שתף קטע נבחר

צופים אל הלא-נודע: המסע המסקרן לכוכב האדום

מקדחה משוכללת, לייזר לריסוק אבנים ומעבדה אינטגרלית שעולה 2.5 מיליארד דולר. רכב החלל "סקרנות" נשלח למאדים, בכירי סוכנות החלל האמריקנית עוסקים בשאלות קיומיות ומומחים מישראל משוכנעים כי בדרך לכוכב, ישוב האדם לירח

למרות גודלו הקטן - רק כ-3 מטרים - נחשב רכב החלל הבלתי מאויש של נאס"א, ששוגר אמש למאדים, למילה האחרונה. הוא מכיל כור גרעיני זעיר שיספק לו אנרגיה, ומסוגל לפצח סלעים, להכניסם אל בטנו ולבדוק אותם לבד במעבדה כימית משוכללת. התענוג הזה עלה 2.5 מיליארד דולר. בנאס"א מדגישים שהם לא מחפשים חיים, אבל המשימה החדשה מציתה את הדמיון ופותחת דיון מסעיר.

 

איך זה ייראה על מאדים? צפו בהדמיית המחשב המרשימה:

 

 

עוד בערוץ החדשות :

 

רכב החלל צפוי לנחות על מאדים רק באוגוסט 2012, אך כבר זמן קצר לאחר שיגורו, הודו בכירי סוכנות החלל האמריקנית כי איתור סימני חיים על הכוכב האדום מהווה משימה כמעט בלתי אפשרית. "המשימה היא לא לחפש אחר סימני חיים, אלא לאתר סביבה המאפשרת חיים על מאדים", אמרה מארי ויטק, ראש התוכנית האסטרו-ביולוגית בנאס"א. "זיהוי חיים על כוכב אחר עלול להיות מורכב ומאתגר, גם אם מדובר באותם חיים בדיוק כמו על כדור הארץ. כאן נשאלת השאלה אם מדובר בחיים שאינם זהים לאלו המוכרים לנו".

 

גודלו של רכב החלל, שכינויו "Curiosity" (סקרנות), מאפשר לראשונה בהיסטוריה לקדוח בסלעים ו"לשלוח" את הממצאים מהשטח לבדיקת מינרלים במעבדה המותקנת על גבו ומוערכת בכ-2.5 מיליארד דולר. המעבדה כוללת, בין היתר, זרוע משוכללת, מקדחה ומכונת לייזר לריסוק אבנים. היא משוכללת מספיק כדי לבצע ניתוח מקומי של הממצאים.

 

רכב החלל, המונע מכוח גרעיני, שוקל כטונה והוא בגודל מכונית קטנה. שיגורו התבצע מבסיס חיל האוויר בקייפ קנברל בפלורידה לעיני אלפי מבקרים. אחרי שיעבור מרחק של 570 מיליון קילומטר, הוא צפוי להישאר על מאדים כשנתיים בחיפוש אחר חיים או סימני חיים.

 

הסקרנות בדרך למאדים (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
הסקרנות בדרך למאדים(צילום: רויטרס)

 

השיגור מהווה צעד משמעותי נוסף ביישום התוכנית האמריקנית לחקר המאדים, שמתנהלת מאז שנות ה-70 של המאה שעברה. "זה חלק מתוכנית ארוכה, מאדים הוא הכוכב הקרוב אלינו ביותר, והרכב הנוכחי ממשיך סדרה של רכבי חלל לא מאוישים שנחתו על המאדים בעבר", הסביר פרופ' יצחק בן-ישראל, ראש סוכנות החלל הישראלית, בשיחה עם ynet.

 

ד"ר יגאל פת אל מוסיף: "ה-Spirit וה-Opportunity, רכבי החלל ששוגרו ב-2003 וסיימו את חייהם, שרדו הרבה יותר זמן ממה שתוכנן, כמו כל אוטו אמריקני, אך היו מאוד קטנים ביחס לרכב החדש ובעלי יכולות מוגבלות מאוד לעומתו. יש לזכור כי 7 שנים במובן הטכנולוגי, זה הרבה מאוד זמן. הרכב החדש מאוד כבד וגדול ומלא ציוד".

 

רכב החלל ששוגר אמש הוא בעל יכולת מרשימה לקדוח בסלעים ולהפוך אותם לאבק, להכניס אותם לבטנו ושם לבדוק את התרכובת הכימית. "הם הולכים ממש לחפש סימני חיים לעומת השנים האחרונות שבהן חיפשו מים", מפרט פת אל. "החיפוש מתמקד באיתור רמזים של חילוף חומרים ותרכובות של פחמן, חמצן, מימן וחנקן, שיכולות ללמד על הימצאותם של חיים בהווה או בעבר".

 

מערכת המחשב, או אם תרצו ה"מוח" של רכב החלל - מסוגל לקבל החלטות בשטח, "כי אין אפשרות לשלוט ברכב החלל בזמן אמת", מסביר פת אל, "מרגע הופעת המכשול ועד שתגיד לרובוט מה לעשות יכולים לעבור 20 דקות עקב המרחק העצום". 

 

פרופ' בן-ישראל מדגיש את ההתקדמות הטכנולוגית. "הרכב הזה דומה לקודמיו בכך שהוא נוחת על המאדים ואוסף חומרים כמו

הקודמים, אך בתוכו יש מעבדה כימית הרבה יותר גדולה. משקלו טונה ואורכו 3 מטרים (פי 2 מרכבי החלל הקודמים). הוא נושא פי 5 יותר מטען מהקודמים לו. הוא מלא מחשבים מודרניים ופועל על אנרגיה גרעינית, יש בו כור קטנצ'יק". רכב החלל החדיש בעל הנעה לכל אחד מששת גלגליו. מעליו מוצבת מצלמה בגובה של עין אנושית, המסוגלת להעביר לתחנת נאס"א קבצי וידאו וסאונד סטריאופוני באיכות HD.  

 

מטרתה הסופית של התוכנית לחקר המאדים היא להביא לנחיתה ושהייה ממושכת של בני אדם על המאדים, "אך זה אמור לקרות רק בעוד כ-20 שנה", אומר בן ישראל. "קודם יש לבנות מושבה שתספק הגנה כדי שיגיעו אנשים, שכן חליפות חלל אינן מספיקות. כנראה הדרך המועדפת היא לבנות קודם 'תחנת קפיצה' מהירח. כלומר, לפני שנראה אדם על המאדים, נראה אותו שב אל הלבנה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הדמיית רכב החלל של נאס"א
צילום: AP
שיגור ה"סקרנות" למאדים
צילום: רויטרס
מומלצים