ערוץ 10: לשנה הבאה בוועדת הכלכלה
שוב היינו רגע לפני סגירה, שוב הזלנו דמעה, ושוב - ברגע האחרון, כמו תמיד - ערוץ 10 ממשיך לפחות לעוד שנה, אליה הוא נכנס עם ים של צרות ומעט מאוד הפקות. אבל מה זה משנה, העיקר ששוב הכנסת הצילה את הדמוקרטיה הישראלית, נכון?
שוב הכל קרה בדיוק לפי התרחיש. אחרי שבועות של מאבק מורט עצבים וציפייה לראות מי ימצמץ ראשון, ערוץ 10 שוב ניצל מסכנת סגירה. זה לא באמת הפתיע מישהו, כי בשנים האחרונות זה כבר הפך לרוטינה. ערוץ 10 אינו עומד במחויבויותיו. פעם בגלל חובות תוכן, פעם בגלל חובות למדינה, פעם לוועדה למדרוג ואולי אפילו לבית הקפה טאטי שנמצא למרגלות "בית הוורד" בו שוכן הערוץ.
וכך, השעשועון נמשך לפי הפורמט הקבוע: גוררים חובות, מגיעה נקודת פרישה, חלק צועקים "כסף", חלק צועקים "נבחרת" וממש לפני תום הזמן - נשלף גלגל ההצלה. הנה לכם דוגמה: לפני כשנתיים וחצי שקלה הרשות השניה שלא להאריך את זכיונו של הערוץ. "נראה כי השלמת 60 מיליון שקלים עד תום תקופת הזיכיון מעבר להתחייבויות השוטפות, אינה מעשית" כך טענה הרשות.
בשל חוסר יכולתה להחליט, היא גלגלה את ההכרעה לפתחה של ועדת הכלכלה, שמצידה הודיעה שיוצאים למכרז חדש. אל תהיו במתח, זה לא באמת קרה. ועדת הכלכלה, בה כנראה יושבים אנשים עם המון זמן פנוי,נתנה לשר התקשורת דאז, אריאל אטיאס, להתמודד עם המצב. נחשו מה? נמצא "הפיתרון הראוי" ואושרה הארכת זכיונו של הערוץ.
הפעם זה סופי. כנראה
לפני חודשיים זה קרה שוב. אותה הגברת ואותה האדרת התייצבו להן שוב בוועדת הכלכלה, שדחתה את ההצעה לפרוס את חובותיו של הערוץ. גם בכירים בענף התקשורת והפוליטיקה מסרו כי "הפעם זה סופי. מדובר בחובות מדינה ועל זה לא יוותרו להם". לפחות עד לשלב בו היועץ המשפטי ימצא את הפיתרון. בין לבין, כל פופוליסטיקאי ינסה לקבל כותרת, מנכ"ל הערוץ יעשה שימוש במדורת השבט ויפנה ללב של כולם וראש הממשלה יהיה אשם בסגירת ערוץ ציבורי.
לא שיש משהו רע בדרמה טלוויזיונית. היא אפילו משעשעת כשהכל צפוי מראש. אבל אם אתם רוצים לסגור ערוץ, אז תסגרו ערוץ. אל תגרמו לעשרות הפקות להיעצר, אל תשלחו עשרות עובדים הביתה, ובעיקר - אל תבזבזו לנו את הזמן.
אם יושב ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה הכהן, שהצביע כנגד דחיית החובות של הערוץ ושבועיים לאחר מכן הודיע כי "קיים פיתרון בר השגה לערוץ" רוצה להעביר ימים שלמים בדפיקות על שולחן עם פטיש שניצלים - זכותו. אבל הבעיה היא שזמן ההתאוששות בין איום סגירה אחד למשנהו הוא ארוך כל כך ופוגע בעיקר באזרח הפשוט.
רק בשבועות האחרונים הצטרפו עשרות עובדים למעגל האבטלה. בעל חברת הפקה ומגיש בערוץ 10 סיפר כי הוא לא יכול להחזיק כל כך הרבה עובדים כשבכלל לא ברור מה יעלה בגורל הערוץ. אנשי מקצוע שהחלו לבצע עבודות הקמה באולפן החדש בירושלים קיבלו ברקס, משרדי הפרסום כבר מזמן מהססים אם להפנות קמפיינים לערוץ שעומד למות ואפילו אנחנו הצופים נאלצים להסתדר עם ערוץ מסחרי אחד. בערך.
וזה לא הולך להשתפר. אמנם הערוץ זכה בהארכת זיכיון עד לסוף שנת 2012, אבל אם ציפיתם לערוץ חזק ובועט - תשכחו מזה. בחצי השנה הקרובה נראה בעיקר שידורים חוזרים והפקות ששודרו כבר בכבלים ובלווין.
החומר המקורי שנזכה לקבל בשנה הקרובה יהיה מה שכבר צולם טרם המשבר המתוקשר, כמו "הישרדות" או "היפה והחנון". כי למה להם להתאמץ שוב? הרי בסוף השנה, לקראת סוף תקופת הארכת הזיכיון, שוב כולם יאיימו על הערוץ בסגירה (בעיקר אלה שיחששו למעמדם בכנסת הבאה), שוב מנכ"ל הערוץ יפנה ללב של מישהו ושוב נקליד אלפי מילים על כמה הכל היה צפוי.
השפן ששכח לסגור את הדלת
ולפני סיום, אתנחתא קומית ישנה אבל שווה תזכורת: השועל והאריה החליטו להציק לשפן. "נדפוק בדלת שלו ואם הוא יפתח בלי כובע - נשאל אותו למה אין לו כובע ונדפוק לו מכות. אם יפתח עם כובע - נשאל אותו למה יש לך כובע ונדפוק לו מכות", אמר השועל לאריה, וכך היה. השפן הופיע בלי כובע וסיים עם פנס בעין.
למחרת החליטו לחזור על התעלול בשינוי קל: "נבקש ממנו סיגריה. אם יגיד שאין לו - נרביץ לו. אם יתן לנו - נשאל למה לא הציע בעצמו ונרביץ לו". כשהדלת נפתחה והם ביקשו סיגריה שאל אותם השפן: "עם פילטר או בלי פילטר?". אז הם הרביצו לו. למה? כי לא היה לו כובע.
ערוץ 10, אם זה לא ברור, הוא השפן. לא באמת משנה מה הוא יעשה ולא משנה כמה הוא ישתדל, תמיד יהיה מי שירצה להיטפל אליו. גם כי הוא הילד הכי חלש והכי פחות מקובל בשכונה וגם כדי שאם בכל זאת יתנו לו לחיות, אתם תגידו: "וואו, כל הכבוד למי שהציל את הערוץ ואת הדמוקרטיה הישראלית".
