שתף קטע נבחר

מיני מזונות: למה את כל הזמן מצלמת אוכל?

קרן רובין מצלמת אוכל ונשים, ומפרסמת את הצילומים באלבום Eating girls בפייסבוק שלה. כך גילתה שכמו שומן נשי, גם תמונות של נשים אוכלות (ונהנות מאוכל) הן פרובוקציה שהציבור לא יכול לעמוד בה

לפני המון שנים ערכה עיתונאית במגזין נשים אמריקאי ניסוי: היא לבשה חליפת שומן, מאלו שמשמשות בעיקר להשמין שחקנים בקומדיות גרועות, ופנתה לסדר יומה הרגיל. הניסוי גילה לה שכשמנה, היא מהווה מטרה להערות של זרים גמורים במסעדות לגבי הרגלי האכילה שלה. בהשוואה ליום רגיל הרגלי האכילה שלה לא השתנו, רק המשקל.

 

מתוך אלבום הפייסבוק ()
מתוך אלבום הפייסבוק

 

עוד בחדר 404:

 

"את לא משמינה עם כל האוכל הזה?"

קרן רובין מצלמת אוכל ונשים, ומפרסמת את הצילומים באלבום Eating girls בפייסבוק שלה. כך גילתה שכמו שומן נשי, גם תמונות של נשים אוכלות (ונהנות מאוכל) הן פרובוקציה שהציבור לא יכול לעמוד בה. רובין כתבה לאחרונה בבלוגה:

 

"האלבום מורכב מצילומי אוכל וצילום נשים. מדובר בצילום חצי מבוים לפני האכילה, ולא בצילום ספונטני במהלך האכילה, כי אין לי כוונה לפלוש ולהפריע לארוחתו של אדם, בעיקר כשהוא סועד עימי (כי לא יהיה מי שיעשה זאת, אחר כך). כל החברות שצולמו סועדות עימי לאלבום, עשו זאת בהסכמה ובשמחה.

 

"כשהפרויקט עלה לפייסבוק וקרם עור וגידים בתור אלבום שלם של אוכל ונשים אוכלות, נשים רצו וביקשו להצטלם אליו. ההשתתפות באלבום הפכה “אופנתית” ולוותה בגאווה. התגובות נעו בין “את הורגת אותי, תפסיקי עם זה” דרך “התמונות האלה מעוררות השראה, איזה יופי” ועד “זה בערך 500 קלוריות!” (שהכי קוממה אותי, כי אם אני לא סופרת לעצמי קלוריות כבר שנים, אל תעשו את זה בשבילי בהתנדבות), וגם 'את לא משמינה עם כל האוכל הזה?'”

 

אלבומי אוכל נוספים צצו בעקבותיו כפטריות אחרי הגשם (והיו כאלה גם לפניו), ובעצמי תויגתי על יותר מתמונה אחת של בעלות הפרעת אכילה מוצהרות שצילמו ארוחות שלמות והעלו אותן לפרסום. זה הנצחון הקטן שלי.

 

אני אשה, אני אוכלת ואני נהנית מהחיים האלה וממה שיש להם להציע לי. אני לא פוגשת את המקרר לדייט לילי ולא אוכלת בהיחבא. האכילה שלי ברב הזמן איננה רגשית או מנחמת ובהחלט מודעת לעצמה. הבטוח והוודאי הוא שאני לא מתביישת לאכול.

 

אהבת החיים חזקה יותר מאיפוק. אני לא טוענת שיש להגזים ולאכול כמה שבא לנו מתי שבא לנו, אבל אוכל מעבר לדרכו להזין ולהחיות אותנו הוא הנאה, והנאה היא דרך חיים; הדרך היחידה לחיות.

 

רעיון שהתבשל

הפוסט הזה הוא תשובה לאנשים ששואלים למה את מפרסמת כל כך הרבה תמונות של אוכל?

“אנשים שואלים, אבל לרוב כדי להבין אם אני באמת אוכלת את כל האוכל הזה, והתשובה היא כן. את כל המנות האלה אכלתי. לא מצולמת באלבום הזה מנה אחת שלא אני בישלתי או הזמנתי או התחלקתי בה.

 

"הפוסט היה אמור להיכתב כבר מזמן וזה התבשל (תרתי משמע וברוטב שוקולד) ונכתב כשכבר לא יכלתי להמשיך לפרסם את התמונות, הרבה תמונות, בלי להסביר למה אני עושה את זה, בעיקר כשהיה הסבר. בכל מקרה, האג’נדה קדמה לתמונות”.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים