבים שיוצאים לטיול או סתם לג'וגינג ב"דרך האבות" - אותה דרך עתיקה שבה הלכו אבותינו, ושבנתיבה באו עולים מבאר שבע וחברון לבית המקדש בירושלים.

 

על הדרך ישנם כמה אתרים ארכאולוגיים, ביניהם אבן מיל רומית שבעזרתה סימנו הרומים את המרחק לירושלים, וגם מקווה יפהפה מימי בית שני שנחפר בסלע, ובו חציצה שמפרידה בין הטמאים שיורדים להיטבל ובין הטהורים שיוצאים מצד שני לאחר הטבילה.

עולי הרגל לי-ם ביקשו להיטהר טרם הגעתם. מקווה על "דרך האבות" (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
עולי הרגל לי-ם ביקשו להיטהר טרם הגעתם. מקווה על "דרך האבות"(צילום: רון פלד)

 

ואם כבר הזכרנו טבילה ומים, אמת הביאר שהקים הורדוס והובילה מים לירושלים ובית המקדש, היא מקום שבו תוכלו לטבול גם אתם כפי שטבלו לפני 2,000 שנה. אמת הביאר, שליד העיר אפרת, היא אחת משתי אמות (אמת ערוּבּ היא השנייה) שהובילו מים ממעיין הביאר אל בריכות שלמה שבקרבת בית לחם, ומשם בשתי אמות נוספות הובלו מים אל ירושלים ובית המקדש.

 

הורדוס, שהיה רב-אמן בבנייה וארכיטקטורה עירונית שכללה מתקני מים רבים, כמו בקיסריה למשל, בנה את האמה שתכליתה העברת מים לעיר הקודש שסבלה מנחיתות במעיינות ומקורות מים (פרט למעיין הגיחון והרוגל), ועם זאת הזדקקה למים רבים עקב עבודות הפולחן בבית המקדש וריבוי התושבים ועולי הרגל בעיר שהלכה והתפתחה בימי בית שני.

 

הורדוס חצב אמה בסלע שדרכו הובלו מים לבית המקדש. אמת הביאר (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
הורדוס חצב אמה בסלע שדרכו הובלו מים לבית המקדש. אמת הביאר(צילום: רון פלד)

 

ההליכה בתוך האמה (כ-130 מטר אורכה) היא חוויה שאינה מומלצת לסובלים מקלסטרופוביה וחושך, אך בהחלט מהנה למי שרוצה להלך בתוך מים שמגיעים עד למותניים (80-60 ס"מ) ולראות כיצד העבירו מים לירושלים בדיוק כמו היום, רק לפני 2,000 שנה. הכניסה בתשלום, חובה להביא פנס.

 

גוש עציון, אם כן, הוא מקום שמים, היסטוריה ונוף יוצרים חווית טיול שלא תמיד זוכים לה במקומות אחרים. יש כאלה המפחדים לבוא, יש כאלה המתנגדים אידיאולוגית לראות. אבל יש חיים בגוש עציון ובעיקר טבע. והטבע, הוא רק רוצה שתבואו, לא אכפת לו מה אתם חושבים, אם אתם יהודים או ערבים.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
האלון בודד. הסמל של גוש עציון
צילום: זיו ריינשטיין
כך סימנו הרומאים מרחק. אבן מיל על "דרך האבות"
צילום: רון פלד
מעיינות רבים ומטופחים בגוש. עין יצחק
צילום: זיו ריינשטיין
מומלצים