"שומר חוק": בין האירי לאירוני
במאי "שומר החוק" ג'ון מייקל מקדונה תפר את סרט הביכורים שלו למידותיו של השחקן הראשי ברנדן גליסון, שמגלם שוטר אירי נטול נימוסים והליכות. הנוכחות שלו לא תמיד מספיקה
"שומר חוק" ("The Guard") נשען כולו על כוח אישיותו וקסמו של השחקן הראשי ברנדן גליסון. הוא כבר גבר בשל, עב בשר, ורחוק מלהיות יפיוף. מה שיש לו הוא "אופי", המהווה את בסיס לדמותו כסמל משטרה באירלנד, שנהנה לקנח את ישבנו עם תקנות הפוליטיקלי קורקט. לדמות זו יש מידה לא מבוטלת של קסם, אך היא מוגבלת יותר מכפי שנדמה לבמאי ותסריטאי הסרט ג'ון מייקל מקדונה.
ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:
בסצנה הפותחת את הסרט, מכונית דוהרת בפראות, כשממנה בוקעת בפול ווליום מוזיקה ובתוכה צעירים שתויים ומסוממים. תוך שניות המכונית מתהפכת והם נהרגים. בזמן שגופותיהם כבר מונחות על הכביש, מגיעה ניידת ובה סמל ג'רי בויל (גליסון), שמגלה פחות עניין בחקירת התאונה, ויותר בפשפוש בבגדיו של אחד ההרוגים, עד שהוא מוצא, לוקח ובולע כדור אקסטזי.
כך נקבע קו הגבול של הדמות – הוא בוודאי מתנהג בדרך לא תקינה, ממש כמו נטייתו לשתות במהלך שעות העבודה, או לשכב עם זונות עם סיום המשמרת, אך הוא לא אדם רע באמת. לא 'פקד מושחת' אירי, אלא נפש חופשייה שלא שמה קצוץ על מה שכל אחד אחר עלול לחשוב עליה.
שומר משקל
בכדי שלא נאלץ לחכות עד סוף הסרט כדי לגלות את מעלותיו, יש לבויל אמא (פיונולה פלאנגן) חולה במחלה סופנית ומתגוררת בבית אבות. הוא מקפיד לבקר אותה, להגניב לה כמה שלוקים של אלכוהול אסור, ולשעשע אותה. אלו רגעים המקנים פרספקטיבה מאזנת על הדמות העוקצנית והמתריסה. אנו כבר יודעים את פתרון החידה ששאר הדמויות מנסות לפצח.
בתוך מסגרת בטוחה זו ניתן ליצור את העימות-ידידות המרכזי המניע את הסרט. הגעתה הצפויה של ספינה, שבה יוברחו סמים בשווי של חצי מיליארד דולר. בראש החבורה עומד פרנסיס צ'יהי סקינגטון (ליאם קנינגהם), הבריון בחבורה הוא קלייב קורנל (מארק סטרונג), והפסיכופת, או שמא סוציופת, הוא ליאם או'ריילי (דיוויד ווילמוט). החבר הרביעי בכנופיה מתגלה כגופה שנמצאה בשטח, עובדה המרמזת על כך כי סוחרי הסמים כבר הגיעו לעיירה.
המידע אודות הכנופיה נחשף על ידי סוכן FBI בשם וונדל אוורט (דון צ'ידל), שמצטרף לתחנה כמנחה, בניסיון ליירט את משלוח הסמים. אוורט הוא ההפך המוחלט מבויל: מקצוען, מחושב, משכיל ושחור. בקיצור, ברק אובמה קטן.
העימות בין השנים מתחיל כבר בהרצאה אותה נושא האורח בפני השוטרים המקומיים, כשבויל שואל אותה בהפתעה מעושה (לאחר הצגת שקופיות של תמונות סוחרי הסמים הלבנים המעורבים) "חשבתי שרק שחורים הם סוחרי סמים". ההתנצלות שתגיע בהמשך "אני אירי, אדוני, גזענות היא חלק מהתרבות שלי", לא תתרום ליישור ההדורים.
כמובן שבהדרגה הדברים יתחילו להשתנות. במסורת סרטי השוטרים, כשני הפכים של אופי וגזע – "48 שעות", "נשק קטלני" - שיתוף הפעולה הנכפה מכוח הנסיבות מביא להתקרבות בין הדמויות. בשונה מסרטים אלו, הסרט פחות נוגע באופן שווה בשתי הדמויות, אלא בעיקר משתמש בדמות המרובעת, ובדעה המשתנה של אוורט על בויל כחלק מה ה-Character study של האירי הפרוע.
זה אירי, וזוהי עירי
הבמאי והתסריטאי ג'ון מייקל מקדונה הוא אחיו, הפחות מוכשר ומצליח, של המחזאי, תסריטאי ובמאי מרטין מקדונה. למרטין יש לא רק שרשרת מרשימה של מחזות מאחוריו, אלא גם בימוי של הסרט החביב "ברוז'" (2008), דרמת פשע מסוגננת שגם בה כיכב גליסון.
האלמנט התיאטרלי משותף לעבודתם של שני האחים. טקסטים מורכבים ומתוחכמים מדי מכדי שייחשבו כחלק מצורת תקשורת אותנטית. ודמויות שתכונותיהן המוקצנות מושכות תשומת לב.
אבל "ברוז'" הסתייע במראה הייחודי של העיר העתיקה, שהפכה למעין מלכודת אקזיסטנציאליסטית עבור הדמויות. ב"שומר חוק" המראה של עיירת החוף האירית אינו נושא חותם סגנוני המשלים את הטקסטים המלאכותיים.
כשיש חבורה של סוחרי סמים המנהלת דיון שבו הם מנסים להיזכר בציטוטים של ניטשה או בעובדת היותו של ברטרנד ראסל וולשי, ברור כי הסרט מנסה לא מנסה להסוות, ואולי אף מחצין יתר על המידה, את ניסיונו להיות ייחודי ומתוחכם.
המבנה העלילתי המוצג בסרט רחוק מלהיות מהודק. נראה שמה שמעניין את מקדונה הוא היצירה של מצבים שבהם הוא יכול להפגין את ייחודן של הדמויות. כלומר, את המגע שלו כמי שיצר אותם. הוא בוודאי לא נטול כישרון, ובתור במאי של סרט ראשון בהחלט יתכן כי נכונו לו סרטים טובים עוד יותר במשך דרכו. נכון לעכשיו "שומר חוק" הוא סרט שמספק הנאה, אך הוא רחוק מלהיות עבודה שתיחרט בזיכרון.
