ממגרון עד עמונה: מפת המאחזים המיועדים לפינוי

כוונת הממשלה לפנות מאחזים לא חוקיים ביהודה ושומרון הציתה אש בשטח והובילה לטענת פעילי ימין קיצוני לפעולות "תג מחיר" במסגדים ולתקיפת קציני צה"ל - אך מדובר רק בהתחלה. אחרי הפינוי בלילה שבין רביעי לחמישי במאחז מצפה יצהר, בחודשים הקרובים אמורים להתבצע פינויים בשורת יישובים נוספים - בסדר גודל שלא נראה כמוהו מאז ההתנתקות. ynet מציג לפניכם את מפת המאחזים שפינוים עלול להבעיר את האזור.

מגרון שבבנימין הוא המאחז הגדול ביותר ביהודה ושומרון, אשר כולל 60 מבנים. תושבים פלסטינים וארגון "שלום עכשיו" הגישו עתירה לבג"ץ באוקטובר 2006, ובאוגוסט האחרון קבעו השופטים כי על המדינה לפנות את המאחז עד מרס 2012.

פינוי המאחז עלול לא רק להבעיר אש ביהודה ושומרון, אלא גם לגרום לטלטלה בממשלה. בחודש שעבר איים שר החוץ אביגדור ליברמן כי אם מגרון יפונה, מפלגת ישראל ביתנו תפרוש מהקואליציה. "לא נוכל להישאר בממשלה, וגם בליכוד יהיו אנשים שלא יוכלו לחיות עם זה", הבהיר.

עמונה

המדינה התחייבה לפנות את כל 50 המבנים במאחז שבבנימין עד סוף שנת 2012, בעקבות עתירה שהגישו פלסטינים בסיוע ארגון "יש דין" בנובמבר 2008, בטענה שהמאחז נבנה על אדמותיהם הפרטיות.

עמונה בוערת. פברואר 2006 (צילום: אמיר כהן)

לפני חמש שנים הרסה המדינה תשעה מבנים שהוקמו במאחז, ובעימותים שפרצו במקום בין אלפי אנשי כוחות הביטחון לבין אלפי מתנחלים נפצעו מאות בני אדם - תרחיש אימים שעלול לחזור על עצמו במקרה של פינוי נוסף במקום.

רמת גלעד וגבעת אסף

באוקטובר 2007 הגישה תנועת "שלום עכשיו" עתירה לבג"ץ בבקשה לאכוף את צווי התיחום שהוציא אלוף פיקוד המרכז לשישה מאחזים - רמת גלעד, מצפה יצהר, גבעת אסף, מעלה רחבעם, גבעת הרואה ומצפה לכיש.

רמת גלעד. מו"מ בין הממשלה לתושבים (צילום: גיל יוחנן)

המדינה התחייבה לפנות עד סוף 2011 את רמת גלעד, מצפה יצהר וגבעת אסף. במצפה יצהר הרסו הלילה אנשי המנהל האזרחי שני מבנים, וכפי שפורסם ב-ynet, המדינה מקיימת משא ומתן עם תושבי רמת גלעד בניסיון להביא לפינוי מרצון. בנוגע לגבעת אסף, קיבלה המדינה מבג"ץ הארכה עד יולי 2012. שלושת המאחזים הנוספים לא הוקמו על אדמות פלסטינית פרטיות, והמדינה לא התחייבה לפנות אותם.

גבעת האולפנה

המדינה התחייבה להרוס את המאחז שליד בית אל עד אפריל 2012, בעקבות עתירה שהגישו פלסטינים הטוענים לבעלות על הקרקע וארגון "יש דין" באוקטובר 2008. בספטמבר האחרון ניתן בבג"ץ פסק דין המעגן למעשה את החלטת המדינה להרוס את המאחז, שבו נמצאים חמישה מבנים.

הפגנה נגד הפינוי. "אבא בנה בית" (צילום: EPA)

עו"ד שלומי זכריה ממשרדו של עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את ארגון "יש דין", אמר כי "המדינה ביצעה הבוקר צו הריסה שהוא בטל בשישים לעומת הבנייה הבלתי חוקית שיש בשטח. המדינה מנסה לצאת ידי חובה כשמצד אחד היא שותפה למראית עין לשלטון החוק בגדה ומצד שני מגבה את העבריינות האידיאולוגית בהיעדר אכיפה ממשית ובהכשרה סיטונאית של בנייה בלתי חוקית".

לדברי עו"ד זכריה, "בחודשים הקרובים תיבחן אכיפת החוק והדבר יאותת אם משרד הביטחון הוא גוף המקיים את החלטות בג"ץ ודואג לשמירת החוק באזור או שלמעשה הוא מעניק כר פורה להפרת החוק כפי שהיה עד כה".

עו"ד טליה ששון, שעומדת מאחורי דו"ח המאחזים שהוצג לממשלה ב-2005, סבורה שהפינוי במצפה יצהר לא מסמל שינוי מגמה: "הרי הממשלה יודעת שבשטח נבנים עשרות מאחזים בלתי חוקיים והיא לא צריכה את החלטת בג"צ בעניין. היא הייתה צריכה למנוע את התופעה הזו ולהסירה בכל מקום שהיא באה לידי ביטוי".

הפינוי במצפה יצהר. "בטל בשישים" (צילום: גיל יוחנן)

לדברי עו"ד ששון, המדינה לא יכולה להתחמק מאחריות אם מאחז שהרסה נבנה מחדש. "התכלית של הצו אומרת שיש בנייה לא חוקית וצריך להרוס אותה. ממילא בתוכו מקופלת ההנחה שהצבא ימנע בנייה מחדש, אז אי אפשר להגיד שאם נבנה המאחז מחדש צריך להתחיל את כל ההליך בבג"ץ מהתחלה. ממילא מוטל על צה"ל למנוע כל בנייה בלתי חוקית באזור עם צו או בלי צו".

מזכ"ל "שלום עכשיו", יריב אופנהיימר, מסר כי "מטרת המאחזים היא להכפיל את מספר ההתנחלויות ולרסק את הסיכוי להיפרד לשתי מדינות. מבחנו של נתניהו יהיה במגרון, אז ייאלץ להחליט ראש הממשלה אם הוא לצד נוער הגבעות או לצד שלטון החוק. המתנחלים מצליחים ליצור דרמה סביב פינוי של שני קרוואנים על מנת לבלום כל טיפול משמעותי בתופעת המאחזים בעתיד ועד היום ידם, לצערנו, הייתה על העליונה".

"תאוות הרס לשם הרס" 

יהודה אליהו, עוזר ראש המועצה האזורית מטה בנימין, העוסק בליווי היישובים בהליכים המתנהלים בבג"ץ, אמר כי "בכל היישובים המדוברים בוצעו בעשור האחרון רכישות במקרקעין נשואי העתירות.

לרוב, הרכישות בוצעו עוד הרבה לפני הגשת העתירות על-ידי ארגוני השמאל הקיצוני. לאור טענות בדבר זיופים בהליך הרכישות נערכו חקירות משטרה לבירור העובדות, כמעט כל תיקי החקירה נסגרו עם מסקנה ברורה שלא הוכחו זיופים".

"במהלך הדיונים בבג"ץ", הוסיף אליהו, "ביניש לא הסכימה לדון בטענות התושבים לזכויות במקרקעין מאחר ובג"ץ אינו ערכאה מוסמכת לכך. מאידך, הערכאות המוסמכות לא הסכימו לדון בטענות אלו מאחר ומתנהל דיון בבג"ץ, כך שלמעשה התושבים נותרו קירחים מכאן ומכאן".

לדבריו, "מיצוי ההליכים המשפטיים להוכחת זכויות המתיישבים בקרקע יסלול את הדרך להסדרה קניינית ותכנונית של הישובים במקומם. מי שמונע בירור זה עושה זאת בכוונה מתוך תאוות הרס לשם הרס ולא מתוך דאגה לשלטון החוק".