התמכרות הבאבלס: אסופת משחקים

פעם העולם היה פשוט. היו בו שני דינוזאורים קטנים בשם באב ובוב שלכדו מפלצות באמצעות יריקת בועות. כן, משחק המכונות הקלאסי Bubble Bobble לימד את ילדי שנות השמונים שלירוק זה אולי גס רוח, אבל גם מזה אפשר לעשות אומנות:

עוד במשחקים:

• לבעוט בבוס: אסופת משחקים
• Skyrim: חשיפה לצפון
• הצד האפל של ה-Dragonborn
  

מאחר שהיו זקוקים למשכורת נוספת, באב ובוב כיכבו במשחק הספין-אוף, Puzzle Bobble, שנקרא גם Bust-a-Move. זה היה ב-1994, ובעקבות ההצלחה הגיעו חיקויים כמו Bubble Shooter, Frozen Bubble ו-Snood. המשחק האחרון ראוי לציון ואולי אפילו לשבח על שהצליח להימנע מלדחוף את המילה Bubble לשם. מכאן הדרך כבר הייתה סלולה לעולם בועות תוסס וצבעוני, ואם מדי פעם הייתה תחושה שמרוב סבון לא רואים כאן שום התקדמות קונספטואלית, באו בדיוק בזמן המצאות כמו Zuma כדי לשפוך קצף חדש לג'קוזי.

רב-גוני

גבישים במקום בועות זה השינוי הראשון שתבחינו בו ברב-גוני, אבל זה עניין קוסמטי גרידא. ההבדל בינו לבין משחקי באבלס מסורתיים הוא נקודת השיגור, סגור בפינה ולא צולף מהתחתית, והעובדה שכדי לנצח שלב אתם לא צריכים להיפטר מכל הגבישים, אלא לפלס דרך אל הגביש הגדול ולמלא אותו בכל גווני הצבע המשתתפים באותו שלב.

באבלספינר

כשאשכול הבועות שצריך לפוצץ מתחיל להסתובב בתגובה לכל בועה חדשה שאתם יורים לתוכו, משחק השאנטי המוכר הופך למשהו שדורש מידה לא מבוטלת של ריכוז ותכנון - או לכאוס מוחלט של בועות מסתחררות, תלוי בגובה רף התסכול שלכם.

באבלס: גנבי הנשמות

גנבי הנשמות הוא המשחק הכי מסורתי כאן, אבל הוא מפתה אתכם לעבור את כל שלבי החידה שלו (שלבים מוכנים מראש, לא גוש בועות אקראי) עם כל אחת מהדמויות האפשריות כדי לפתוח את כל חלקי העלילה, משהו על שדים ומלאכים וקרב קוסמי בין הטוב לרע - בקיצור, אירועי יום-יום בכל גן ילדים טיפוסי.

בועות חלל

חוזרים לרעיון הבועות ב-360 מעלות, רק שכאן, במקום לירות את הבועות אתם סופגים אותן, וצריכים לסובב את האשכול כך שבועות חדשות יצטרפו לחברותיהן באותו הצבע. זה שילוב היקפי בין "באבלס" ל-"עמודות", והוא אפקטיבי כל אתם לא נוטים לסחרחורות.