ההפרטות שבדרך: הבטחות ענק שנותרו על הנייר

גל המחאה החברתי העלה על הבמה שינוי שקט בשיח הציבורי בישראל: "הפרטה", שפעם נחשבה לסמל הקידמה ולנוסחת קסם לפתרון שחיתות ועיוותים, הפכה בשנים האחרונות למילה גסה. פעילי המחאה צועקים בהפגנות סיסמאות נגד ההפרטה ודורשים להפסיק אותה לגמרי.

• לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות
  

הליך ההפרטה, שהחל כבר בשנות ה-80, תפש תאוצה בשנים 2007-1994 והביא להפרטת רוב החברות הממשלתיות וההסתדרותיות: קונצרן כור, המשביר לצרכן, מפעלי ים המלח, בנק הפועלים ובנק דיסקונט, בזק, אל על, צים, בתי הזיקוק לנפט ועוד ועוד. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המתגאה בהיותו "המפריט הלאומי", טען בעבר שהוא מתכנן להפריט לא פחות מ-40 גופים. מה עלה בגורל אותן הפרטות מתוכננות? 

החברות הגדולות: הפרטה על הנייר בלבד

הנושא נבדק לאחרונה ביסודיות במחקר שהכין המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. המחקר, שביצעה קבוצת חוקרים בראשות ד"ר אפי מיכאלי, תחת הכותרת: "גל ההפרטות שבדרך" מונה שורה ארוכה של תוכניות ממשלתיות להפרטת גופים ושירותים. אלא שבדיקה של ynet מראה שרוב ההפרטות הללו, בעיקר הגדולות ביניהן, תקועות והסיכוי שיצאו לדרך הוא קטן.

הפרטת הדואר - נשכחה

רשות הדואר הפכה ב-2003 לחברה מסחרית ממשלתית - דואר ישראל. תוכנית הרפורמה בדואר כללה מתווה להפרטתו, באמצעות מכירה לזכיין פרטי או הנפקה בבורסה. אלא ששרי התקשורת ומנהלי הדואר לדורותיהם לא קידמו את התוכנית ואיש לא לחץ עליהם לעשות זאת, והחברה היא עדיין ממשלתית. הדבר היחיד שהשתנה הוא שהעובדים המנוצלים, שעבדו עבור הדואר במסגרת חברות כוח אדם פרטיות מאז שנות ה-80', "הולאמו" ב-2008 והפכו לעובדים מן המניין עם כל הזכויות.

הפרטת התעשייה הצבאית - תקועה 

משרד האוצר מנסה כבר כעשור להפריט את תעש. באוצר טוענים שתעש היא חברה כושלת שמעסיקה עובדים מיותרים, מחזיקה שטח יקר במרכז הארץ ומפסידה כסף. אלא שוועד העובדים החזק של החברה וההסתדרות מתנגדים להפרטה בחריפות, בטענה שהיא תפגע בביטחון המדינה - וגם, כמובן, בהם. המתנגדים מקבלים גיבוי משרי הביטחון לדורותיהם, שמאז 2006 כולם אנשי מפלגת העבודה ומקורבים לוועדים הגדולים. הסיכוי שתעש תופרט בקרוב שואף לאפס.

הפרטת חברת החשמל - פנטזיה שלא מומשה 

הממשלה מדברת על הפרטת חברת החשמל מאז שנות ה-90'. נתניהו הכריז במאי 2005, כשהפריט את בזק, ש"חברת החשמל היא ספינת הדגל הבאה של ההפרטה". אלא שגם ההפרטה הזאת נתקעה שנים ארוכות בשל התנגדות של הוועד ושל אנשי המקצוע במשק האנרגיה, שרובם סבורים שהפרטת החברה, שתישאר מונופול בלאו הכי, מסוכנת למדינה ולמשק. ב-2008 הוכנה תוכנית ממשלתית חדשה, שכללה שינוי מבני והפרטה חלקית של החברה. ועד העובדים שינה במפתיע את עמדתו והודיע כי הוא מוכן לדון בתוכנית - אולי לאחר שראה שהממשלה מחלקת "מענקי הפרטה" לוועדים אחרים. אלא שמאז, טוענים בוועד ובהנהלת החברה, הם לא קיבלו שום הצעה קונקרטית.

נמל אילת - היחיד שבדרך להפרטה

החברה הממשלתית הגדולה היחידה שעומדת ממש בימים אלה לפני הפרטה היא נמל אילת. הפרטת הנמל היא חלק מתוכנית הרפורמה בנמלי הים, שאושרה כבר ב-2005, אך עוכבה עד כה בשל התנגדות ועד עובדי הנמל. האוצר פרסם מכרז ו-12 גופים עסקיים מתמודדים על רכישת הנמל, ביניהם חברות קטנות העוסקות בהובלה ובתעשייה וגם "טייקונים" גדולים כמו שלמה שמלצר, בעל נמל מספנות היובל בחיפה, ומשפחת עופר - באמצעות חברת "תעשיות הובלה" מקבוצת כימיקלים לישראל. בממשלה סבורים שהפרטת הנמל תייעל אותו ותחזק את הייבוא והייצוא ואת התחרות בנמל עקבה. המתנגדים טוענים שהנמל, שיישאר מונופול גם אחרי ההפרטה, ידאג לבעליו ולא למדינה.

הפטנט החדש: הפרטת שירותים

רוב ההפרטות הגדולות הגיעו, איפוא, למבוי סתום. אבל הממשלה, מדגישים החוקרים במכללה, ממשיכה בהפרטת שירותים שמעניקים גופים ממשלתיים - ולא ברור אם היא מייעלת אותם או להיפך.

"הפרטת השיפוט" - חוק בוררות חובה

הצעת חוק בוררות חובה, שאושרה בממשלה ביולי 2011 ותוגש לאישור הכנסת אחרי הפגרה, מאפשרת לבתי המשפט להעביר חלק מהסכסוכים האזרחיים לבוררות אצל משפטנים פרטיים, בלא צורך בהסכמת הצדדים. ההצעה נועדה להסדיר מצב קיים, שבו בתי המשפט, הכורעים תחת העומס וריבוי התיקים, מפנים סכסוכים לבוררים בהסכמת הצדדים. בממשלה סבורים שבוררות חובה תקל על העומס, ותעודד גם הידברות ופשרות אמיתיות. מתנגדי החוק טוענים כי הוא פותח פתח לניגודי אינטרסים, כיוון שרוב הבוררים, בניגוד לשופטים, הם עורכי דין פעילים בתיקים אחרים שעשויים להיות מנוגדים לאחד הצדדים, ודורשים להקל על העומס באמצעות תוספות תקנים בבתי המשפט עצמם.

"הפרטת ההוצאה לפועל" - שימוש בחוקרי יכולת פרטיים

אחד הסעיפים בתוכנית הרפורמה בהוצאה לפועל מאפשר לרשות הגבייה לשכור עורכי דין ורואי חשבון פרטיים כחוקרי יכולת, הבודקים את יכולתו של הנישום לשלם את חובותיו. מטרת המהלך היא לשפר את הגבייה. מתנגדיו טוענים שלגופים פרטיים יהיה אינטרס להחמיר עם החייבים, ושהתקשורת בינם לבין הרשות תהיה מסורבלת ותוליד אי הבנות ומחלוקות על חשבון החייבים והנושים. עמותת ידיד וארגונים חברתיים נוספים עתרו לבג"ץ נגד התוכנית הזאת, ולכן היא עדיין לא יושמה.

הפרטת הגנים הלאומיים - הבניאס בדרך לדיסנילנד?

הכנסת אישרה לאחרונה בקריאה טרומית הצעת חוק לניהול גנים לאומיים בידי תאגידים ועמותות פרטיים. בארגוני הסביבה מותחים ביקורת חריפה על ההצעה, בטענה שהיא תוביל למיסחור של הגנים, העלאת מחירי הכניסה לאתרים ובנייה מופרזת שתשחית אותם. יוזם החוק, ח"כ יואל חסון, הבטיח לשמוע את הטענות נגדו, וסביר להניח שהחוק שינוסח בוועדת הפנים יהיה מעודן יותר מההצעה המקורית. 

גופים נוספים, שהמחקר מתריע מפני הפרטתם, הם מרכז הסליקה של החיסכון הפנסיוני; מרכז ההדרכה של משטרת ישראל; והניהול הלוגיסטי של עיר הבה"דים. 

אחיות בתי הספר: דווקא בדרך להלאמה

יש לציין שחוקרי המכללה, שניסו להראות שההפרטה חיה ובועטת, הגדירו כ"הפרטה" גם החלטות ממשלתיות נוספות, שאינן כוללות העברת שירותים למגזר הפרטי אלא העברת אחריות מגוף ציבורי אחד למשנהו: התוכנית להעברת השירות הפסיכולוגי לקופות החולים; הקמת תאגידי המים והביוב ברשויות המקומיות; חוק האכיפה והפיקוח המעניק סמכויות שיטור לפקחים עירוניים; הפיכת הרשות לשיקום האסיר מגוף עצמאי לחלק ממשרד הרווחה; ואיומי שר התחבורה, ישראל כץ, להעביר סמכויות מרכבת ישראל למעצ ו"לסגור את הרכבת" אם לא תתייעל.

עוד נכללות במחקר החלטות ומחדלים נוספים של הממשלה בתחום הדיור, שקשה להגדיר כ"הפרטה": רפורמת הקרקעות, הכוללת העברה של הבעלות בטאבו על בתים פרטיים ממינהל מקרקעי ישראל לבעלים בפועל; והעובדה שהממשלה עוברת בעקביות על חוק הדיור הציבורי ואינה משתמשת ב-2 מיליארד השקלים שהרוויחה ממכירת דירות ציבוריות ישנות לדיירים להקמת בתים ציבוריים חדשים.

המחקר מציין גם שתי הפרטות שכבר התבצעו מזמן: הפרטת מערך המורים המחליפים במשרד החינוך, וההחלטה השנויה במחלוקת של האוצר מ-2007, להעביר את אחיות בתי הספר לעבודה בחברת כוח האדם "נט"ל". יש לציין ששירות האחיות בית הספר נמצא, כנראה, דווקא בדרך להלאמה מחודשת, עקב ביקורת חריפה של מערכת החינוך על המהלך שבוצע, בטענה שהוא מסכן את חיי הילדים.