שתף קטע נבחר

השב"ס יפצה אנס שלא קיבל עט ונייר במאסר

אסיר שלא הורשה לצאת לטיול היומי וציודו האישי לא הועבר אליו תבע את שירות בתי הסוהר - וזכה. "חריגה רבתי מהדין", קבעה השופטת, "המדינה השיבה בטיעוני סרק"

הצצה קטנה אל הנעשה מאחורי חוטי התיל והחומות הגבוהות של בתי הסוהר: תביעה של אסיר נגד שירות בתי הסוהר בטענה להתנכלות מצד הסוהרים, הובילה לביקורת חריפה מצד בית המשפט, שהורה לפצות את האיש בעשרת אלפים שקלים בגין הפרת פקודות מחייבות.

 

זכויות האסירים - כתבות אחרונות:

 

האסיר מרצה עונש של 21 שנים על עבירות אונס, שוד, חבלה ושהייה בלתי חוקית בישראל, הגיש מספר תביעות, שהועברו לבית משפט לתביעות קטנות בנתניה. בין היתר הוא טען שכשביקש לעבור מאגף טעוני ההגנה בכלא השרון, העבירה אותו הנהלת הכלא לבידוד של 24 ימים תוך פגיעה בזכויותיו, ולא אפשרה לו לצאת לטיול היומי בחצר הכלא. כמו כן הוא לא קיבל את ציודו האישי, עט ודפים, כפי שמחייבות התקנות.

 

האסיר לארגון עדאלה, שכתב שני מכתבים לשב"ס אך לא זכה לתגובה. האסיר הוסיף וטען כי הוצא מהבידוד ביום שבו היה ביקור בכלא. הוא דפק בדלת תאו ולפתע הודיעו לו שהבידוד שלו הסתיים. בשב"ס הכחישו את הטענה הזאת.

 

"שלילת אמצעי כתיבה אסורה, גם בבידוד" (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
"שלילת אמצעי כתיבה אסורה, גם בבידוד"(צילום: עידו ארז)
 

"לתדהמתי", קבעה השופטת, "לא זו בלבד שלכתב ההגנה מטעם המדינה לא צורפו מכתבי התשובה אלא שהמדינה לא טענה אפילו שניתנו תשובות למכתבים הללו. בהעדר טענה ברורה וישירה, כי המכתבים הללו לא התקבלו אצל נמעניהם, המסקנה המתבקשת היא כי הם התקבלו אך בעלי תפקידים בשב"ס פשוט התעלמו מהם".

 

עוד בערוץ החדשות :

 

בפסק הדין הזכירה השופטת כי השב"ס ביקש בכתב ההגנה לסלק את התביעה על הסף בשל היותה טורדנית, הטענה כי מגישהּ הוא "תובע סדרתי" ובשל אי התאמתן לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות. אך הטענות נדחו.

 

שתיקתו הרועמת של מנהל הכלא

עוד היא קבעה שהאסיר הוכיח את טענתו כי בשלושת השבועות שבהן היה בבידוד לא הורשה להשתמש בעט ובנייר. "שלילת אמצעי כתיבה אסורה, אפילו שמדובר באסיר שנתון בבידוד", נכתב. "המדינה לא הציגה כל בסיס חוקי לשלילה מהאסיר את ציודו האישי. במעשה זה פגעו בעלי תפקידים בשב"ס פגיעה חמורה אף מזו המותרת לגבי אסיר בבידוד. בגין פגיעה זו זכאי האסיר לפיצוי".

 

לגבי טענתו של האסיר על כך שלא הוצא לטיולים בחצר כפי שמחייב החוק, השופטת כתבה שבתגובת מנהל הכלא לנושא הוא ציין ששישה ימים לאחר כליאתו של האסיר בבידוד הוא יצא לטיול בחצר. "זוהי תשובה זורת חול בעיניים שמצביעה על הגיבוי שמנסים פרקליטי המדינה לתת לפגיעה שלא כחוק בזכויותיו של האסיר".

 

בפסק הדין כונו צעדי השב"ס "חריגה רבתי מהוראות הדין, שיש בה אף פתח מסוכן להפעלת כוח שרירותית ובלתי מבוקרת".

 השופטת מתחה ביקורת על מנהל הכלא יוסף מוגאמיס שבתגובתו לתביעה טען שהענישה בוצעה על פי שיקול דעתו ושלח לבית משפט למתן עדות קצין בדרגת כלאי. "שתיקתו של המוחלטת של מוגאמיס לאורך כל שלבי ההליך בתביעות היא כמובן שתיקה רועמת עד מאוד".

 

השופטת החליטה לקבל את התביעה וקבעה כי השב"ס ישלם לאסיר פיצוי בסך 10 אלף שקלים בתוספת הפרשי הצמדה מחודש יולי 2009 ו-500 שקלים הוצאות משפט.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רק כשתובעים, מישהו נזכר להגיב
צילום: shutterstock
מומלצים