שנה לרעש ביפן: "לא אוכלת וישנה. רוצה הביתה"
כשהארץ רעדה והקרינה הרדיואקטיבית התפשטה לכל עבר, הם עזבו את בתיהם בחופזה והותירו מאחור את חפציהם. בסוף השבוע זכו לשלוש שעות ביקור בבתים הנטושים שאולי לא יראו עוד, והתקשו לעצור את הדמעות. מדינה בפוסט-טראומה
שנה אחרי אסון הטבע הגדול, הזמן עמד מלכת: מיוקו טאקדה חזרה לביתה לשלוש שעות בלבד ועיניה דמעו בעת שאספה כמה מחפציה. היא הותירה מאחור את בגדי הקימונו שנהגה ללבוש בעבודתה כרקדנית משום שחששה שהם מזוהמים בחומר רדיואקטיבי.
- מדינה בבלגן אטומי:
- יפן חושפת את תוכנית ניקוי פוקושימה: "40 שנה"
- התפטר שר שאמר שפוקושימה היא עיר המוות
כמעט שנה חלפה מאז היכתה רעידת אדמה בעוצמה של 9.0 דרגות בסולם ריכטר את יפן ואת העיר אוקומה. אך אזור הכורים הגרעיניים בפוקושימה שניזוקו ברעש נותר מחוץ לתחום של תושבי האזור, למעט ביקורים קצרים בבתים שננטשו בחופזה.
תחנת הכוח פוקושימה דאיצ'י נמצאת על קו החוף, במרחק של 240 קילומטרים מטוקיו.
התחנה נהרסה ברעש ובצונאמי שפקדו את ארץ השמש העולה ב-11 במרס וגרמו להתכת הכור ולדליפת קרינה רדיואקטיבית. הרשויות הודיעו על פינוי המוני של תושבי האזור על רקע התפשטות הקרינה הרדיואקטיבית.
עבור 11 אלף תושבי העיר אוקומה ועבור 80 אלף תושבי מחוז פוקושימה שלא יכולים לשוב לבתיהם בעקבות הקרינה הגבוהה, הצלקות הנפשיות עמוקות ביותר אף על פי שרבים מבתיהם נותרו שלמים מבחינה פיזית.
רבים מהתושבים שנאלצו לנטוש את בתיהם לא יודעים אם אי פעם יוכלו לשוב לקרקע שהייתה שייכת למשפחותיהם במשך דורות רבים.
טאקדה בת ה-74 ביקרה עם בעלה בבית הנטוש בסוף השבוע האחרון כדי להוציא ממנו כמה ארונות. לדבריה, מאז פינויה מביתה במרס אשתקד, היא לא מצליחה לתפקד כראוי. "אני לא יכולה לישון, אני לא יכולה לאכול, איבדתי שמונה קילוגרמים וכשהלכתי לרופא הקאתי את כל מה שהוא נתן לי", היא סיפרה תוך שהיא הולכת בביתה שנמצא במרחק של 10 קילומטרים מהמתחם הגרעיני בפוקושימה. על גופה היא לבשה חליפת הגנה מיוחדת בצבע לבן.
שלוש שעות להיפרד מהבית
זהו ביקורה השלישי של טאקדה בביתה מאז הפינוי. היא התקשתה לעצור את הדמעות שזולגות בזמן שמדדה את הקימונו שלה, פעם אחרונה לפני שהביקור בן שלוש השעות יסתיים והיא תיאלץ לעזוב את ביתה לאזור שבו היא חיה כיום, שנמצא במרחק 20 קילומטרים מאוקומה.
בעיר אוקומה ממוקמים ארבעה כורים גרעיניים שהיו במרכז המשבר הגרעיני בשנה שעברה, מתוך סך של שישה כורים שנפגעו באסון הטבע הקטלני. יותר מאלף בני אדם משלוש ערים שונות, כולם ממפוני "אזור ההרחקה", חזרו בסוף השבוע לאזור שבו השתלטו עשבים שוטים על חצרות גני הילדים, וצואה של הבקר הנודד כיסתה את הכבישים.
בכמה מקרים, משפחות עזבו את בתיהן בחיפזון כה גדול עד ששמיכות המיטות עדיין שכבו על הרצפה. בשעה שכמה אנשים, כמו טאקדה לדוגמה, ניצלו את השעות הספורות יקרות הערך כדי לאסוף את חפציהם, אחרים ביקרו בקברי משפחותיהם ותיקנו את הנזקים שנגרמו ברעידת האדמה והצונאמי.
בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום
כשכמה מהמצבות הפוכות ועשבים שוטים מטפסים על קברים ישנים, מינורו פוקו בן ה-51 ואשתו ניקו את השטח אף על פי שמבקריו היחידים הם חיות הבר.
"אנחנו רק התפללנו שנוכל לשוב לכאן וניקינו את הקבר כמו שצריך. אז ביקשנו מאבות אבותינו להמתין עד אז", אמר פוקו.
זו הפעם השלישית בלבד שהתושבים הורשו לשוב ל"אזור ההרחקה" הגרעיני מאז הרעש בשנה שעברה, וזו הפעם הראשונה שהם הורשו לבקר בבתי הקברות.
מאז רעידת האדמה, תושבי אוקומה התפזרו ברחבי המדינה. עם עתיד לא ברור, חלקם מתחיל לאבד תקווה. "אם היה מדובר באסון נורמלי, היית מתאושש ממנו ומתקדם קצת כל יום. אך הפעם אינך עושה זאת", אמר טומיקו איקינובו בן ה-47. "כל מה שנותר הוא חוסר ודאות".
ממשלת יפן הכריזה בשנה שעברה על מצב של "כיבוי קר" במתחם הגרעיני בפוקושימה, מצב שבו טמפרטורת הדלקים בכורים בפוקושימה דאיצ'י ירדה לרמה שבה לא מתרחשת עוד תגובה גרעינית, וקרינה מועטת בלבד דולפת. אולם, המשרד להגנת הסביבה מסר כי עדיין צריך לטהר את האזור שמקיף את הכורים הנגועים בקרינה, שטח אדמה שגודלו 2,400 קמ"ר - בערך כמו השטח של לוקסמבורג.
לפנייה לכתב/ת 
