טורי הדעה במצרים: "אף אחד לא ציפה למהפכה"
ביום השנה לתחילת ההפגנות שהביאו לסילוק הנשיא חוסני מובארק, הפובליציסטים המצרים מנסים לנתח את התקופה המכריעה. בביטאון המשטר לשעבר העלו ראיון עם שר הפנים מלפני שנה שהתנבא: "אין שום השפעה לירידת הצעירים לרחוב"
במצרים ממשיכים לציין היום (ד') את יום השנה הראשון ל-"מהפכת 25 בינואר", וגם בעיתונים שחלקם פעם היה שופרו של המשטר, ניסו בעלי טורי הדעה להבין מה בעצם קרה בארצם בשנה הזאת.
מצרים - שנה אחרי המהפכה:
- מצרים חוגגת שנה למהפכה: "השינוי לא בא"
שנה למהפכה: מצרים שיחררה 1,959 אסירים
האיסלאם שולט: הפרלמנט המצרי החדש התכנס
אוסמה גזאלי חרב, פובליציסטי בעיתון "אל-אהראם", שעד לפני שנה היה תחת שליטת משטר מובארק, חזר אחורה בניסיון לראות מה הייתה הכותרת לפני שנה בעיתון: "לא היה ביכולתו של אף פרשן פוליטי או פעיל פוליטי, כאשר הוא מעלעל בעמודים הראשונים של העיתונים ב-25 בינואר לתאר לעצמו שזה יהיה יום מכריע בהיסטוריה של מצרים המודרנית".
שער "אל-אהראם" באותו הבוקר כוסה כמעט במלואו בראיון עם שר הפנים דאז, חביב אל-עדלי, שהסביר את פעולות הטרור שהתרחשו באותו זמן, וייחס אותן לגורמים זרים ולארגון אל-קאעידה. בולטת במיוחד התייחסותו לניצני ההפגנות חלק מהכוחות קראו להפגנה היום. "הקריאה הזאת בפייסבוק מגיעה מצעירים, ואני דורש מהמשכילים שיחדירו בהם את התודעה לאהבת המולדת.. כיצד צעיר יחריב את מולדתו? אין שום השפעה לירידה של הצעירים האלה לרחוב".
המהפכה המצרית - כך זה התחיל:
- מצרים: מובארק הטיל עוצר, הצבא ברחובות קהיר
רבבות הפגינו במצרים: מובארק, לך הביתה
הוא הוסיף אז, לפני שנה: "כוחות הביטחון מסוגלים להרתיע נגד כל יציאה להפגנה או נגד כל פגיעה בביטחון האזרח או ברכוש הפרטי והציבורי, ולא נתרשל בכך בשום אופן!". גזאלי חרב מציין במאמרו מהיום שברור כי אל-עדלי לא תיאר לעצמו שההפגנות האלה של הנערים, יהפכו אחרי 48 שעות מאותו ראיון לתנועת המונים ענקית".
בעיתון "אל-קודס אל-ערבי" בירכו במאמר מערכת את העם המצרי על חג המהפכה הראשון: "היום משלימה המפכה המצרית את שנתה הראשונה, ואין זה מקרי שהשנה הזאת הוכתרה בבחירות חופשיות ושקופות, בפתיחת הפרלמנט החדש הנבחר, ובהודעה של המועצה הצבאית על ביטול מצב החירום במדינה".
"אלה הישגים גדולים ללא ספק שרבים לא ציפו להם, כפי שהם לא ציפו לפרוץ המהפכה העממית המבורכת שהפילה משטר דיקטטורי מושחת, שכתש את כבודו של העם ומכר לישראלים את מקורות העושר של העם המצרי, כמו נפט וגז, וכך משכן את ההחלטה המצרית העצמאית לארצות הברית ולישראל", כתבו בעיתון היוצא לאור בלונדון.
יחד עם זאת, כותב מאמר המערכת הכיר בכך שהמצב במצרים קשה לפחות כמו שהיה בזמן מובארק: "הגיוני שיש טעויות ושיש כמה נקודות שליליות בתהליך הדמוקרטי, אולם חייבים להודות כי המהפכה המצרית לא יכולה בחודשים ספורים להתמודד בהצלחה עם הירושה של השחיתות והדיכוי ששורשיהם משתרעים על פני יותר מ-40 שנה".
שמונה הטעויות של המהפכנים המצרים
ובהקשר של אותן טעויות, ניצל העיתון המצרי "אל-יום א-סאבע את יום השנה למהפכה כדי לנסות להבין איפה הנוער של המהפכה טעה ומה הרחיק אותו כל כך מהרחוב המצרי: "שמונה טעויות עשו המהפכנים. הראשונה, ההגזמה בהפגנות בכיכר א-תחריר וסגירת היציאות והכניסות לכיכר בכל הפגנה גדולה. הדבר גרם לשיבושים בתנועה ובפעילות החנויות באזור, מה שעורר את מורת רוחם של אזרחים רבים".
"הטעות השנייה, הדבקות בדעתם שהגיעה לעתים לידי עריצות וחוסר מוכנות לקבל דעות מנוגדות. הטעות השלישית, ההפגנות השקטות של צעירי המהפכה שיצאו מכלל שליטה ונהפכו לאלימות. הטעות הרביעית, שלא הקיאו מתוכם גורמים הרסניים שרוצים לגרום לאנרכיה".
העיתון המשיך ברשימה: "הטעות החמישית - ההמעטה בחשיבות הבחירות לפרלמנט. הטעות השישית, ההעדפה לקידום החירויות על פני הביטחון והכלכלה שאזרחים משתוקקים שיחזרו. הטעות השביעית היא קידום אישים שמצד אחד דיברו בשם מטרות המהפכה, אך מנגד השתמשו בביטויים הפוגעים באחר".
ולבסוף סיכם הכותב, "הטעות השמינית, הם פעלו להרחיב את מה שנתפס כמעגל שרידי המשטר הקודם. בתחילה הם צירפו אליהם פוליטיקאים ואנשי ציבור שהתנגדו למובארק, ואחר כך תיארו אותם כשרידי המשטר, משום שלא הסכימו לדעתם".
לפנייה לכתב/ת 
