הפתעה: נבחרו ארבעה שופטים חדשים לעליון

הוועדה למינוי שופטים בחרה הבוקר (יום ו') ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון - נועם סולברג, צבי זילברטל, פרופסור דפנה ברק-ארז ואורי שוהם. מדובר בהפתעה, שכן חברי הוועדה העריכו אתמול כי לא תהיה החלטה, מפני שנראה היה ששר המשפטים יעקב נאמן ונשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש לא הגיעו להסכמות בעניין.

זילברטל, בן 60, מכהן כיום כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. סולברג, בן 50, מכהן כשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים. שוהם, בן 64, הוא שופט מחוזי בתל אביב. פרופ' ברק-ארז (47), לעומתם, מגיעה מהאקדמיה. כיום היא משמשת כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. 

בוועדה לבחירת שופטים תשעה חברים, הנחלקים לשני מחנות - מחנה ביניש ומחנה נאמן. שופטי העליון מרים נאור ואשר גרוניס, וחברי לשכת עורכי הדין רחל בן-ארי וחאלד זועבי נמנים עם מחנה ביניש, בעוד השר גלעד ארדן וחברי הכנסת דוד רותם ואורי אריאל נמנים עם מחנה נאמן. כדי למנות שופט עליון נדרש רוב של שבעה חברי ועדה, שיטה שהובילה למבוי סתום שנמשך חודשים.

שלושה מהשופטים נבחרו פה אחד על-ידי כל חברי הוועדה, אך בסולברג תמכו שמונה מול נמנע אחד - זועבי. סולברג, שהיה המועמד המועדף על מחנה נאמן, וזילברטל, ייכנסו לתפקידם החדש באופן מיידי. הם יחליפו את השופטים איילה פרוקצ'יה ואדמונד לוי שפרשו לגמלאות. ברק-ארז ושוהם ייכנסו לתפקידיהם אחרי פרישתם של הנשיאה ביניש והשופט אליעזר ריבלין בחודשים הקרובים.

בימים האחרונים התנהלו מגעים קדחתניים בין שני המחנות, בידיעה שאם לא ייבחרו שופטים חדשים, ייאלץ בית המשפט העליון להתמודד עם עומס כבד. נאמן וביניש אף ניהלו מגעים סודיים. חברת הוועדה בן-ארי, שהייתה בסוד העניינים, ואף הציעה למנות את פרופ' ברק-ארז. 

סולברג, ברק-ארז, זילברטל, שוהם(צילום: צביקה טישלר, חיים צח, אתר בתי המשפט)

מינויו של השופט סולברג, המתגורר בהתנחלות אלון שבות, עמד במוקד המחלוקת בין שני המחנות בוועדה בחודשים האחרונים. מחנה נאמן דחף למינויו, בעוד שבמחנה ביניש התנגדו. בסופו של דבר הסכימה ביניש כי הוא ימונה ב"תמורה" למינויים של זילברטל וברק-ארז.

גורמים בסביבתו הקרובה של סולברג אמרו במהלך הסערה סביבו הוא כי הוא דווקא נפגע מתמיכת אנשי הימין. "הוא מרגיש שהוא כלי משחק בידי הפוליטיקאים", הסבירו, "הוא מעוניין להיבחר לכהונת שופט בגלל כישוריו הרבים ולא בגלל דעותיו הפוליטיות.

פרופ' ברק-ארז, שדוגלת באקטיביזם שיפוטי, נחשבת מקורבת לביניש. שמה עלה לא פעם בעבר כמועמדת לעליון, אולם עד כה לא נבחרה. היא השופטת הצעירה ביותר שנבחרה לעליון.

"אני מאוד נרגשת ושמחה ומודעת לגודל האחריות", אמרה ל-ynet בעקבות המינוי.

גם זילברטל נחשב למי שקרוב בדעותיו למחנה ביניש. הוא ידוע כשופט מוערך המתעסק הן בהיבטים פליליים והן בהיבטים אזרחיים. הוא שפט את אלי פימשטיין, שרצח את בתו הודיה, ואסר באופן גורף על מי שאינם עורכי דין לתת ייעוץ וסיוע משפטי.

סולברג יהיה נשיא העליון? 

השופט שוהם, שנכנס על תקן השופט המזרחי, נחשב מועמד ראוי. דעותיו בנושא האקטיביזם השיפוטי אינן ברורות, אולם ההערכה היא שלא יתערב בחוקי הכנסת. 

אם שיטת הסניוריטי בבית המשפט העליון תישאר, הרי שסולברג יכהן כנשיא בית המשפט העליום ואחריו פרופ' ברק-ארז.

גם שמו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, עלה בדיון, אך חברי הוועדה החליטו לא למנות עוד שופט מהאקדמיה, בנוסף לפרופ' ברק-ארז. גם שמה של דבורה ברלינר, נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, הוזכר בדיון, אך חברי הוועדה החליטו כי עדיף שתישאר בתפקידה הנוכחי, בו היא זוכה להכרה רבה.

ביניש ונאמן. מגעים סודיים(צילום: ארנון פז)

בתום הדיון אמר ארדן: "אני שמח שהוועדה התעלתה מעל המחלוקות ואין לי ספק שנבחרו כאן מועמדים מצוינים שעונים על צרכי בית המשפט העליון. צריך להדגיש שאף אחד לא ניצח, כולם התעלו על עצמם וחשבו על הצרכים של בית המשפט העליון ושל אזרחי מדינת ישראל".

חבר הוועדה, ח"כ אריאל (האיחוד הלאומי) הוסיף: "לשמחתי נבחרו ארבעה שופטים פה אחד,

בניגוד לחששות של רבים. הוועדה מתפקדת היטב בראשות השר נאמן והיום זה הוכח. הוועדה תתכנס עד סוף חודש פברואר לבחירת נשיא העליון ואני בטוח שנמשיך ונעשה את עבודתנו נאמנה גם בעתיד".

הישיבה הבוקר התקיימה על רקע החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקפיא את חוק לשכת עורכי הדין, שאמור היה להוביל לחיזוק המחנה של נאמן מול המחנה של ביניש, וארבעה ימים אחרי שהכנסת אישרה סופית את "חוק גרוניס" הסולל את דרכו של השופט אשר גרוניס לתפקיד נשיא בית המשפט העליון.

Read this article in English