הכי מטוקבקות
    איך תדעו אם הילד נפגע מינית? סימני אזהרה
    ילדים שחווים תקיפה או הטרדה מינית חוששים בדרך כלל לספר על כך להוריהם, מתוך בושה או אשמה - ולעתים בשל היכרות קרובה עם האדם הפוגע. איך ניתן לזהות בכל זאת שמשהו רע קורה לילד שלנו, ולספק לו טיפול מתאים בזמן?

    כהורים אנו עסוקים רבות בדאגה לילדינו: שלא יהיו חולים, שלא ייפגעו בכביש, שלא יעליבו אותם בבית הספר או בגן והרשימה עוד ארוכה - אך אחת הדאגות הקשות ביותר היא שמישהו יפגע מינית בילדים שלנו.

     

    כדי להפחית את רמת החרדה (כיוון שאחרת לא נוכל לעבוד, או לעשות כל דבר אחר), אנו מזהירים את ילדינו: אל תלכו עם אדם זר, אל תיקחו סוכריה או ממתק אחר אם מציעים לכם, אל תעלו לרכב שאתם לא מכירים ועוד ועוד.

     

    אנו מנסים להזהיר מפני הסכנה שבחוץ, אולם הסכנה הגדולה לא תמיד מגיעה מאדם זר, אלא משכן, מורה, מוכר במכולת, מדריך בתנועה, קרוב משפחה מוכר וכן הלאה. אלו אותם אנשים שילדינו אמורים לתת בהם אמון והם בתמורה אמורים לשמור עליהם מכל רע.

     

    איך לדבר עם הילדים על מיניות?

     

    מנתונים שמפרסמים מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית עולה שקרוב ל-87% מהפגיעות המיניות מבוצעות על ידי אדם המוכר לילד או לילדה.

     

    מרבית הפגיעות המדווחות למרכזי הסיוע התרחשו לפני שלנפגע מלאו 18 שנה, אך רובם דווחו רק לאחר גיל 40 - שנים רבות לאחר שהתרחשה הפגיעה הראשונה.

     

    מדוע הילדים לא מספרים על הפגיעה?

    ילדים, מתוקף היותם ילדים, תלויים במבוגרים האחראים להם. משחר ההיסטוריה נוצלו ילדים, בין שבשימוש ככוח עבודה זול ובין שבסיפוק מיני, פורקן לאלימות פיזית ורגשית והזנחה. ילדים לעולם יישארו חלשים ותלויים במבוגרים.

     

    בשנים האחרונות עלתה בקרב אנשי המקצוע המודעות לנושא ההתעללות המינית בילדים. אחת הסיבות לעלייה זו קשורה לתנועה לזכויות הילד, אשר נולדה לאחר היווסדה של התנועה לשחרור האישה.

     

    למרות המודעות הגבוהה, אחד הקשיים הגדולים בגילוי התעללות בילדים נובע מן העובדה שפגיעה מינית כוללת בתוכה קשר של סודיות בין הפוגע לקורבן.

     

    בחלק גדול מן המקרים לא מעורבת אלימות בפגיעה, אך הילד עדיין מבין שעליו לציית בשל התלות שלו בסביבה, ולשמור את הפגיעה בסוד. הציות עבור הילדים הוא נטייה טבעית והם מורגלים אליו מגיל קטן. אנו מחנכים אותם לכך.

     

    ישנן סיבות נוספות לכך שילדים אינם מספרים ואינם משתפים איש בעובדה שמישהו פוגע בהם: אחת הסיבות הידועות היא שהתוקף הוא אדם מוכר להם והם חוששים לפגוע בו. אותו פוגע עשוי להיות גם אדם אהוב ומיטיב בדברים מסוימים. לעתים הילדים מבולבלים, לדוגמה, כאשר הורה שמאכיל אותם ומשחק איתם גם פוגע בהם מינית.

     

    סיבה נוספת היא שהילדים חוששים שלא יאמינו להם או שיאשימו אותם.

     

    פגיעה מינית כוללת בתוכה קשר של סודיות בין הפוגע לקורבן (צילום: shutterstock)
    פגיעה מינית כוללת בתוכה קשר של סודיות בין הפוגע לקורבן (צילום: shutterstock)

     

    איך לזהות פגיעה מינית בילדים?

    כהורים אנו צריכים להכיר בשליטה המוגבלת שלנו בכל הקשור בסביבה האנושית העוטפת את ילדינו. החיים המודרניים גורמים לנו לעבוד יותר שעות - ולהם להיות מחוץ לטווח הראייה שלנו. אנו לא תמיד יודעים בדיוק איפה הם נמצאים ומה הם עושים בכל רגע נתון, הרי אף אחד מאיתנו אינו יכול לבלות עם ילדיו 24 שעות ביממה ולהגן עליהם כל הזמן.

     

    ילדים שנפגעים מינית חווים התמודדות מורכבת, ושמירת הסוד דורשת מהם אנרגיה רבה. לעתים נוכל לראות שינוי בהתנהגות, ואולי ניטה לייחס זאת לגיל ההתבגרות, להולדת אח חדש, למעבר דירה וכדומה, ולעתים לא נראה כל שינוי - הילד יתנהג וייראה כרגיל, וינסה לעשות הכל כדי שאף אחד לא יבחין בכך שעובר עליו משהו.

     

    ילדים קטנים מאוד יכולים לחשוב שמה שעושים להם הוא בסדר, וילדים גדולים יותר, שמבינים שמשהו אינו כשורה, עלולים לחשוש לספר להוריהם - מתוך איום עליהם, חשש לפגוע באדם הפוגע או תחושה אשמה ובושה המלווה אותם. אז מה אפשר לעשות?

     

    1. לאתר סימנים

    כאמור, לעתים אין סימן חד-משמעי לכך שהילד חווה פגיעה מינית, אבל חשוב לשים לב לשינויים בהתנהגות ולסימנים המחשידים הבאים:

     

    סימנים פיזיולוגיים

    • דימומים
    • גירויים וכאבים באיברי המין
    • כאבי בטן והקאות חוזרות
    • רגרסיה להרטבה לאחר גמילה

     

    סימנים התנהגותיים

    • הילד מפגין קושי כשנוגעים בו
    • הסתגרות חברתית
    • התנהגות מינית שאינה מתאימה לגיל
    • ניסיונות אובדניים
    • חוסר ריכוז והידרדרות בלימודים
    • הפרעות אכילה
    • שימוש בסמים ובאלכוהול
    • פגיעה עצמית

     

    2. לייצר מרחב בטוח לספר

    אולי לא נוכל למנוע את הפגיעה הראשונית בילד, אבל נוכל ליצור מרחב שבו הוא ירגיש בטוח לספר על הפגיעה בו, ובכך למנוע את המשך הפגיעה. 

     

    מפניות שהתקבלו במרכזי הסיוע ידוע כי רבים ניסו לספר בילדותם שחוו פגיעה מינית, אבל אף אחד לא היה מוכן לשמוע. לכן חשוב לאפשר בבית ובמסגרת הלימודית מרחב מוגן ובטוח שבו הילד יוכל לספר כל דבר שהוא, גם אם קשה.

     

    3. לשאול ולהקשיב

    אם עולה חשש שהילד נפגע נסו פשוט לשאול: האם מישהו או מישהי עושים משהו שהוא לא נעים לך?

     

    גם אם הילד משיב בשלילה, אמרו לו: "דע שאני פה בשבילך תמיד, ואם תרצה לספר אני כאן כדי לשמוע". כך הילד ידע שכאשר ירגיש בטוח לספר - אתם תהיו מוכנים לשמוע.

     

    4. לקבל טיפול - לילד ולהורה

    גם ההתמודדות של ההורים עם הידיעה שילדם נפגע מינית היא קשה. רבים מספרים שכאשר נודע להם דבר הפגיעה הם חוו משבר גדול. אם הפגיעה היא בתוך המשפחה נוספת לעניין מורכבות רבה כמובן, וחשוב שילד שנפגע יקבל טיפול נפשי מתאים ושהוריו יקבלו את הכלים המתאימים להתמודדות עם המשבר.

     

    בארץ פועלים כיום מספר מרכזים טיפוליים לילדים שנפגעו מינית. טיפול נכון מאפשר לצמצם את השלכות הפגיעה ולמתן אותן. מרכזי הסיוע פזורים ברחבי הארץ, וניתן לקו החירום 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע:

     

    • קו החירום לנשים: 1202 או 08-9496020; קו חירום לנשים דתיות: 02-6730725

    • קו החירום לגברים: 1203; קו חירום לגברים דתיים: 02-5328000

      

    הכותבת היא מנהלת ב"תאיר " השפלה - מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה של החינוך ודיפלומה בטיפול וייעוץ בגישה הומניסטית אינטגרטיבית. לעמוד הפייסבוק של "תאיר" לחצו כאן




     

    לפנייה לכתב/ת
      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה איך תדעו אם הילד נפגע מינית? סימני אזהרה
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      ילדים קטנים מאוד יכולים לחשוב שמה שעושים להם הוא בסדר
      צילום: Shutterstock
      ynet ספיישל
      תמר אלפיה
      נירית צוק
      אלי זוהר ניב
      ליאת קרן
      חיים עמית
      גיל ונטורה
      דני גיל
      דפנה תייר
      ענת לב אדלר
      מחשבוני בריאות
      פורומים רפואיים