המתווה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב לקראת אישור: קיצוץ של עשרות אחוזים בקרקעות שיועברו לרשותם. מסקנות ועדת היישום של דו"ח גולדברג אשר פורסמו לראשונה ב-ynet,
במסגרתם נקבע כי הבדואים בנגב יקבלו 200 אלף דונם של קרקעות ופיצוי על סך מיליארדי שקלים, עוררו סערה פוליטית רחבה. לאחר לחצים רבים, בעיקר מגופי ימין,
אמור הדו"ח לעלות להצבעה בישיבת הממשלה ביום ראשון. מטיוטת הצעת המחליטים שהגיעה לידי ynet, נראה כי הוכנסו לדו"ח שינויים שיצמצמו משמעותית את היקף הקרקעות שיקבלו הבדואים.
רפורמת הקרקעות בנגב - כותרות אחרונות ב-ynet:
מטרת דו"ח היישום הייתה לפתור באופן סופי את תביעות הבעלות של הבדואים על קרקעות הנגב, תוך הצעת מתווה של פשרה הכוללת העתקת מקומות מגורים ופיצויים כספיים באופן שיביא לסיום ההתיישבות הבלתי חוקית. הדו"ח מתייחס לתביעות הבעלות שהגישו הבדואים בין השנים 1971-1979, בעקבות החלת הסדר המקרקעין בנגב הצפוני, בקרקעות שגם כיום מיושבות או מעובדות על ידי מגישי התביעות.
עוד בערוץ החדשות
:
פרסום עיקרי הדו"ח ב-ynet במרס השנה הוביל לגל לחצים מכל קצוות הקשת הפוליטית וגרר כעסים רבים על כך שעיקרי הדו"ח לא פורסמו ברבים. בהמשך, אישורו נדחה. ביוני מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את יו"ר המועצה לביטחון לאומי, יעקב עמידרור,
על מנת לבחון מחדש את נושא הסדרת ההתיישבות, בין היתר לאחר שיו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, ביקש לבדוק שנית את עיקרי הדו"ח.
שרי ישראל ביתנו יצביעו בעד בתמורה לקיצוץ (צילום: רועי עידן)
מאז יוני, מינה ליברמן את ח"כ דוד רותם ממפלגתו, המכהן גם כיו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, לבחון את עיקרי הדו"ח. בימים האחרונים נועד רותם עם האחראים על הדו"ח במשרד ראש הממשלה, וביניהם אודי פראוור, ראש האגף לתכנון מדיניות, ומנכ"ל המשרד אייל גבאי, והגיש להם מספר בקשות לתיקונים בתמורה להסכמת שרי ישראל ביתנו בישיבת הממשלה הקרובה.
בין דרישותיו של רותם היו הסרת כל התמורות בקרקע שתינתן לבדואים ממערב לכביש 40, למעט משולש צפון רהט, ומתן פיצויים כספיים על חשבון מסירת קרקעות בכל התביעות לקרקעות מופקעות. דרישות אלה, למעשה, מצמצמות בפועל את מקסימום הפוטנציאל של תביעות הבדואים לכ-100 אלף דונם בלבד, וזאת בהנחה שכל התובעים יצליחו להוכיח את זכויותיהם על הקרקע, ויקבלו את מתווה הדו"ח. יש לציין כי עד היום התנגדו הבדואים לעיקרי הדו"ח, וכי גורמים המעורבים בסוגייה מעריכים שהם לא יסכימו לקבל את המתווה המתוקן המקטין את זכויותיהם על הקרקע.
כמו כן, דרש רותם להוסיף 300 שוטרים לאזורים המדוברים לסייע באכיפת הסדר הקרקעות החדש. "אנחנו מצילים את הנגב", אמר רותם ל-ynet. "המתווה מרכז אותם באזורים מסוימים, שם יקבלו קרקע ויעבדו אותה. מי שלא יקבל את ההסדר יגמור את הסיפור, ויהפוך להיות מסיג גבול מולו יפעלו במלוא חומרת הדין. המשחקים ייגמרו. אי אפשר להשתולל שם כמו שעושים היום. נגמר כיבוש הקרקעות,
הנגב חוזר לידי המדינה", הוסיף.
עם זאת, בתנועת "רגבים" המתנגדת למתווה שיוצא בפני השרים ביום ראשון, טענו כי עלות יישומה תעמוד על כ-12 מיליארד שקלים. "בחינה של טיוטת הדו"ח מגלה כשלים מהותיים שעלולים להיות בכייה לדורות, ולהשאיר את מדינת ישראל עם שוקת שבורה", אמרו בתנועה. "המשמעות היא שישראל תעניק שטחים בהיקפים עצומים לרשותם של הבדואים, תשלם להם סכומי עתק כפיצויים - אך לבסוף המציאות בשטח לא תשתנה כלל וההשתלטות על אדמות המדינה בדרום תימשך".
לדבריהם, "זוהי תוכנית אנטי-חברתית ואנטי-ציונית המנוגדת לחזון הציוני של הנגב והעברתה בזמן הפגרה ובחסות השקט שמספקת המחאה הציבורית
הינה מחטף חמור".
בפעם הקודמת שהרפורמה עלתה לדיון בממשלה,
בחודש יוני, התלוננו המועצה לכפרים הבלתי מוכרים, האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום ציינו כי מחברי הרפורמה סירבו להתייעץ ולפעול עמם ועם נציגי האוכלוסייה הבדואית בשיתוף פעולה כדי לגבש פתרון, שיהיה מקובל על הצדדים.
"המתווה עצמו הוא פוגעני, ואף מנוגד להמלצות ועדת גולדברג ולהבנה שהתגבשה בעשור האחרון במערכת התכנון, לפיה התחשבות במערכת החברתית, התרבותית והתפקודית של הקהילה, תבטיח את יישום התוכניות. בעוד שוועדת גולדברג קבעה, כי הפיתרון הנכון הוא הכרה ביישובים ככל שניתן, הרי שצוות היישום מבקש לארגן מחדש את המרחב, על-ידי העברת האוכלוסייה וריכוזה". נציגי הארגונים הוסיפו בזעם כי "חמור מכך, צוות היישום קובע כי התוכניות ייושמו, גם ללא הסכמת תושבי הכפרים".
