חשבון הנפש בתיק קצב: מבקר חיצוני לפרקליטות?

עסקת הטיעון שנחתמה ובוטלה, ההתבטאויות בתקשורת שעוררו ביקורת  מצד בית המשפט ואי-הכללתה של א' מבית הנשיא  בכתב אישום - פרקליטות המדינה הבטיחה לבדוק את התנהלותה בנוגע לניהול התביעה נגד משה קצב, אך עד כה לא הופקו לקחים. האם יש מקום להקמת גוף ביקורת חיצוני? בדקנו עם סנגורים בכירים ומומחים למשפט.

הטענות נגד הפרקליטות והיועץ המשפטי לשעבר מזוז בפרשת קצב:

חתמה על הסדר טיעון מקל עם הנשיא לשעבר, ולאחר שהוא חזר בו - הגישה נגדו כתב אישום חמור שהסתיים בהרשעתו.

• התייצבה נגד המתלוננות בבג"ץ והגנה על עסקת הטיעון השערורייתית.
  

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, התראיין בתקשורת לפני ההרשעה ואמר כי קצב נהג כעבריין מין סדרתי.

א' מבית הנשיא, שהובילה לחשיפת עבירות המין של קצב, לא הופיעה בכתב האישום הסופי - למורת רוחן של המשטרה ושל עורכת הדין שניהלה את התביעה.  

"אני סבור שיש מקום לבדוק את התנהלות הפרקליטות", אמר ל-ynet פרופ' עמנואל גרוס מאוניברסיטת חיפה, "זה לא גוף יוצא דופן וראוי להצמיד לגוף זה מבקר חיצוני שיבדוק את התנהלותה, כמו גופים ציבוריים אחרים". פרופ' גרוס אמר שהוא התנגד להסדר הטיעון שנחתם עם משה קצב ומתנגד באופן כללי לעסקאות הללו, במיוחד כשמדובר במשרתי ציבור. "יש פה סחר בצדק", אמר, "זה לא נכון וזה חוטא למטרות המשפט הפלילי".

הסנגור הבכיר עו"ד ששי גז אמר כי "אין ספק שהפרקליטות צריכה לעשות חשבון נפש בתיק זה", אך הבהיר כי לכל גוף קשה לבקר את עצמו: "מה הם יגידו, שמזוז טעה?". לדברי גז, אין ספק ש"הייתה טעות" בעניין עסקת הטיעון, שבמסגרתה קצב היה נידון למאסר על תנאי בלבד, וכי היועץ המשפטי לממשלה דאז לא היה צריך לנהל את המשא ומתן.

האסיר מספר 1 - הכתבות האחרונות:

העולם התבונן בקצב נכנס לכלא: "יום מריר-מתוק"

קצב קיבל מספר בכלא: הוא אינו מוגדר כאובדני

לא כמו ענת קם: למה קצב הוכנס עם רכב לכלא?

משה קצב: גילה לצדי בכל הכוח, הייתי נאמן לה

קצב בכלא, א' שנאנסה: "מקווה שהסיוט נגמר"

"ברור שכל ההליך הזה היה בעייתי והם עצמם מודים שהם טעו", אמר עו"ד גז, "בהתחלה אמרו שהיה אונס, אחר כך הגיעו לעסקת טיעון מקלה, ושוב כתב אישום על אונס. למה הם התפללו כשהוגש כתב האישום השני? בכל מקרה הם הצטיירו רע לאור הסדר הטיעון".

עם זאת, עו"ד גז הבהיר כי "יש לנו פרקליטות טובה מאוד, ישרה והגונה. עניינית. אנשים טובים מאוד, ואני אומר את זה כסנגור. צריך להיות להם אינטרס שמישהו יבקר אותם. כל גוף ציבורי מבוקר, וצריך ביקורת. הם אומרים שיש להם ביקורת פנימית ובית המשפט מבקר - אבל בעיניי הם מבינים שצריך משהו נוסף".

עו"ד גז העלה את האפשרות שפרקליט מדינה בדימוס ימונה לבקר את הפרקליטות מפעם לפעם. "אני פוחד שהביקורות יטילו מורא ופחדים", אמר, "פרקליטות שחוששת לעצמה כל הזמן עלולה להיות לא טובה". 

הסנגור הפלילי עו"ד משה שרמן דווקא מבין את השינויים בעמדת הפרקליטות. "הם הגיעו למספר מסקנות ודעות שונות, וטוב שיש פלורליזם גם בגוף כמו הפרקליטות", הסביר. לדבריו, מזוז בחר להגיע לעסקת טיעון עם קצב מפני שלא היה בטוח שהראיות שבידיו מספיקות להרשעה. רק בהמשך, נוספו עוד חומרים לתביעה. "אם הראיות לא היו מספיקות, זו הייתה יכולה להיות בושה שלא תתואר. איך הפרקליטות הייתה מצטיירת?".

ד"ר קרן שפירא-אטינגר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן תהתה "איך אפשר לבדוק את שיקול הדעת של מי שעומד בראש המערכת? מדובר בהחלטה ושיקול דעת בלבד. אם הוא הולך עם זה לבית משפט. זה תמיד גרסה א' מול גרסה ב'. זה המצב ברוב תיקי האונס. זו תמיד שאלה של מהימנות".

"למיטב ידיעתי לא נוספו ראיות חדשות, אלא בחנו מחדש את התיק", אמרה ד"ר קרן שפירא-אטינגר על ההחלטה להגיש כתב אישום נגד קצב אחרי שהסדר הטיעון בוטל. "זה בסדר. כשלא מסתדר הסדר טיעון, חוזרים לאישום חמור יותר, זה תמיד כך. כאן יש פער מאוד גדול - לרוב לא מתפשרים על סעיף של מעשה מגונה (סעיף מופחת) עם עונש מאסר מותנה, כשיש ראיות לאינוס - הפער בין שני הסעיפים הוא מאוד גדול. לכן, במקרה זה העניין מעורר פליאה.

"זה עניין של שיקול דעת", הוסיפה, "ניתן לבקר אותו כשלעצמו - אך בתהליך אין

פגם. זה עניין להתבוננות ולביקורת ציבורית, אך לדעתי אין זה מצדיק בדיקה או ועדה. מה ועדה כזו תבדוק? אחרי שיש כבר החלטה של בית משפט - מדובר בחוכמה שלאחר מעשה. בתהליך מהסוג הזה יש המון מקום לשיקול דעת".

דובר משרד המשפטים, עו"ד משה כהן, מסר בתגובה לפניית ynet: "כפי שהוצהר בעבר על ידי פרקליט המדינה, עם סיום ההליכים בתיק תיערך בדיקה יסודית של השתלשלות הטיפול בפרשה בידי רשויות האכיפה, בשלביה הראשונים, במטרה להפיק לקחים. מתווה הבחינה מצוי בשלבי גיבוש".