נו, כבר מצאת בן זוג?

בטור הקודם הבעתי טרוניה אחת או שתיים (או עשרים, אבל מי סופר) על חתונות של חברות, ועל כמה שהן משמחות רווקות. משמחות בערך כמו לגלות שהפטריה שלך חזרה.

רווקות בערוץ יחסים:

• רווקה בחתונה: רק אל תגידו לי "בקרוב אצלך"
• מסיבת רווקות: מה עשיתי שזה מגיע לי?
• ד' זה דייטים
• יש לך הצעת חברות חדשה
  

בשבוע שחלף הרהרתי על זה קצת, ותהיתי לעצמי האם מי שהיו רווקות ממורמרות ובסופו של דבר הצליחו להגיע בעצמן אל מתחת לחופה (ולא בתור הדודה הערירית של הכלה) יטו להפגין התחשבות ורגישות כלפי חברותיהן ביום המאושר שלהן, ממנו לא יזכרו דבר. לצערי הגעתי למסקנה שככל שאת ממורמרת יותר בתור רווקה, כך עולה הסבירות שתפיקי חתונה שתגרום לנוכחים להצטער שלא התחתנת באולמי ורסאי.

כן, אני רווקה. תתמודדו

אבל לא רק חתונות גורמות לרווקות להצטמרר באימה. כל אירוע משפחתי באשר הוא – בין אם מדובר בארוחת ליל שישי אצל ההורים או בברית של קרוב משפחה שלא ברורה רמת קרבתו – מהווה זירת התגוששות בין המצב הקיומי של הרווקה ובין מכלול הציפיות המונחתות עליה מצד המשפחה. דווקא הקרובים אלינו ביותר שמרגישים אמונים על אושרנו וחפצים בטובתנו, הם אלה שמזכירים לנו את הפגמים שבחיינו.

מובן לי שתחקירים מסוג "אז כבר מצאת עבודה?" או "מה עם בן זוג?" מגיעים מתוך עניין כנה בחיי ורצון לעזור. אני מקווה שיהיה מובן להם באותה מידה כשאעלה על מגדל מים עם תת מקלע וארסס את כולם.

סתם. אל תבינו אותי לא נכון. כולנו נתונים למכבש לחצים מצד האנשים היקרים לנו, ללא הבדל מין, מוצא או סטטוס משפחתי. שנים של זוגיות הרגילו אותי לשאלות מסוג "מתי תתחתנו", ואחרי גיל 30 - "מתי תעשי ילדים?".

סבי ז"ל הפתיע אותי כששאל "מתי תביאי לי נין?" (ואפשר לקבוע בוודאות שזה כבר לא יקרה). לרגע חשדתי שהשקפותיו נעשו ליברליות והוא מבין שאישה אינה חייבת להתחתן בשביל להביא ילדים לעולם, אך בסופו של דבר הסתבר שהוא חושש לגורל הביציות המזדקנות והקמלות שלי ומתחנן שאמהר איתן.

העניין הוא שלחצים מסוג זה ניתן להפטיר במלמול סתמי ולהסיטם הצידה כזבוב טורדני. הם בסך הכול מסמנים את העובדה שעשית משהו נכון בחיים - יישרת קו עם המוסכמות החברתיות, וכעת מצפים ממך לעבור לשלב הבא בתהליך האבולוציוני של "בגרות-צבא-טיול-אוניברסיטה-בן זוג-עבודה-חתונה-משכנתא-2.5 ילדים+כלב-שעמום תחת-פנסיה-מוות".

אל תשדכו לה קרובים מדרגה שנייה(צילום: Shutterstock)

כשאת רווקה, לעומת זאת, הלחצים האלה מסמנים שאת עושה משהו לא בסדר במקרה הטוב, או שמשהו בך לא בסדר במקרה הרע. לא שבני משפחתך חושבים שמשהו בך לא בסדר חלילה, הרי הילדה שלהם מושלמת, אבל כשמתחילים לנסות לשדך לך בני דודים מדרגה שנייה, ולא מטעמים של השבחת הגזע, או אז את מתחילה להרגיש שמשהו בך דפוק, כמעט כמו הילדים הצפויים להיוולד מתוך השידוך הזה.

כל האירועים המשפחתיים בהם נכחתי בחצי השנה האחרונה כללו בתוכם ניסיונות שידוך מצד קרוב משפחה אחד לפחות. בסופו של דבר אפסיק להגיע לאירועים האלה, אם לא בגלל ניסיונות השידוך המביכים אז לפחות בשביל לשמור על הסטטיסטיקה.

בשביל שתבינו במה מדובר, הנה דוגמא לניסיון מייצג, במקרה זה מצד דודתה של אימי: "לאחותי יש בן, הוא מאד נחמד ועובד בהיי-טק, נראה לי שתתאימו". מה שהיא אומרת בעצם, אם יורשה לי לנסח במילים אחרות את הסאב-טקסט שעולה מהדברים, הוא: "את בחורה. הוא בחור. אז בטוח תתאימו". אני יודעת מי בוודאות לא תוזמן לחתונה של השידוך המושלם הזה. נכון, את – דודה איך-שלא-קוראים-לך.

על אסטרולוגיה, לוויה ודודה מגניבה אחת

האירוע המשפחתי האחרון בו נכחתי לצערי היה דווקא הלוויה. קצת אחרי שהתעוררתי, נפגשתי עם הדודה ס'. אין על דודה ס'. היא מהסוג של הדודות המגניבות: מעשנת בשרשרת וצוחקת בקול רם מדי, עם האאוטפיט המושלם והלקסיקון הכי מעודכן, וגם אם שנה לא התראתן היא תדע לתת לך עצה נבונה או לפחות בדיחה גסה. בקיצור – הדודה שכולנו היינו רוצות להיות.

לפיכך, כשדודה ס. מדברת, אני מקשיבה ומפנימה. כך למשל, למדתי שיש לה חברה שמצאה אהבה אמיתית והתחתנה רק בגיל 54. "אז את רואה? גם לך יש סיכוי". מה שפחות אהבתי היה לשמוע ממנה שיש צורך בהתערבות מומחה כדי לייעץ לי לגבי עתידי המקצועי.

אם חשבתם שהדבר אומר פניה למומחה תעסוקתי או קאוצ'ר טעות בידיכם. עוד לפני שהספקתי להגיד ג'ק רובינסון (אולי היה עדיף לומר ג'ק דניאלס), העלתה הדודה על הקו את ורדה על מנת שתשרטט עבורי מפה אסטרולוגית מדויקת.

התחזית האסטרולוגית החלה בטון אופטימי, וורדה ניבאה לי הרבה הצלחה החל מה-30 לפברואר. תהיתי אם מתפקידי לספר לה שבפברואר יש 28 ימים בלבד, או שאולי זו דרכה לבשר לי שלא אזכה להצלחה אף פעם. בנוסף, היא טענה שאצטרך להמתין שנה שלמה בשביל למצוא זוגיות רצינית (טוב, אז בינתיים סתם אעשה מין), ובאותה התקופה בדיוק גם אמצא אושר פנימי.

התחזית הזאת העלתה בי מעט תרעומת. האם אושרי הפנימי תלוי אך ורק בהיותי בזוגיות? הלא אושר פנימי, כשמו הוא, מגיע מבפנים, ולא ממקור חיצוני. אני מקווה שזה נשמע משכנע, כי אני מדקלמת את המנטרה הזו לעצמי כל בוקר בסוג של אוטוסוגסטיה.

אל תבכו. החתן יגיע בסוף(צילום: Shutterstock)

לאחר שנגולה אבן מעל לב משפחתי שלא אמות ערירית וללא כל, יכולנו להתפנות לטקס הקבורה ולסמול טוק שמגיע יחד איתו, שכולל אחד מהנושאים הבאים: התלחששות ורכילות עסיסית על כל מי שנפקד מן הלוויה מצד אחד, דיונים על בעיות בריאות מצד שני. אין כמו הלוויה טרייה בשביל להעשיר את ידיעותינו לגבי מחלות לב, שיגרון, כולסטרול גבוה ושאר מרעין בישין.

גם לאירוע השבעה יש כללים מוסכמים מראש: אלבום תמונות של המנוח על השולחן, כוסות פלסטיק ובקבוקי שתייה של מיץ פז, ערגליות ובורקסים ככיבוד קל. זוכרים שהצעתי לכם להצטייד בשאר רוח ולארוז אותו לדרך? אני מקווה שארזתם איתו גם כמה סנדוויצ’ים.

שפר עלי מזלי להשתייך למשפחה בעלת חוש הומור מפותח, כך שאת מרבית השבעה העברנו בניחושים מושכלים היכן טמן המנוח מטילי זהב. אחרי הכול, מדובר במנוח ממוצא רומני וניצול שואה, ולא כל הנוצץ הוא שן זהב.

יום יבוא ונמצא זהב מתחת לבלטות. זה חייב להיות שם, כי את הניאגרה והאורלוגין כבר פירקנו ולא מצאנו דבר. אמנם עם זהב לא יצאתי מהשבעה, אבל ודאי שלא יצאתי נטולת שלל: בנו של המנוח שם יד אבהית על כתפי וסיפר לי על הבן של השכן. "הוא נחמד, הבן הזה. ורווק. אז בטוח תתאימו". יתאים לי כמו כפפה ליד שבה זרקתי את מספר הטלפון עם הגיעי לביתי. ובאה גאולה לרווקה, עד המפגש המשפחתי הבא.

• מסכימים עם נועה? גם לכם נמאס מההצקות החוזרות ונשנות מצד המשפחה שלכם? ספרו לנו בפייסבוק החדש של ערוץ יחסים