המקרה המזעזע של התאומים בני ארבעת החודשים, שעל פי החשד טולטלו על ידי הוריהם עד שהגיעו למצב קשה,
הוא לגמרי לא היחיד. כ-50 אלף מקרים של תסמונת התינוק המטולטל מדווחים מדי שנה בארצות הברית. אחד מכל ארבעה תינוקות כאלה מוצא את מותו בעקבות הטלטול. בישראל ידוע על כ-20 תינוקות שעוברים מדי שנה טלטול, חלקם סובלים מנזקים מוחיים ופגיעות קשות בלתי הפיכות, שילוו אותם כל חייהם.
איך נכון להרגיע תינוק? קראו:
לפעמים הם פשוט זקוקים לקצת בכי וצרחות
איך לעזור לתינוק להירדם? מדריך ללילה רגוע
מפילוח הפוגעים עולה כי מעל 60% מהתינוקות הנפגעים הם בנים וכי קרוב ל-80% מהפוגעים האלימים הם גברים. עוד עולה מהנתונים כי 17% מהפוגעים אינם קרובי משפחה, 17% נוספים הם בני הזוג של האם, ו-6% מהפוגעים הם הורים חורגים.
תסמונת התינוק המטולטל (באנגלית: Shaken Baby Syndrome) מוכרת לעולם כבר עשרות שנים. התסמונת נגרמת בעקבות טלטול אגרסיבי של התינוק, לרוב בגילאי שלושה עד שמונה
| החשד: הטלטול גרם לנזק |
|
| שוחררה סבתם של התאומים, ההורים עצורים / גלעד מורג |
|
הסבתא בילתה לילה בחקירה ובמעצר, ובהמשך היום תביא המשטרה את הוריהם של התינוקות, בני 4 חודשים, להארכת מעצר בחשד להתעללות. בית החולים: סביר שהם טולטלו |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
אחד הטריגרים השכיחים לכך שההורה, המטפלת או הגננת "מתנפלים" על התינוק ומטלטלים אותו הוא בכיו של התינוק. אלא שלתינוק אין דרך ביטוי אחרת להביע את מצוקתו, החל מגרד קל וכלה בכאבי בטן רעב או חום, ומכאן הבכי הממושך, שיכול להימשך גם שעות ארוכות. ההורה או המטפל מבקשים להרגיע אותו, אך הבכי גורם לתגובת סטרס נפשית שמעוררת רפלקס אלים המתבטא בטלטול.
תחילה הטלטול גורם להתגברות הפחד אצל התינוק מפני ההורה האלים, אולם עד מהרה הבכי נפסק בשל הפגיעה במוח. הפסקת הבכי מעודדת את ההורה להמשיך בטלטולו פעמים נוספות, כיוון שהוא גורס כי הטלטול הוא זה שמסייע להפסקת הבכי.
כאשר אדם מנער תינוק תוך שימוש בכוח, ראשו של התינוק מסתובב באופן בלתי נשלט, משום ששרירי הצוואר שלו עדיין אינם מפותחים דיים ולכן הם מספקים תמיכה מעטה לראש. הניעור האלים מטלטל את מוחו של התינוק הלוך וחזור בתוך הגולגולת, מה שגורם לכך שנקרעים כלי דם ועצבים במוח. רקמת המוח נקרעת גם היא. הפגיעה מהניעור מחמירה אף יותר אם מתרחש שילוב של הניעור עם חבטה במשטח נוקשה, כגון קיר או אפילו מזרן.
ניעור גוף התינוק הזעיר קדימה ואחורה גורם לטראומה תחילה למוח ולאיברים הסובבים אותו. בשל המבנים העדינים, הכוללים כלי דם ורשתות עצבים, הם נקרעים ודימום מתחיל להיאסף במוח, להצטבר וללחוץ על רקמות מוח אחרות. לחץ כזה גורם תחילה לכאבים עזים אצל התינוק, הקאות ושינויים בלחץ הדם, אך עד מהרה הוא מוביל גם לפגיעה בלתי הפיכה באותם איברים עצביים, על ידי חלקי המוח שנלחצו.
אבל לא רק הדם מעלה את הלחץ התוך גולגלתי: קריעת הרקמות העדינות מביאה לזליגה של נוזל השדרה, שנע במסלול מגודר סביב המוח. כך הופך המוח לפגיע עוד יותר. שלל התהליכים מביאים גם ללחץ על עצבי הראייה והשמיעה, העלולים לגרום לעיוורון וחירשות תמידיים. הלחץ הזה, הדימום והפגיעה הכללית ברקמת המוח גורמים לפרכוסים, להפרעות במאזן המינרלים בגוף, לנפילה נוספת של לחץ הדם ולמוות אצל כ-25% מהתינוקות המטולטלים.
רבים ממקרי התסמונת אינם מתגלים, כיוון שהטלטלה לא תמיד גורמת לסימנים חיצוניים. מסיבה זו פעמים רבות התינוקות כלל אינם מובאים לבדיקה גופנית. במצב כזה קיימת סכנה שהתינוק יטולטל שוב. אולם, אם הטלטלה גרמה לפגיעה, יראה התינוק חוסר תיאבון, ישנוניות, הקאות מרובות, קשיי נשימה ובכי. בבדיקה גופנית יכול הרופא להבחין בדימום בעיניים המתבטא באודם, סימני אצבעות אוחזות בבית השחי ושברים בצלעות הנראים בחזה התינוק או בצילום חזה. בדיקת סי.טי מאפשרת לראות את סימני הפגיעה המוחית, הדימום והלחץ על רקמות המוח.
