דו"ח פראוור, הקובע מתווה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב,
אושר היום (א') בממשלה - למרות המאבק הממושך של הבדואים נגדו. "נוכח המצב שנוצר בנגב, הגיע הזמן לפעול. עלינו לעשות את המהלך הזה למען המדינה ותושבי הנגב, יהודים ובדואים כאחד", אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהקצה כ-1.2 מיליארד שקל למימון התוכנית. נציגי הבדואים, עם זאת, תקפו את ההחלטה בחריפות, וכינו אותה "הכרזת מלחמה".
רפורמת הקרקעות בנגב - כותרות אחרונות ב-ynet:
- הבדואים סימנו X על עמידרור: "באוהלים מאז 48'"
דו"ח גולדברג: הבדואים יקבלו 200 אלף דונם ומיליארדים"
עוד בערוץ החדשות
:
- נאבק לבד בחוטפים: הגיבור הישראלי ב-11/9
- שעות החרדה בשגרירות: הישראלים ירו באוויר
ההצבעה על המתווה, שגובש בהמשך לדו"ח גולדברג והתבסס על תוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי ביישובי המגזר, נדחתה משעות הבוקר, לאחר ששרי ש"ס וסיעת העצמאות דרשו ממשרד ראש הממשלה להציג חוות דעת משפטית מחייבת, שתמנע מהבדואים להציג תביעות בעלות נוספות על קרקעות הנגב. שרי שתי המפלגות התנגדו בסופו של דבר בהצבעה, כמו גם סילבן שלום, גדעון סער, גלעד ארדן, ישראל כץ ולימור לבנת מהליכוד.
בהצבעה על סעיף א' של ההצעה, העוסק בהסדרת ההתיישבות הבדואים בנגב, הצביעו 17 שרים בעד ושמונה נגד. לגבי סעיף ב', התכנית לפיתוח כלכלי וחברתי ביישובי הבדואים, הצביעו 20 בעד וארבעה נגד. אחד נמנע.
התיישבות בדואית בנגב. "סוגיה ביטחונית" (צילום: רועי עידן)
כפי שפורסם לראשונה ב-ynet,
בעקבות לחץ פוליטי מהימין הוכנסו בטיוטת המתווה שינויים במטרה לצמצם משמעותית את היקף הקרקעות שיקבלו הבדואים. לפי הטיוטה, קוצצו עשרות אחוזים מהיקף הקרקעות שיועברו לבדואים מהיישובים הלא מוכרים.
מטרת הרפורמה היא לפתור באופן סופי את תביעות הבעלות של הבדואים על קרקעות הנגב, תוך הצעת מתווה של פשרה הכוללת העתקת מקומות מגורים ופיצויים כספיים לעשרות אלפי בדואים באופן שיביא לסיום ההתיישבות הבלתי חוקית. הדו"ח מתייחס לתביעות הבעלות שהגישו הבדואים בין השנים 1971-1979, בעקבות החלת הסדר המקרקעין בנגב הצפוני, בקרקעות שגם כיום מיושבות או מעובדות על ידי מגישי התביעות.
מחאה נגד יעקב עמידרור ברהט (צילום: אליעד לוי)
במרס, לאחר שפורסמו ההמלצות להעביר לבדואים 200 אלף דונם ופיצוי כספי בסך מיליארדי שקלים, סערו הרוחות במערכת הפוליטית. ביוני מינה נתניהו, את ראש המטה לביטחון לאומי, האלוף במיל' יעקב עמידרור,
על מנת לבחון מחדש את נושא הסדרת ההתיישבות, בין היתר לאחר שיו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, ביקש לבדוק שנית את עיקרי הדו"ח.
לדו"ח הוכנסו שינויים שיצמצמו משמעותית את היקף הקרקעות שיקבלו הבדואים לכ-100 אלף דונם בלבד, וזאת בהנחה שכל התובעים יצליחו להוכיח את זכויותיהם על הקרקע, ויקבלו את מתווה הדו"ח.
בתגובה לאישור המתווה, טען ארגון עדאלה כי מדובר בפגיעה אנושה בזכויות הבסיסיות של האזרחים הבדואים, "שתביא לעקירת עשרות אלפי תושבים מבתיהם והריסת כפרים רבים". מנהל פרויקט הנגב של עדאלה, ד"ר תאבת אבו ראס, הוסיף כי "ממשלת ישראל הכריזה היום מלחמה נגד הבדואים בנגב. אישור הדו"ח מוכיח כי הממשלה הזאת רואה בבדואים סוגיה ביטחונית ולא אזרחים שווי זכויות".
איברהים אלוקילי, ראש המועצה לכפרים לא מוכרים, אמר כי "אנחנו נגד הדו"ח. לא נקבל את זה. אנחנו נמשיך להיאבק, בהפגנות ואמצעים אחרים, כל מה שיידרש, כדי שהתוכנית הזו לא תצא לפועל".
עו"ד ראוויה אבו רביע מהאגודה לזכויות האזרח, ראש תחום האוכלוסיה הבדואית בנגב, אמרה כי "זו תוכנית שמנציחה את האפליה ומדיניות הריכוז כלפי האוכלוסיה הבדואית. היא ממשיכה להתעלם מ-35 כפרים בדואים לא מוכרים בנגב, ומזכויות הקניין ההיסטוריות שלהם. למעשה, כל תוכנית שמתעלמת מאוכלוסיה שלמה וממשיכה להפלות אותה דינה להיכשל".
מיכל רותם מהפורום לדו-קיום בנגב הוסיפה כי "מדובר בהפרה בוטה של זכויות האדם והקניין. החלטת הממשלה מנוגדת לאמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהם".
במהלך ישיבת הממשלה, הפגינו בחוץ כ-150 בדואים ופעילי זכויות אדם. לטענת ארגונים המסייעים למגזר הבדואי, "הם מחזיקים בקרקעות האלו עשרות שנים, עוד לפני קום המדינה". עזיז אבו-מדיגם מאל-ערקיב, שנהרס ונבנה מחדש יותר מ-20 פעם, אמר כי "לא נוותר על האדמות שלנו. אנחנו לא מחפשים עימות עם המדינה, אבל קשה לדעת מה אנשים יעשו
כשהורסים כפרים שלמים".
לעומתם, בירך ראש מועצת רמת נגב, שמוליק ריפמן, על ההחלטה והציע "לחבריי הבדואים והיהודים בנגב לא לדחות אותה. עתיד פיתוח הנגב תלוי בהסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. דחייה של התוכנית והתנגדות לה תביא אותנו בעוד 10 שנים למערכת יחסים הרבה יותר מורכבת וקשה בין יהודים ובדואים החיים יחד בנגב".
Read this article in English
