שתף קטע נבחר

צילום: AP

השגריר הבריטי: ישראל לא לבד במאבק נגד איראן

יום לאחר פרסום הדו"ח החמור, הבהיר השגריר מתיו גולד כי "אסור לאיראן להשיג נשק גרעיני, אנחנו שותפים לדאגת ישראל". על תקופת שירותו בטהרן סיפר: "שם התקשיתי לגרום לאנשים לדבר, פה אני מתקשה לגרום להם לסתום"

יום לאחר הגשת הדו"ח החריף של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן, הרצה היום (ד') שגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד, באוניבריסטת חיפה. השגריר הבריטי דיבר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי במסגרת הרצאה בנושא "איראן, ישראל והמערב". "אסור שלאיראן יהיה נשק גרעיני, אנו שותפים לדאגת ישראל", הדגיש גולד במהלך דבריו. ynet העביר את ההרצאה בשידור חי.

 

"אנחנו מודעים מאוד לכך שהשעון מתקתק", אמר גולד, "מצד אחד שעון הסנקציות ומצד שני קצב הפיתוח של הנשק הגרעיני". לדברי השגריר, "אין תרופת פלא לפתרון הבעיה. מי שאומר שאנחנו צריכים להשלים עם המצב ולהתרגל לחיות עם הגרעין האיראני, משלה את עצמו". עם זאת, הדיפלומט הבריטי הדגיש: "הפתרון הצבאי יעלה מחיר כבד, וכרוך בסיכון עצום בעוד איננו יודעים עד כמה ישפיע. אנחנו צריכים להיות חכמים מאוד ומחושבים, ולשקול את האלטרנטיבות ואת המחיר שלהן".

 

אחמדינג'אד, היום. "אנשי המשטר לחוצים מפגישות עם דיפלומטים" (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
אחמדינג'אד, היום. "אנשי המשטר לחוצים מפגישות עם דיפלומטים"(צילום: רויטרס)

 

גולד סיכם את הטיפול הרצוי בסוגיה האיראנית, מנקודת מבטה של בריטניה: "בשלב זה, להערכתי, הגישה של הגברת הסנקציות הכלכליות הן הדרך הנכונה".  השגריר הבריטי התייחס לפרסום דו"ח סבא"א ולמסקנותיו. "הדו"ח שיצא מדגיש כמה אנחנו צודקים שאנו מודאגים מתוכנית הגרעין של איראן". הוא הדגיש: "הדו"ח מוציא פירוט מדהים לגבי טווח פעילויות של ההמשטר האיראני שרק הגיוניות בהקשר של תוכנית גרעינית. טווח פעולות שלא הגיוני פשוטו כמשמעו, אלא אם מה שהם מנסים לעשות זה לפתח נשק גרעיני".

 


הנקודות העיקריות בדוח סבאא

הנקודות העיקריות בדו''ח סבא''א
1.

איראן חשודה בביצוע ניסויים סודיים שמטרתם היחידה היא פיתוח נשק גרעיני

2.

חלק מהפעילות הגרעינית החשודה עשויה להיות למטרות אזרחיות, אך חלק ממנה "ספציפי לנשק גרעיני"

3.

איראן עוסקת בכל היבטי המחקר הקשורים לייצור נשק גרעיני, כולל הרכבת ראש נפץ על הטיל "שיהאב 3"

4.

תוכנית הגרעין פעלה באופן מסודר עד 2003, אך ייתכן שהפעילות עדיין נמשכת

5. איראן נעזרה בפעולותיה ב"רשת גרעינית סודית"

 

6.

איראן הכינה ב-2008 ו-2009 הדמיות ממוחשבות של ראשי נפץ גרעיניים

לדבריו, "בריטניה יחד עם מדינות אחרות רבות שותפה ב-100% לדאגת ישראל מתוכנית הגרעינית של איראן. אנו מודאגים מהשלכות הצלחת איראן לפתח נשק גרעיני. ההשלכות יהיו אזוריות וגם רחבות יותר. אנו יכולים להיות בטוחים שמספר מדינות אחרות יחליטו שהן לא בטוחות אם לא יפתחו גם הן נשק גרעיני. יש סכנת מירוץ חימוש גרעינ שאנו לא רוצים בו".

 

"נמשיך להגביר את הלחץ הכלכלי" 

גולד הוסיף והבהיר: "אנו שותפים לדאגת ישראל שאם לאיראן יהיה נשק גרעיני, המשטר ירגיש שהוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה, לתמוך בטרור ללא השלכות. ישראל לא לבד, זה חשוב במיוחד שנמנע מאיראן לפתח נשק גרעיני. המחויבות של הממשלה הישראלית לא מוטלת בספק, אך חשוב שתדעו שבריטניה מחויבת לזה גם, כמו ארצות הברית, גרמניה וכמו רבים אחרים. אסור לאיראן להשיג נשק גרעיני".

 

עם זאת, ציין גולד כי זה עדיין לא מאוחר מדי שאיראן תשנה את מסלולה. "אם איראן תבנה אמון ותנהג לפי נורמות הקהילה הבינלאומית, היא תוכל להיות חלק מהכלכלה הגלובלית. במסלול השני, אנו נמשיך להגביר את הלחץ הכלכלי על איראן, נמשיך לעשות סיבוב אחרי סיבוב של סנקציות".

 

את דבריו פתח השגריר בחוויותיו מתקופת שירותו באיראן בשנים שבין 2005-2003. "פעם דיברתי פרסית סבירה וביליתי חודשים בינסיון לדבר. "זה מקום שקשה לפגוש אנשים כי אנשים, במיוחד אנשי המשטר, לחוצים מפגישות עם דיפלומטים, במיוחד בריטים. הייתי קובע פגישות והן היו מתבטלות". גולד אף התלוצץ עם היושבים באולם והשווה בין האיראנים לישראלים: "שם התקשיתי לגרום לאנשים לדבר, פה אני מתקשה לגרום להם לסתום את הפה".

 

בשבוע שעבר דיווח "הגרדיאן" כי צבא בריטניה מגביר את הכנותיו לאפשרות כי ארצות-הברית תתקוף את מתקני הגרעין של איראן. לפי הדיווח, במשרד ההגנה בלונדון סבורים כי האמריקנים עשויים להחליט להאיץ את תהליך קבלת ההחלטות בנושא.  

 

גורמים ביטחוניים בבריטניה סיפרו לעיתון כי בכל במקרה וושינגטון תבקש סיוע בריטי בפעולה, והיא תקבל אותו. בהתאם לכך, הבריטים יבחנו בחודשים הקרובים כיצד לפרוש את כלי השיט הבריטיים, המצוידים בטילי השיוט מדגם "טומהוק".

בדיווח נאמר כי לא צפויה תקיפה שכזו לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית בעוד

שנה.

 

מוקדם יותר הבוקר מתח השגריר הבריטי ביקורת על הצעת החוק שזכתה לתמיכת ראש הממשלה, לאסור על ארגונים קבלת תרומות ממדינות זרות, והביע חשש מהשלכותיו. גולד שוחח בעניין עם ח"כ אופיר אקוניס מהליכוד, יוזם הצעת החוק.

 

"אנו תומכים בארגוני זכויות אדם במספר רב של מדינות בעולם, מטרתנו לתמוך בערכים אוניברסאליים והיא לא נגד ממשלת ישראל". גולד הזהיר כי החוק ישפיע לרעה על ישראל בקרב הקהילה הבינלאומית.

 

צילום: עוז מירון
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
השגריר הבריטי, מתיו גולד
צילום: אורן אהרוני
מומלצים