שתף קטע נבחר

קיסינג'ר ב-72': "היהודים ממזרים אנוכיים"

מסמכים סודיים שהותרו לפרסום מראים כי המדינאי האמריקני-יהודי שהיה היועץ לביטחון לאומי לפני מלחמת יום כיפור, סבל מלחץ היהודים. עוד מתברר, כי שנה לפני המלחמה ניסו ארה"ב ורוסיה לחלק את סיני בין ישראל למצרים וכי וושינגטון הייתה מוכנה להפעיל "לחץ כלכלי ומוסרי" על ירושלים

הנרי קיסינג'ר, המדינאי האמריקני-יהודי ששימש כיועץ לביטחון לאומי ואחר כך כמזכיר המדינה, ביקש לחלק את חצי האי סיני לאזורי שליטה לפני מלחמת יום כיפור, היה מוכן להפעיל "לחץ כלכלי ומוסרי" על ישראל, וכינה את יהודי ארה"ב "ממזרים" ו"משרתים את עצמם". כך עולה ממסמכים סודיים שמחלקת המדינה האמריקנית התירה הלילה (יום ו') לפרסום. עוד עולה מהמסמכים כי לטענת רוסיה, "הערבים" הסכימו באותה עת להכיר בקיום וריבונות ישראל.

 

המבוכה הקודמת: "אם בריה"מ תכניס יהודים לתאי גזים, זה לא ענייננו"

הקלטות ארכיון: ניקסון כינה יהודים "מגעילים"

 

ב-1972 כיהן קיסינג'ר כיועץ לביטחון לאומי בממשל הנשיא ריצ'רד ניקסון, השפיע רבות על מדיניות החוץ האמריקנית והוביל הפשרה מסוימת ביחסים בין וושינגטון למוסקבה. בעקבות ההתחממות, הפעיל הלובי היהודי בארה"ב לחץ על הממשל לפעול למען אחיו בבריה"מ.

 

קיסינג'ר וגולדה מאיר. כתבה מכתב לבית הלבן (צילום: משה מילנר, לע"מ) (צילום: משה מילנר, לע
קיסינג'ר וגולדה מאיר. כתבה מכתב לבית הלבן(צילום: משה מילנר, לע"מ)

 

אחד מיועציו של הנשיא ניקסון, לאונרד גרמנט, אמר כי הוא מוצף במכתבים ושיחות טלפון מיהודים וביקש את עצתו של קיסינג'ר. על פי המסמכים, קיסינג'ר השיב לגרמנט ואמר: "האם קיימת קבוצה אנוכית יותר (self-serving) מאשר הקהילה היהודית?". גרמנט, יהודי בעצמו, ענה: "לא בעולם כולו".

 

"מה לעזאזל הם חושבים שהם משיגים?", מצוטט קיסינג'ר בשיחה וממשיך: "אתה אפילו לא יכול להגיד לממזרים האלה דברים בחשאי כי הם ידליפו אותם". עם זאת, קיסינג'ר אמר כי יעלה את הנושא בפגישתו עם השגריר הסובייטי, אנטולי דובריינין, ואף ייפגש שוב עם מנהיגים יהודים. "כדאי שיזכרו מה הממשל הזה עשה", הפטיר.

 

בין הפניות הרבות שהציפו את הבית הלבן היה מכתב מראש ממשלת ישראל דאז, גולדה מאיר, מאוגוסט 1972, המבקש מוושינגטון למחות בפני הקרמלין על המסים שהטיל על אשרות יציאה. הבית הלבן ניסה לשכנע את יהודי ארה"ב שניקסון עוסק במצבם הקשה של אחיהם בבריה"מ, פועל בנושא זה באופן ישיר מול הקרמלין, אך בטוח שדיפלומטיה שקטה היא הגישה הטובה ביותר בעניין.

 

"ישראל מעדיפה שלא יהיה הסדר"

מסמכי מחלקת המדינה חושפים כי בדיוק שנה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ביקש קיסינג'ר לחלק את חצי האי סיני לאזורי שליטה בין ישראל ומצרים במסגרת הסכם ביניים. הנושא עלה בדיוניו עם שר החוץ הסובייטי אנדריי גרומיקו.

 

גרומיקו דרש סיוע אמריקני לאלץ את ישראל לחזור לקווי ה-4 ביוני 1967, ולפתור את הבעיה הפלסטינית. קיסינג'ר הזהיר כי מדיניות "הכל או כלום" משחקת לידי ממשלת ישראל, ששמחה לא לעשות דבר. ארה"ב הייתה מוכנה להפעיל לחץ כלכלי כל ישראל, אבל התנגדה ללחץ צבאי או להתחייבות כלשהי של האו"ם.

 

גרומיקו. "מה עם הפלסטינים ועזה?" (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
גרומיקו. "מה עם הפלסטינים ועזה?"(צילום: gettyimages)

 

פגישה חשובה התקיימה בין קיסינג'ר וגרומיקו בוושינגטון, ב-2 באוקטובר 1972. להלן תמלילה (עם קיצורים מתבקשים):

 

קיסינג'ר: "עמדתנו היא שחשוב לעשות צעד ראשון גדול בכל הקשור למצרים. ככל שהמצב הנוכחי יימשך, הוא יהיה קשה יותר. אנחנו חייבים לגשת לבעיה מנקודת מבט ביטחונית - של אזורי ביטחון. למשך תקופת זמן מסוימת סיני יחולק לאזורים: אזור שבו כל צד יחנה את כוחותיו. אזור שבו כל צד יפטרל בלי להחנות כוחות, ואזור חיץ ביניהם. סיני יחולק לחמישה אזורים. המנהל האזרחי המצרי יכול להתפרס מיד לאורך הגבולות".

 

קיסינג'ר הבהיר: "אני בטוח שישראל לא תקבל את זה בלי לחץ מסיבי. אם זה מתקבל על הדעת, נוכל אולי לאכוף משהו דומה ברמת הגולן". היועץ לביטחון לאומי הדגיש כי מדובר במהלך הדרגתי - קודם לחץ בסיני ואחר כך בגולן.

 

גרומיקו: "תעלת סואץ לא יכולה להיות מופרדת מהנסיגה ומהשאלה הפלסטינית ועזה".

 

קיסינג'ר: "היינו רוצים להפריד את שאלת התעלה. בעיניי הפתרון היחיד הוא זה שכל הצדדים יוכלו לקבל. אנחנו רוצים להתקדם לעבר הסדר. אם הגישה היחידה שתצליח היא גישה כוללת, נשקול גישה כזו. עמדתנו עד כה לא השתנתה. אנחנו רוצים לראות אם אנחנו יכולים להשיג הסדר על תעלת סואץ תחילה".

 

גרומיקו: "אבל מצרים לא תסכים לזה".

 

קיסינג'ר: "הגישה הכוללת לא תוביל להסדר. זה מה שישראל מעדיפה, כי פירושו שלא יהיה הסדר".

 

גרומיקו: "דיברנו עם כמה ערבים בניו יורק והם הדגישו שהם לא יקבלו הסדר חלקי בלי שיהיה חלק מהסדר כולל ובלא שתהיה נסיגה של כוחות ישראלים".

 

"מתי נדבר? אחרי הבחירות"

גרומיקו: "חייב להיות פתרון כלשהו לפליטים הפלסטינים. לגבי סואץ, מצרים מוכנה לאפשר מעבר לספינות ישראליות. בכל הקשור לעצמאות ישראל, לריבונות ולקיום, אנחנו מסכימים לזה וגם הערבים, אם כי בלי התלהבות! לגבי ערבויות, אנחנו מוכנים להצטרף אליכם בצורה המחמירה ביותר האפשרית במועצת הביטחון".

 

קיסינג'ר. "במזה"ת פורצות מלחמות בין מדינות במצב מלחמה"  (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
קיסינג'ר. "במזה"ת פורצות מלחמות בין מדינות במצב מלחמה" (צילום: אלכס קולומויסקי)

 

קיסינג'ר: "ההיסטוריה של הערבויות מהאו"ם לא יוצרת ביטחון שהן יכולות לפעול בעת הצורך. צריך להכיר בעובדות. הערבים עשויים להכיר בזכותה של ישראל להתקיים, אבל כך גם היה במקרה של הודו ופקיסטן לפני המלחמה. מה שמוזר במזרח המזרח התיכון זה שמלחמות פורצות בין מדינות שכבר נמצאות במצב מלחמה;

בכל מקום אחר מלחמה פורצת בין מדינות במצב שלום! אנחנו צריכים לדאוג לביטחון. אנחנו מוכנים להפעיל לחץ על ישראל שאינו לחץ צבאי. לא נרשה לחץ צבאי חיצוני. אנחנו מוכנים להפעיל לחץ כלכלי או מוסרי".

 

גרומיקו, שהיה לחוץ מהתשובה של קיסינג'ר וקיווה להשיג הסכמה על נסיגה ישראלית כוללת, שאל את קיסינג'ר בדאגה: "לא ענית לי. מה עליי לומר למזכיר הכללי (מנהיג בריה"מ ליאוניד ברז'נייב)?".

 

קיסינג'ר: "על חלק מהצעותיך אנחנו לא מסכימים, על אחרות אנחנו מסכימים, על אחרות אנחנו צריכים לדבר".

 

גרומיקו דרש מתי ישובו לדבר, וקיסינג'ר השיב, באופן אקטואלי למדי: "תחילת נובמבר, אחרי הבחירות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קיסינג'ר. "היהודים ידליפו"
צילום: gettyimages
גרומיקו. "הערבים יכירו, בלי התלהבות"
צילום: gettyimages
ניקסון. לחץ על הבית הלבן
צילום: איי פי
ברז'נייב. "מה להגיד למזכיר הכללי?"
צילום: gettyimages
מומלצים