שתף קטע נבחר

להסביר את שליט לארה"ב: "באמת רואים בו בן"

שחרורו של גלעד שליט מעסיק גם את העיתונים בחו"ל, המנסים לשפוך אור על מניעי ישראל. יש המייחסים את הצלחת העסקה למסע פרסום שהפך אותו לאייקון, אחרים מסבירים: "כשישראלים אומרים שהם רואים את שליט כבנם, הם מתכוונים לכך"

כעיקרון, ארה"ב לא נושאת ונותנת עם טרוריסטים. גם לא כדי לשחרר חייל שנחטף באפגניסטן. אולי משום כך מוצאים לנכון עיתונים אמריקנים לנסות ולהסביר לקוראיהם את הרקע לעסקת גלעד שליט. בעוד ה"וושינגטון פוסט" משתמש במושגים שכל אמריקני מכיר, כגון "קמפיין פרסומי" ויחסי ציבור, מתמקד ה"ניו יורק טיימס" במנטליות הישראלית ובאתוס הערבות ההדדית.

 

 

"זוהי חברה שבה הפער בין הציבורי לפרטי קטן", כותב איתן ברונר, כתב ה"ניו יורק טיימס" בארץ.

ברונר חש שקוראיו עלולים לא לתפוש מדוע ישראל משחררת 1,027 אסירים תמורת חייל בודד ומנסה להסביר: "כדאי לזכור שהרעיון של זרוּת זר לרבים מהישראלים, בוודאי בקרב הרוב היהודי. כשישראלים אומרים שהם רואים את שליט כבנם, הם מתכוונים לכך".

 

"דווקא הערבוב בין המרחב הפרטי לציבורי, וחוסר הנכונות להבדיל בין טובת המדינה לטובת הפרט, נתפש בעיני רבים כאן כמקור חוזק לישראל, בעוד אחרים רואים בכך את חולשתה הגדולה", כותב ברונר ומצטט את כותבי הטורים השונים בעיתונות הישראלית כדי להמחיש את הבדלי הגישות כלפי העסקה.

 

עסקת גלעד שליט - הכתבות האחרונות:

מאיר דגן: העסקה גרועה מזו שאולמרט דחה

 

בניסיון להתחקות אחר שורשי עוצמתו של טיעון הערבות ההדדית, שב ברונר לעשורים הראשונים לקיומה של ישראל, ולעברה המבודד מהעולם. "הישראלים חשו נצורים והיה להם מגע מועט עם העולם החיצון", הוא כותב, ומוסיף וקושר לנושא את המצב החברתי בטענו כי הפערים החברתיים-כלכליים ערערו את תחושת הקהילה.

 

הפגנת אוהלים מול עיריית תל אביב. ערעור תחושת הקהילה (צילום: דנה קופל) (צילום: דנה קופל)
הפגנת אוהלים מול עיריית תל אביב. ערעור תחושת הקהילה(צילום: דנה קופל)

 

על רקע זה הוא מזכיר גם את מחאת האוהלים. לדבריו, צעדת משפחת שליט ממצפה הילה לירושלים לפני שנה, והקמת מאהל המחאה שם, היו בגדר "חזרה גנרלית" למחאת הקיץ.

 

"קמפיין משומן היטב"

"שחרור הצפוי של גלעד שליט חב רבות לקמפיין יחסי ציבור שהפך את החייל הישראלי לאייקון, והציג אותו כבנה של האומה באמצעות סטיקרים, שלטי חוצות ופרסומות בטלוויזיה", נכתב בכתבת סוכנות AP שפורסמה ב"וושינגטון פוסט".

 

הצעדה לירושלים. "חזרה גנרלית" (צילום: הרצל יוסף ) (צילום: הרצל יוסף )
הצעדה לירושלים. "חזרה גנרלית"(צילום: הרצל יוסף )

 

העיתון מסביר כי "משרדי יח"צ ומומחי תקשורת שעובדים עבור הוריו של שליט הניעו קמפיין מתוחכם שגייס סלבריטאים, מוזיקאים וצבא של אלפי מתנדבים... הקמפיין הפך את פניו של שליט לאחד המזוהים ביותר במדינה".

 

כמובן שהכותב לא תולה את השלמת העסקה בפרסום, ומציין גם את הרקע הפוליטי שאפשר את חתימת העסקה. הוא מבהיר כי בישראל מתקיים "ויכוח לוהט" סביב העסקה, אך מדגיש כי רוב הישראלים תומכים בה. "הקמפיין המשומן היטב עזר לבנות את התמיכה הזו", מסביר הכותב.

 

גילה אלמגור ב"צינוק". "סלבריטאים וצבא של מתנדבים" (צילום: תומריקו) (צילום: תומריקו)
גילה אלמגור ב"צינוק". "סלבריטאים וצבא של מתנדבים"(צילום: תומריקו)

 

העיתון ממשיך ומתאר את מאמצי המשפחה, את הפרסומות ש"פרטו על מיתרי הלב", את הפעילויות הרבות שיצאו לפועל וגם את הסקנדלים שבדרך. הכתב משתמש במונחים אמריקניים כדי להסביר את הצלחת הקמפיין: "המארגנים אומרים שמאמצי היח"צ הצליחו על ידי כך שהפכו את שליט "לילד של השכנים (the boy next door), חייל שבמדינה עם גיוס חובה, יכול להיות בנו של כל אחד".

 

אולם גם כתבה זו לא מתעלמת מהכר הרעיוני והרגשי הישראלי שעליו צמח הקמפיין: "אתוס לאומי של סולידריות בישראל, מנטליות של 'כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם', הדרושה במדינה שבה שירות חובה, עזרה לקמפיין לעודד אקטיביזם בקנה מידה כה נרחב".

 

Read this article in English

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מפגין. "הפער בין הציבורי לפרטי קטן"
צילום: גיל יוחנן
אביבה ונועם שליט במאהל. לפני מחאת האוהלים
צילום: AP
"פרסומות שפרטו על מיתרי הלב"
צילום: דלית שחם
צילום: ישי בוטבול
הפגנה בלונדון. "צבא של מתנדבים"
צילום: ישי בוטבול
מומלצים