סוכות: מה מותר ומה אסור בחול המועד?
ימים אלה אסורים במלאכה ונועדו לשמחה ולעלייה לרגל (גם בימינו, שאין לנו מקדש, נוהגים לעלות לכותל). אפשר לנצל את הזמן לטיולים משפחתיים וכדומה. צריך לכבד את חול המועד במאכל ובמשתה ובבגדים מיוחדים. בערבים נוהגים לציין את שמחת בית השואבה בשירה ובריקודים.
האם מותר לעבוד בחול המועד?
ימי חול המועד אסורים בחלק מהמלאכות, כדי שלא יהיו כימי החול. נחלקו הראשונים, האם איסורי המלאכה הם מן התורה - וניתנה הסמכות לחכמים לקבוע גדרים, או שאינם אלא מדרבנן.
מכל מקום, להלכה נקבעו תחומים אחדים של היתרים במלאכות. להלן כמה דוגמאות שכיחות ודינן:
א. צורכי אוכל-נפש, הכוללים בישול, אפייה, קנייה, קטיף פירות, ועבודות חקלאיות דומות. בכלל אלה גם מכשירים הנצרכים להכנת האוכל, כגון תיקון מקרר וכלי מטבח אחרים. כל אלה מותרים.
ב. כביסה ותספורת נאסרו, כדי שישתדלו לעשותן לפני החג. יש מתירים בימינו את הגילוח, מפני שרגילים להתגלח בכל יום, ומניעה מגילוח גורמת לאדם להיראות ברגל "מנוול". מותר לכבס בגדי ילדים קטנים, מכיוון שרגילים ללכלכם הרבה. מותר לגהץ לצורך המועד.
ג. מלאכת דבר האבד, והיינו, שאם לא תיעשה, ייגרם הפסד רב - מותרת. ואולם אין בכלל זה מלאכה שאם יימנע מלעשותה, רק תיגרם מניעת רווח. ויש לברר ההלכה, למעשה, על ידי מורה הלכה.
ד. מסחר מותר אם הוא לצורך המועד, כגון מצרכי מזון או ביגוד.
מהו הושענא רבה ומה עושים בו?
היום השישי של חול המועד נחשב כיום הדין האחרון, וכאחד מהימים הנוראים. בליל הושענא רבה נוהגים ללמוד. בבוקר מקיפים את הבימה שבע פעמים, וחובטים באגודת ערבה מיוחדת (חמישה ענפים). אחרי הצהריים נפרדים מהסוכה, ואין לפרקה.
מהו חג שמחת תורה ומהו שמיני עצרת ומה עושים בהם?
מן התורה היום השמיני של סוכות נקרא שמיני עצרת, והוא יום טוב בפני עצמו. אומרים בו "יזכור" ותפילת הגשם. שמחת תורה בחו"ל נחוג יום אחריו. בארץ מאחדים את שני הימים. מסיימים בחג את קריאת התורה בפרשת "וזאת הברכה". נוהגים להעלות לתורה את כל הגברים (אפשר גם להעלות מספר גברים יחד לעלייה אחת) וגם לילדים עלייה מיוחדת. "חתן תורה" - הוא העולה האחרון המסיים את התורה, ו"חתן בראשית" - הוא העולה הראשון בספר בראשית. שמחים בשמחת התורה בהקפות בלילה וביום. מצווה לרקוד ולשמוח בשמחת התורה. בארץ נוהגים להוסיף במוצאי החג "הקפות שניות".
מה הרעיון הרוחני המרכזי בחג סוכות?
הרעיון המרכזי כתוב מפורש בתורה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא פרק כג מב-מג), כלומר, החג מחזיר אותנו ליציאת מצרים, ולעובדה שבמהלך היציאה ממצרים ישב עם ישראל בסוכות.
חכמים נחלקו בגמרא באיזה סוכות מדובר: "ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם" (תלמוד בבלי מסכת סוכה דף יא ). מכל מקום, לפי שתי הדעות דאג הקב"ה לישראל בצאתם ממצרים, בין אם באמצעים טבעיים (סוכות ממש), ובין אם באמצעים נסיים (ענני כבוד). זיכרון זה הוא חלק מזיכרון יציאת מצרים והניסים שאירעו בו, כיסודות האמונה של השגחת ה' על ישראל במהלך ההיסטוריה עד ימינו.
חכמים שאלו: מדוע נקבע זמן חג הסוכות לחודש תשרי – והרי יציאת מצרים התרחשה בחודשי האביב (ניסן אייר). הם עונים כי בחירת מועד חודשי הסתיו, באה לנסות את עם ישראל ולהביא לידי ביטוי את מסירותם של בני ישראל על קיום המצוות. בחודשי האביב והקיץ רבים עוזבים את הבית ולנים בחוץ, ואילו בסתיו נוהגים להיכנס כבר לבתים. יציאת ישראל לסוכות מעידה על נכונותם של ישראל לקיים מצוות גם כאשר הדבר אינו נוח.
זאת ועוד, התורה מכנה את חג הסוכות "חג האסיף", מכיוון שבעונה זו של השנה – בסתיו – החקלאים מסיימים את איסוף פירות
הקיץ. בעונה זו, יכול החקלאי להרגיש גאווה על הצלחתו החקלאית, והתורה מצווה עליו לצאת מביתו היפה ולהתגורר במשך שבוע מחוץ לבית, כדי לקנות את מידת הענווה וההכרה שההצלחה אינה מובטחת ללא ברכת ה'.
אלו הם חלק מהרעיונות העיקריים שנזכרים במפרשים. אולם צריך לציין כי חג הסוכות משופע במצוות רבות, שלא הזכרנו; ארבעת המינים, ניסוך המים, שמחת בית השואבה ועוד, מצוות שניתנו להם טעמים רבים.
כל טוב וחג שמח (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).
לפנייה לכתב/ת 
