רוח במפרשים: מצילים את החוג ללימודי אפריקה
זה שנים שמספר הסטודנטים והמרצים בפקולטות למדעי הרוח הולך ויורד. חוגים נסגרים והכיתות ריקות, אך אולי יש תקווה: פיילוט שנוסה בחוג ללימוד אפריקה הצליח להחיות את המקצוע
המשבר במדעי הרוח הולך ומעמיק, אך יש גם זיק של תקווה: בעוד מספר הסטודנטים הפונים לתואר ראשון ושני בלימודים הומאניים הולך ופוחת ומספר הקורסים והמרצים הולך ומצטמצם, מסתבר שיש שיטות כיצד לעודד את ההרשמה ולהחיות מקצועות העומדים "בפני הכחדה".
משבר הסגל הזוטר באקדמיה - כותרות אחרונות ב-ynet:
"התוכנית לתואר בין אוניברסיטאי" שפיילוט שלה נכנס ליישום בשנה שעברה, זוכה להצלחה יחסית והצליחה להכפיל את מספר הסטודנטים הלומדים בחוג ללימודי אפריקה - אחד המקצועות העומדים בפני היעלמות. בעקבות הצלחת התוכנית, עליה דווח לראשונה ב-ynet, שוקלת כעת המועצה להשכלה גבוהה להרחיבה גם לתחומים אחרים הסובלים ממחסור בתלמידים ובתקצוב כגון: לימודי שפות נכחדות, מתמטיקה למתקדמים, סטטיסטיקה, מזרח תיכון ופילוסופיה יהודית.
ההחלטה ליישם את הפיילוט בחוג ללימודי אפריקה, באה אחרי שבאוניברסיטאות תל-אביב והעברית נסגר החוג בשל מיעוט סטודנטים ואנשי הוראה. כצעד מנע בטרם "יוכחדו" לחלוטין לימודי אפריקה מהאקדמיה בישראל, אישרה המועצה להשכלה גבוהה לקיים תואר אחד משותף לארבע אוניברסיטאות: תל-אביב, העברית, בן-גוריון והפתוחה.
במסגרת התוכנית נרשמים הסטודנטים במהלך התואר לקורסים באוניברסיטאות השונות ובלית ברירה הם נאלצים "לנדוד" בין המוסדות. ההרשמה מתבצעת בכל אוניברסיטה בנפרד ועל כן זוכים סטודנטים בסיום לימודיהם ל"תואר בין אוניברסיטאי". כל סטודנט הלומד בתוכנית משלם שכר לימוד רק לאוניברסיטה אחת המוגדרת כ"אוניברסיטת האם" שלו, ומיקום הלימודים משתנה מסמסטר לסמסטר. זאת, בין היתר בשל המחסור במרצים.
הגורם להידלדלות: קיצוץ התקנים
על אף שלא מדובר בפיתרון נוח, התוכנית זכתה להצלחה. מבדיקת ynet עולה כי בשנת הלימודים הקרובה יוכפל מספר הסטודנטים ללימודי אפריקה ברחבי הארץ ועמוד על כ-50. "אין ספק שזו לא צורת הלימודים האידיאלית, אך אין מקום לתלונות ומי שרוצה יכול להסתדר ולהצליח בלימודים", אומר נדב וולצ'וק, סטודנט שנה שנייה מהאוניברסיטה הפתוחה. "לרוב אני משתדל לרכז את הקורסים כך שבכל סמסטר אלמד בקמפוס אחד ולא אצטרך לרוץ ממקום למקום. בסמסטר הקרוב אלמד רק באוניברסיטת תל-אביב ולאחר מכן אאלץ לנסוע לבן-גוריון".
לדברי וולצ'וק, ראשי החוג והמרצים עושים הכל כדי להקל את הסטודנטים את ההליכים הביורוקרטיים הכרוכים בלימודים בארבעה מוסדות. "אין ספק שעדיף שכל אוניברסיטה תלמד את החוג בעצמה, אבל כשהאלטרנטיבה היא ביטול לימודי אפריקה בישראל, אז ברור שעדיף חוג משותף", מציין וולצ'וק. "הלימודים מעוררים עניין רב בהקשר הגלובלי ומרחיבים אופקים. זה בלתי מתקבל על הדעת שבישראל לא ילמדו על מדינות כמו קונגו, ששטחה הוא פי חמישה ממדינות כמו צרפת ובריטניה".
עוד בערוץ החדשות :
- תמונה ראשונה: אילן גרפל עם נציגי ישראל בכלא
גם פרופ' בני נויברגר מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, משבח את הפיילוט אך מדגיש כי המבחן האמיתי יהיה בתום שלוש שנות לימודים. "אין ספק שהקונספציה של תארים בין-אוניברסיטאיים נכונה. אם היו נוקטים בגישה זו בעבר ניתן היה לייעל ולחסוך כספים רבים. כמובן שאינני מתכוון לתחומי לימוד מובילים אלא לתחומים שהם יותר בשוליים, כמו לימודי רוסיה או דרום אמריקה שממילא סובלים מהיעדר היצע וביקוש".
אך למרות ההצלחה היחסית בלימודי אפריקה, מצבם של חוגים אחרים במדעי הרוח ממשיך להידרדר משנה לשנה.
רק 7.5% מהסטודנטים בחרו ללמוד בשנה הקרובה בפקולטה, ירידה של 2% נוספים ב-5 השנים האחרונות וירידה של כ-11% מאז 1999. חשוב להדגיש כי ההידלדלות במדעי הרוח נובעת קודם כל מקיצוצים שגרמו לביטול תקנים רבים ורק אחר כך מהיעדר עניין בקרב הסטודנטים.
דיקאן מדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אייל זיסר, סבור כי הירתמות קבוצות של חוקרים בתחומיהם השונים להצלחת המהלך להצלת החוגים - חיוני.
"האקדמיה הישראלית פועלת במצב שבו מצד אחד תחומי העניין מתרחבים, אך מנגד לא רוצים לאבד תחומים קלאסיים", מסביר זיסר. "לכן, בשל האילוצים הכלכליים אנו חייבים ללמוד לעבוד ביחד ואף שוקלים להרחיב את שיתוף הפעולה בשנה הבאה גם ללימודים ומחקר בנושא מזרח אירופה, דרום אמריקה ולימודי שפות כמו טורקית, סלבית והודית".
לפנייה לכתב/ת 
