מחאת הקוטג' לטרכטנברג: להוזיל את המזון בחצי

אנשי מחאת הקוטג' מציבים מטרה לוועדת טרכטנברג לשנה הקרובה: "הוזלת כלל מוצרי המזון בישראל ב-35%-40% כדי להשוות את רמת המחירים לנהוג בארצות מערב אירופה, תוך חצי שנה. היעד לטווח הארוך: הוזלת סל המוצרים ב-50% או חזרה למחירי 2006 (הגבוהה שבינהם), והשארת רמת מחירים זו למשך 5 שנים לפחות", כך כתבו השבוע אנשי המחאה במכתב לוועדה.

• מחאת הקוטג': מה נשאר מהבטחות הרשתות
• אנשי מחאת הקוטג' הפגינו מול בית נוחי דנקנר
  

"בדיקות שערכנו לגבי הרווחיות המוגזמת בענף המזון וכן השוואת מחירים פשוטה לארצות מערב אירופה מראה שיעדים אלו הינם ברי השגה". לטענתם, "מחירי רוב המוצרים בישראל, ובראשם מוצרי המזון, מופקעים בעשרות (ולעיתים במאות) אחוזים. אנו דורשים שמצב זה יפסק, על רמת המחירים בישראל להשתוות לזו שבמדינות המתוקנות", כך כתבו.

לפי המכתב, החזון הזה, "לא יקום ולא יהיה עד שהמבנה המונופולסטי והקרטלסטי יפורק. מבנה זה של האוליגרכים נתמך על-ידי חברי כנסת, אנשי ציבור, צבא של עורכי-דין, רואי חשבון, אנשי תקשורת ויחצנים – כולם ביחד פוגעים לא רק בשכבות המוחלשות אלא ביעילותה וביכולת התחרותיות של הכלכלה הישראלית כולה. חניקת הכלכלה הישראלית בידי גורמים אלו בא לידי בטוי באי-מיצוי פוטינציאל התעסוקה והפריון המתאים למדינה עם הון אנושי מצוין".

יש דרכים רבות להשיג את ההוזלה של הסל

אנשי המחאה לא רק דורשים, אלא גם מפרטים את הדרכים להשיג את ההוזלה המבוקשת: פיצול מונופולים, פיקוח על מחירים, חקיקה המחייבת הורדת מחירים, הסרת חסמים על יבוא מקביל, הורדת מכסים שלא מגנים על תעשייה אמיתית, איסור על יצרנים להיות גם יבואנים, רפורמה בשוק החלב, ביטול או הפחתה של מע"מ ובמקום זה מיסוי דירות שעומדות ריקות הסדרת מחירים וצמצום משמעותי של פערי תיווך בשוק הפירות והירקות.

אמצעי נוסף עליו הם ממליצים הוא ביטול הסבסוד הצולב  "בענפי משק רבים ישנם גופים המקבלים הנחה ולעומתם צרכנים אחרים נאלצים לשלם מחיר גבוה יותר", כתבו. "אנו קוראים לקבוע בחוק כי את המחיר הטוב ביותר חייבות החברות להעניק לצרכן הפרטי ומציעים לקרוא לחוק זה 'חוק האזרח הקטן'. רק במקרים בהם יש יתרון כלכלי ברור לקנייה מרוכזת (למשל הובלת מזון מרוכזת לבסיס צה"ל ) יאפשר משרד התמ"ת לתת הנחה לקניינים מרוכזים".

אנשי המחאה אף מבקשים חישוב מחדש של מדד המחירים לצרכן על פני העשור האחרון. ככתוב: "רבים מתושבי ישראל חשים בהתייקרות, שומעים על צמיחה אולם הנתונים אשר מספקת הלמ"ס (ואשר מולם נממדת הצמיחה ב תמ"ג/תל"ג) אינם תואמים את מה שמובן מאליו ל-90% מהמשפחות בישראל: המחירים ב-5 השנים האחרונות עלו מעל לכל דיווח רשמי. כדי בנוסף, שאזרחי ישראל ידעו את המצב האמיתי: יש לפרסם מעתה את השכר החציוני ולא את השכר הממוצע. לא מדובר רק בפרסומי הלמ"ס אלא בכל התייחסות רשמית לנושאי שכר".

לפי המכתב, "התוצאה תהיה השוואת מחירי המזון בישראל למחירם במדינות ה OECD ואף מתחת לכך. ישראל היתה היסטורית מקום שבו המחייה הבסיסית היתה זולה יחסית לשאר העולם ויש לחזור לכך. האלטרנטיבה של העלאות שכר ופריצת מסגרת תקציב המדינה אינה ברת קיימא לטווח הארוך".