משרד התחבורה הכשיל את הרשות לבטיחות
מבקר המדינה מאשים את משרד התחבורה כי מנע במשך שנים את פעילותה העצמאית של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, והתייחס אליה כאל מחלקה הכפופה למנכ"ל והשר. אגף התנועה התייחס אף הוא באופן מזלל בגוף האמון על הבטיחות בדרכים, ומנע מהרשות מידע על תאונות קטלניות וקשות
מחשקים את הרשות, ומשחקים בחיי האזרחים. בדו"ח חמור שמפרסם היום (ב') מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, נקבע כי התנהלות משרד התחבורה בשנים 2007 עד 2010 הכשילה מעשית את פעילות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הגוף האמון על המלחמה בתאונות. מהדו"ח עולה כי למרות שהרשות אמורה לפעול כגוף עצמאי, התייחסו אליה בכירי משרד התחבורה כמחלקה הכפופה בפועל למנכ"ל המשרד, כמו-גם לשר התחבורה. בכך פגע לכאורה המשרד ביכולתה של הרשות לשפר את הבטיחות בדרכים.
דו"ח המבקר מציג שורת מקרים מהם עולה כי משרד התחבורה קיבל לעיתים החלטות הנוגעות לתקציבה של הרשות, ללא אישור או התייעצות עם הנהלתה. "מנכ"ל משרד התחבורה הוסיף להתייחס אל הרשות כאל אחת מיחידות משרדו", כותב המבקר, "(ו)נתן הוראות בענייניה, ופעל לעתים אף ללא שיתוף נציג הרשות".
בתגובה לדברים החמורים, העביר המנכ"ל לשעבר יעקב גנות - המשמש כיום כמנכ"ל המשרד לביטחון פנים - את האחריות לשר התחבורה, ישראל כץ. לדבריו, הוא "פעל לפי הנחיית השר". היועצת המשפטית של משרד התחבורה הסבירה למבקר כי "נוצרה אי-בהירות בשאלת חלוקת האחריות והסמכות בין המשרד לרשות, בנוגע לשיעור ההתערבות הרצוי של המשרד".
מלחמת עולם: משרד התחבורה מול הרשות לבטיחות
- מייבשים את הרשות הלאומית לבטיחות
המבקר מותח ביקורת חריפה גם על אגף התנועה במשטרה, שלא העביר לרשות נתונים מלאים אודות תאונות דרכים. לדבריו, אגף התנועה פעל בניגוד לחוק, ומנע מהרשות לפעול לתיקון ליקויי בטיחות בזמן אמת. "אי-העברת הפרטים על התאונות בידי המשטרה היא חמורה, ובניגוד למתחייב על-פי הוראות פקודת התעבורה", כותב המבקר. "בעשותה כן, מנעה המשטרה מהרשות (מ)למלא את ייעודה - לפעול להגברת הבטיחות בדרכים".
המנכ"ל הורה, הרשות עשתה
המבקר מציין כי ליקויים בהתנהלות משרד התחבורה החלו כבר עם הקמת הרשות לבטיחות ב-2007, בזמן כהונת שר התחבורה שאול מופז. ביולי 2007 העבירה הרשות למשרד התחבורה 142 מיליון שקל להקמת תשתיות בטיחות ברשויות מקומיות. אלא שבקשת הרשות לקבל את רשימת הפרויקטים הממומנים מהכספים שהעבירה, לא נענתה. אגב, גם הרשות כשלה, שכן העבירה כספים "בלי (קביעת) אמות מידה לבחירת הפרויקטים".
בנובמבר 2008 השתמש המשרד ב-20 מיליון שקל מתקציב הרשות, למימון פרויקטים "אשר לא היו לדעת הרשות בתחום הבטיחות... וללא תיאום עם הרשות". פניית סמנכ"ל הרשות למשרד התחבורה בדרישה להשיב את הכסף, לא נענתה. המבקר מבהיר כי עד אוגוסט 2010 לא הוחזר הכסף, ומוסיף כי הרשות "לא הסדירה את אופן העברת התקציב, כדי למנוע מקרים דומים".
בתקופת כהונתו של השר כץ, שמינה ב-2009 את יעקב גנות למנכ"ל משרדו, מצא המבקר כי משרד התחבורה התייחס אל הרשות כמחלקה הכפופה להחלטותיו, ולא כגוף עצמאי כנדרש. למשל, כאשר סירבה הרשות להעביר כסף לאגף התנועה, בעקבות הימנעות המשטרה ממסירת דו"חות פעילות חודשיים, הורה מנכ"ל משרד התחבורה למנכ"ל הרשות "להעביר מיד את יתרת התקציב".
דוגמה נוספת להתערבות מנכ"ל משרד התחבורה בהתנהלות הרשות, אפשר למצוא במקרה הבא: ביולי 2010 קיים המנכ"ל פגישה בעניין הטיפול בעברייני תנועה, בהשתתפות נציגי הפרקליטות, המשטרה והנהלת בתי המשפט. נציג הרשות לבטיחות לא השתתף בפגישה, ולמרות זאת הבטיח גנות כי המשרד ימשיך לתקצב עשרה שופטי תעבורה מתוך תקציב הרשות.
המבקר מוסיף כי "ההפרדה של הרשות מן המשרד לא נעשתה בצורה מוחלטת, ולא נקבעו הגבולות למידת מעורבותו של המשרד בתחומי אחריותה וסמכותה". התוצאה היא התערבות של בכירי המשרד בפעילות הרשות, אותה אפשר להמחיש בדוגמה נוספת שמביא המבקר: "בנובמבר 2009 ביקש מנכ"ל המשרד בישיבה שקיים עם מנכ"ל הרשות לבצע שינויים בתקציב הרשות, והשינויים אכן נעשו".
עיצומים באגף התנועה
מבקר המדינה מצא ליקויים חמורים במיוחד בהתנהלות אגף התנועה במשטרה, אשר לדבריו פגעו ביכולתה של הרשות לפעול ביעילות לשיפור הבטיחות. המבקר מבהיר כי על-פי חוק, נדרשת המשטרה להעביר לרשות מידע מפורט אודות תאונות קשות וקטלניות, ובכלל זאת "מועד התאונה, פרטי מקום התאונה, כלי הרכב המעורבים, נהגים, נפגעים, תיאור התרחשות התאונה, תוצאותיה (ו)הסיבה המשוערת של התאונה". חשוב לזכור כי הרשות מממנת חלק משמעותי מפעילותו של האגף.
אלא שלמרות ההוראה המפורשת בחוק, העלתה בדיקת מבקר המדינה כי "מיום הקמת הרשות (ב-2007, ש.ה) ועד אוגוסט 2010 לא העביר אליה אגף התנועה באופן סדיר ובתוך 24 שעות ממועד התאונה נתונים מלאים בדבר תאונות קטלניות, וכי רק לעתים נדירות היא העבירה אליה נתונים מעטים בדבר תאונות שיש בהן נפגעים בדרגת חומרה של 'חבלה של ממש'".
המבקר מציין כי ב-1 בינואר 2009 הפסיקה המשטרה להעביר לרשות נתונים על תאונות. מאוחר יותר אמנם חודשה העברת המידע, אך בדצמבר 2009 שוב הפסיקה המשטרה להעביר נתונים "בגלל חילוקי דעות בנושא העברת חלק מהתקציב למשטרה". לפי הסברי הרשות למבקר, תוצאת חילוקי הדעות הייתה שיבושים בהעברת המידע: בפברואר 2010 חודשה העברתו "באופן חלקי", וממאי עד אוגוסט אשתקד "הועברו נתונים בהיקף מצומצם אף יותר".
מבקר המדינה מבהיר כי העברת המידע אודות תאונות דרכים חיונית לשיפור הבטיחות ולטיפול מיידי בליקויים. אי-העברתו על-ידי אגף התנועה במשטרה, כך מסכם המבקר, מנוגדת להוראות החוק וגורמת לפגיעה "בפעילות השוטפת של הרשות הנעשית על-בסיס הנתונים הללו - הסקת מסקנות מיידיות מהם, וטיפול בזמן אמת בליקויים בדרכים".
מי צריך חשבון בנק?
דו"ח המבקר מעלה שורת ליקויים גם בהתנהלות הרשות עצמה. כך למשל, המבקר מצא פגמים בהליכי מינוי בכירים ברשות. עוד עולה מהדו"ח כי נפלו פגמים בהעסקת מבקר הפנים של הרשות, ובכלל זאת היעדר "נהלים המסדירים את מינוי מבקר הפנים, והמפרטים את תפקידי הביקורת הפנימית ברשות ואת דרך פעולתה".
גם בפעילותה של הרשות מול הנהלת בתי המשפט נמצאו ליקויים. למרות שהרשות העבירה יותר מ-10 מיליון שקל לבתי המשפט לתעבורה בכל שנה בין 2007 ו-2010, מצא המבקר כי "לא הוסדר דיווח שיאפשר פיקוח של הרשות, שמטרתו לוודא כי הנהלת בתי המשפט עמדה בהתחייבותה למנות עשרה שופטי תעבורה נוספים, וכי שופטים אלה אכן טיפלו במשפטי תעבורה בלבד. היעדר דיווח מפורט שכזה... היה בו כדי לפגוע בעבודת הרשות, וביכולתה לממש מטרותיה בצורה הטובה ביותר".
אבל למרות שנמצאו ליקויים גם ברשות, נראה כי עיקר הבעיות בהתנהלותה נובעות מכך שכל הגופים העובדים מולה - ובראשם, משרד התחבורה - אינם עושים די כדי להבטיח את הצלחתה. שימו לב לממצא הבא של המבקר, שממחיש עד כמה חלשה ובלתי עצמאית הרשות: "אף שהרשות היא תאגיד עצמאי, אין לה חשבון בנק על-שמה אלא על-שם משרד התחבורה. מורשי החתימה בחשבון הם חשב משרד התחבורה, שהוא גם חשב הרשות, וסגנו, ולא נדרשת חתימת מנכ"ל הרשות לביצוע פעולות בחשבון".
"לתקן את ליקויי העבר"
מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמסר כי "דו"ח המבקר מתייחס לשנים 2008-2010, ועוסק ברובו המכריע בתקופת כהונתה של מועצת הרשות הקודמת. בחודש יוני 2010 החלה בתפקידה מועצה הרשות הנוכחית, שעם כניסתה לתפקיד פעלה לתקן את ליקויי העבר שלא תוקנו עד אותה עת. כמו-כן, המועצה החדשה פועלת בליווי משפטי צמוד של היועץ המשפטי של הרשות ומבקר פנים חיצוני, שנבחר במכרז פומבי ובהתאם לכל כללי המינהל התקינים".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "בהתאם לחוק הרשות, מינה השר כץ ועדה מקצועית לבחינת פעילות הרשות. הוועדה נתבקשה לבחון את פעילות הרשות ומידת הצלחתה בהשגת יעדיה. הוועדה נועדה בין השאר להמליץ על המשך מעמדה של הרשות בעתיד. במקביל, מגבש בימים אלה צוות בינמשרדי תוכנית אסטרטגית רב-שנתית לפעילות הרשות, ובשבועות הקרובים צפוי הצוות להגיש דו"ח סופי. כל המלצות יוגשו לאישור הממשלה בשבועות הקרובים".
מאגף התנועה נמסר כי "הדו"ח מתייחס לשנים 2008 עד 2010. עם כניסתו לתפקיד של ראש אגף התנועה החדש, ניצב ברונו שטיין, מתקיימות פגישות בין האגף והרשות, ונתונים מועברים בקביעות".
לפנייה לכתב/ת 
