שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    כתבת סטטוס מעליב בפייסבוק? שלם 300 אלף ש'
    קיללת שופט בכדורגל? כתבת סטטוס נגד פוליטיקאי? סתם דיברת על מישהו מאחורי הגב? חוק לשון הרע קובע שבמקרה תביעה אתה עלול לשלם פי 6 מהמצב כיום, גם אם לא נגרם נזק. מומחים מסבירים למה "חוק ההשתקה" עלול לפגוע בכולנו

    "סכנה ברורה ומיידית לכלי התקשורת". כך כינו עיתונאים בכירים את ההצעה לתיקון חוק לשון הרע, בה תדון היום (ב') הכנסת. אבל לא רק כלי התקשורת עלולים להיפגע מההצעה החדשה. מומחים באקדמיה מזהירים כי גם אזרחים עלולים להיתבע, למשל על סטטוסים שכתבו בפייסבוק, ולפצות את הנתבע בסכום של 300 אלף שקלים - בלי שהנתבע יוכיח שנגרם לו נזק.

     

    כיום קובע החוק סכום פיצוי מקסימלי של עד 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. הצעת החוק מבקשת להכפיל פי שישה את הסכום ולקבוע אותו על 300 אלף שקל. מנגד, יוזם החוק טוען כי "ההצעה תשמור על חופש הביטוי".

     

    עוד בהצעת "חוק ההשתקה"

     

    "הצעת החוק, כפי שמנוסחת נכון להיום ובהמשך לחוק הקיים, חלה גם על אנשים פרטיים ולא רק על גופי תקשורת", אמר ל-ynet עו"ד גדעון פישר, מומחה בתביעות דיבה ולשון הרע. "אם הצעת החוק תאושר במתכונתה הנוכחית היא עלולה לחשוף, למשל, גם משתמשים ברשתות החברתיות או אוהד כדורגל שקילל ביציע לתביעות, שסכום הפיצוי המרבי בגינן הינו 300 אלף שקל, וכל זאת ללא הוכחת נזק".

     

    "בלוגרים יפחדו להתבטא"

    עו"ד פישר הזהיר גם מההשלכות שעלולות להיווצר אם ההצעה תאושר בכנסת. "לפיכך, חקיקה שכזו תחייב גם אנשים פרטיים בשמירה קפדנית על פיהם וללא ספק תגדיר מחדש את מעמדו של חופש הביטוי במשפט הישראלי", הוא אמר.

     

    לדבריו, מדובר בחלק נוסף בחקיקה של הכנסת, הפוגעת בסמכות בתי המשפט. "סביר אמנם להניח שבית המשפט יבחין בין מקרה של הוצאת לשון הרע על ידי אדם פרטי, במרחב הציבורי המצומצם, לבין מקרה שבו הוצאה הדיבה במרחב הציבורי התקשורתי. אולם אם הכנסת - המתאפיינת לאחרונה ברצון עז להצר את צעדיו של בית המשפט - לא רוצה להותיר חלק חסר זה לפרשנותו, עליה להגדיר בהצעת החוק את גבולותיו וגזרתו, כך שלא תיפגע הזכות לחופש הביטוי של היחיד שאינו פועל במרחב התקשורתי", הוא אמר.

     

    הוא הזכיר כי רוב הגופים החשופים לתביעות מבטחים עצמם, אבל האזרחים הם שאינם מבוטחים. "בארצות-הברית, למשל, כלי תקשורת מבטחים עצמם מפני תביעות לשון הרע, אלא שיכולת זו שמורה לתאגידים בלבד ואינה נחלתו של האדם הפרטי. גם בשל כך יש ליצור את ההבחנה הנדרשת בחוק".

     

    גם דיקן בית הספר למשפט באוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, הזהיר מההשלכות הקשות שיכולות להיגרם לכולנו, אם הצעת החוק תאושר. "מדובר בהצעת חוק בעייתית מאוד, שספק רב אם היא חוקתית ואם תעמוד במבחן בג"ץ. ברגע שמטילים חובת פיצוי כספי בגין גרימת נזק, אז זה מקובל ולגיטימי - אבל הצעת החוק הדורשת להטיל קנס של 300 אלף שקלים ללא צורך בהוכחת נזק היא בלתי סבירה".

     

    פרופ' מדינה אמר שמדובר בסנקציה שאינה מאזנת בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. "אם הצעת החוק תתקבל, הדבר עלול להביא למצב של הרתעה והשתקה - במובן שאנשים יחשבו פעמיים אם להתבטא. במיוחד מדובר באנשים פרטיים, שאין להם גב כלכלי מאחוריהם. בנוסף הצעת החוק עלולה להעמיד בסימן שאלה את מהפכת האינטרנט, שכן כעת בלוגרים או טוקבקיסטים יחששו להתבטא ולהגיד את אשר על לבם".

     

    "יחששו להגיד אפילו אמת"

    עמדה דומה מציג גם ד"ר חאלד גנאים מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. הוא אמר כי מדובר בפגיעה חמורה בחופש הפרט ובהגשמה העצמית של האדם."הבעיה העיקרית בהצעת החוק החדשה היא שאזרחים תמימים יחששו להביע דעה, שיש בה לכאורה אלמנטים משפילים ופוגעניים, אפילו אם מדובר בדברי אמת".

     

    הוא אמר כי אין צורך לשנות את החוק הקיים: "על פי החוק כיום, אם נגרם נזק לתובע - בתי המשפט אינם מוגבלים בסכום הפיצוי. במידת הצורך, אם הוכחו פגיעה ונזיקין, יכולים לזקוף לזכותו פיצויים בסכומים גבוהים יותר, שתכליתם טיהור שמו של הנפגע והשבת המצב לקדמותו. עם זאת, כשניתן יהיה לתבוע בסכומי עתק גם ללא הוכחת נזק - המשמעות המיידית תהיה שהשיח הפרטי בין אדם לאדם ייפגע ואנשים ישקלו היטב את דבריהם ויחשבו עשר פעמים לפני שיביעו דעתם, מחשש לתביעה עתידית".

     

    ד"ר גנאים הזהיר מפגיעה קשה בדמוקרטיה: "המשמעות תהיה מעין 'צנזורה כלכלית', שכן בשל טעמים כלכליים, אזרחים פרטיים יחששו לחשוף שחיתויות ציבוריות או להביע ביקורת פומבית, בניגוד מוחלט לתכליתו של חופש הביטוי, שנועד לחשוף את האמת ולאפשר אוטונומיה מלאה לפרט".

     

    ד"ר תמר גדרון, מהמסלול האקדמי של המכללה למינהל, סבורה כי ההצעה מיותרת: "אין מקום לתקן דבר שלא מקולקל", היא אמרה. "גם

     החוק הקיים מאפשר לבתי המשפט להטיל על נתבעים קנסות בסכומים גבוהים, ברגע שהם משוכנעים שיש לכך הצדקה. לכן מדובר בהצעת חוק חסרת הצדקה".

     

    בנוסף, לדברי ד"ר גדרון, הצעת החוק עלולה לעודד תביעות דיבה מיותרות וקנטרניות, שכן שיעור תביעות הדיבה בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. "מעבר לכך, קנס גבוה כל כך  עלול להביא למצב של השתקה בלתי רצויה, שבה אנשים פרטיים וגם כלי תקשורת יחששו להתבטא ולהעביר ביקורת בחופשיות", היא אמרה. "אמנם, כמובן אסור שכיכר השוק תהיה פרוצה ואין מקום להשתלחויות פומביות פראיות, אך מנגד אסור להביא למצב שבו אנשים ישמרו על לשונם, בשל חשש שייקנסו בסכומים בלתי סבירים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כתבת סטטוס מעליב בפייסבוק? שלם 300 אלף ש'"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סידי בנק
    שמרו על הפה. אילוסטרציה
    צילום: סידי בנק
    עו"ד גדעון פישר
    ח"כ יריב לוין, יוזם החוק
    צילום: נועם מושקוביץ
    מומלצים