שקר אינו בהכרח דבר מגונה

"אני לא יכול לראות יותר את נתניהו, הוא שקרן", אמר נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי לנשיא ארה"ב ברק אובמה בפגישה אישית שקיימו בפסגת ה-G20 בקאן ועורר מהומה. מה ששכחנו זה ש-50% מהצמד סרקוזי-אובמה נתפס בלא מעט שקרים בעצמו. במאי 2005 צולם סרקוזי על ידי צלמי פאפארצי כשהוא בוגד באשתו ומבלה עם עיתונאית. הוא שיקר לאשתו שהאמינה ביושרו, ושיקר לבוחריו, שהאמינו שנבחרם איש הגון ואמין.

טורים נוספים של הכותבת

• נחיתה קלה: איך חוזרים לעבוד "אחרי החגים"?
• כך תפתחו קריירה בשילוב עם הורות
  

אנשים מאמינים לשקר מתוך בחירה

בראיון עבודה למשרת מנהל מכירות יושב עובד. הוא נע ללא הפסקה בכיסא בחוסר סבלנות, בקורות החיים שלו מופיעים מספר מקומות עבודה ובשיחת טלפון וידאת שכולם היו מרוצים מעבודתו. בתשובה לשאלתך מדוע עזב, הוא עונה שחיפש אתגרים חדשים, צורה אחרת לומר שהשתעמם מהר...

אתה כמנהל, בוחר ל"למכור" לעצמך תסריט מקורי – "איתי זה לא יקרה לו... ואתה מגייס אותו לתפקיד. אחרי שנה וקצת העובד מודיע לך שהוא פורש. האם הוא שיקר? האם אתה בחרת להאמין לשקר? מה היה קורה אילו בחרת להקשיב למה שלא אמר וכתב?...

חובת גילוי האמת עברה מהעובד למעסיק

לפני כעשור, סיפר לי קולגה שבכל פעם שהגיש הצעה לקורס או לתהליך ארגוני בנושא "ניהול גבייה", היה עולה שם של מתחרה שמומחיותו הייתה בנושא זה. בעוד שלו היה "רק" תואר שני במנהל עסקים למתחרה היה תואר דוקטור. לפני כמה שנים התגלה שהתואר היחידי האמיתי היה של הקולגה שלי. הסלוגן המנחה שקרנים הוא ככל הנראה - "נרוויח היום, נתמודד מחר". המציאות - דינאמית, הזיכרון הפרטי והציבורי - קצרים ותפיסת החיים שבסיסה במשפט- 'חיים רק פעם אחת, זה עכשיו או לעולם לא', מככבת. האם שקר הופך להיות האמת החדשה?.

בעידן התדמיות, למראית העין יש משמעות, ועוצמת מומחה המצויד בתואר דוקטור עולה בטווח המיידי על עוצמת מומחה בעל תואר שני. על רקע צמיחת האוניברסיטאות הזרות בישראל בעשור האחרון, התמסדות חלק מהן, פיתוח עשרות מסלולי הכשרה מקוצרים לעובדים ומנהלים במשרדי ממשלה ומוסדות ציבור ומנהלים בכירים, כמו גם תעשיית קניית הדיפלומות והתארים מאוניברסיטאות במזרח אירופה, אפריקה וארה"ב, קל יחסית לכל החפץ, להצטייד בתארים, שזכו להקלות משמעותיות או כאלה שנתקבלו תמורת פרידה מסכום מזומנים לא מבוטל. בעידן בו השקר הוא האמת החדשה, עברה חובת גילוי האמת מהעובד למעסיק.

את השקרים באוטמוספרה מגלים בקלות ברשת

למעסיקים כיום, קל יחסית לגלות את השקרים. בעידן המידע והרשתות החברתיות, פשוט להצליב מידע ולגלות פרצות בסיפורים שאנשים מספרים למעסיקים וללקוחות. בכל פעם שאני מקבלת אי מייל מעובד פוטנציאלי או פנייה מלקוח, מיד נכנסים לפעולה גוגל, פייסבוק וחבריהם. הם זמינים בכל רגע, ובעיון מדוקדק ניתן לגלות אי התאמות במידע בין הכרטיסים ובתוכם.

מעסיקים, היום יותר מתמיד, בודקים מידע על עובדים ולקוחות ברשת. חקירות כלכליות, מכוני ייעוץ, גרפולוגים, פניות אישיות לזיהוי מכרים משותפים ועוד משלימות את ערכת זיהוי השקרים שעובדים, לעתים קרובות מנסים למכור בקורות החיים ובראיונות למעסיקים. כאשר כל אחד יכול להציג עצמו כיועץ, מאמן, גורו, מומחה לשיווק באינטרנט ועוד, ללא חובת השכלה אקדמית והתמחות, שאלה עקרונית היא – האם הגזמה היא שקר?.

את השקר יש לתכנן

חיוני להבין מראש מהי סיבת השקר, מה מטרתו, האם יש אסטרטגיה חלופית לשקר שעלויותיה דומות ואם כן, מה נדרש לעשות כדי להשתמש באחת מהן. חשוב לזכור למי אמרת איזה שקר, ובעיקר, מה מידת הקרבה בין האנשים אותם שיתפת בשקר, כדי להימנע מאירועים מביכים תוצרי שיתוף במידע ביניהם.

סון טסו בספרו "אומנות המלחמה" שנכתב לפני 2,500 שנה ומקובל כספר יסוד לתורות לחימה, מציג בספרו את "36 האסטרטגיות", המבוססות על הטעיה ושקר, אחיזת עיניים שמטרתה - הניצחון שלך. למשל, אם המנכ"ל מכוון חציו אליך, אסטרטגית מלחמה מספר 11 בפרק "אסטרטגיות להתמודדות עם האויב" – "הקרב את עץ השזיף, כדי לשמור על האפרסק" תסייע לך לקחת בעיה רדומה להעצימה ולהפכה למוקד ההתייחסות של המנכ"ל. האם הסטת תשומת הלב למשהו אחר פעוט וחסר חשיבות היא שקר?.

שקרים הם חלק מתבנית ההתנהגות של בני האדם

כולם משקרים, כולל המתחסדים. השאלה היא למי משקרים, באיזה מינון, האם השקר מהותי או סתמי, ומה עלות השקר מול עלות אמירת האמת. בשורה תחתונה, כנראה אין מנוס משקרים. ואם תתייחסו ל 'אמנות עיגול הפינות' כאל שקר, הרי שכולנו, בחלקים מחיינו הפרטיים והציבוריים, מעגלים, מטייחים, משקרים. "השקר מוצדק בהתאם למטרתו" כך אמר לנין.

השקר חוזר כבומרנג, האמנם?

רובנו לא יוצאי שב"כ, מוסד ו- CIA. ההכשרות שקיבלנו בתחום שפת הגוף סובבות סביב אכילה בפה סגור, דיבור בנימוס, מבט ישיר לעבר האחר ושימוש בתנועות פתוחות ולא מאיימות כדי להעביר את המסר הרצוי.

שפת הגוף של רובנו מסגירה אותנו ואת השקרים כבר בדקה הראשונה. אבל נתניהו, סרקוזי ואובמה שחוו אין סוף סדנאות והדרכות ומכירים מקרוב את סון טסו ואמנות המלחמה, מצוידים ביכולות שאין לאזרח הנורמטיבי. ובנוסף, להם כנראה מותר.

בפוליטיקה, אמר מקיאוולי ש "נסיך שרוצה לעשות דברים גדולים, צריך לדעת לרמות", ואולי זוהי התורה ישנה - חדשה שמתאימה לנו בעידן הנוכחי גם בתחום הניהול והקריירה?.

הכותבת היא מנכ"ל STS , יועצת אסטרטגית למצוינות אישית וניהולית