פיצוי ללב שבור: האם יש מחיר כספי לבגידה?

לאחר 12 שנות נישואין מאושרות ושני ילדים מוצלחים, גילתה רונית כי בעלה מנהל רומן מזה שנתיים, עם רופאת השיניים שלהם. רונית חשה כי חרב עליה עולמה. לכאב הלב הנורא התווספה גם תחושת עלבון צורב. נראה כאילו פרט לה, כול מכריה ידעו זה מכבר על המתרחש מאחורי גבה!

האם רונית תצליח לשקם את חייה, לקיים זוגיות עתידית ולתת שוב אמון בבני המין האחר, ואם לאו - מה תוכל רונית לעשות, האם אפשר לתבוע פיצוי כספי על לב שבור? האם בגידה של בן הזוג מזכה אותנו בפיצוי כספי?

עוד בנושא בערוץ יחסים:

למה לא לתת פיצוי כספי על בגידה?

הנבגדת מצאה בפייסבוק פרטים על המאהבת  

בעלי בזבז כספים על אחרת. האם מגיעים לי פיצויים?

מסרבת להתגרש? שלמי פיצויים לבעלך

בסוף החודש שעבר התפרסם פסק-דין חדשני, העונה בחיוב על שאלה זו, וקובע כי בגידה מצד בן-הזוג יכולה באופן עקרוני לזכות את בן הזוג הנבגד בתשלום פיצויים מאת בן-הזוג הבוגד. האם בעתיד הקרוב יוצפו בתי המשפט באינספור תביעות פיצויים של בני זוג נבגדים ופגועים, אשר תרים אחר נקמה?

7 תנאים לפיצויים במקרה של בגידה

בכתב התביעה אשר הוגש לביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה, תבע בעל את אשתו, שלטענתו בגדה בו, על סכום של 226,000 ₪, סכום אותו הגדיל במסגרת הסיכומים בכתב לסך של 896,000 ש"ח, וזאת בגין הרס חיי המשפחה והפרת חובת האמונים.

בהחלטה מחודש ינואר ובהחלטה קודמת שניתנה באותו תיק בחודש יולי אשתקד, קבע ביהמ"ש כי קיימת עילה תביעה כזו, על פי דיני הנזיקין ודיני החוזים. בית המשפט פירט את התנאים בהם יש לעמוד כדי לקבל פיצויים מבן-זוג בוגד, ואלה הם בין היתר:

1. סכום הפיצויים לא יעלה על 50,000 ₪ (בדומה לגובה הפיצוי שאינו טעון הוכחת נזק בתביעות בגין לשון הרע או פגיעה בפרטיות. במקרים שנגרם לנבגד נזק נפשי מוכח ובלתי הפיך ניתן יהיה לקבל סכום גבוה יותר).

2. ניתן להגיש תביעה כזו רק לאחר שהצדדים התגרשו.

3. רק מי שבעצמו לא בגד במהלך הנישואין זכאי לקבל פיצויים.

4. אין לבדוק מי מבני הזוג "אשם" בהתדרדרות קשר הנישואין.

5. יש להוכיח כי נגרמו לתובע נזק או פגיעה של ממש.

6. הורה נבגד שערב בסיפור הבגידה את ילדיו הקטינים תביעתו תידחה.

7. יש לבדוק אילו נזקים כבר נגרמו לבוגד עקב מעשה הבגידה, האם כבר נענש מספיק.

בית המשפט בדק את התנאים הללו אחד לאחד בפסק הדין, וקבע כי במקרה הספציפי שבפניו הם לא התקיימו, ולכן הפעם לא פסק פיצויים. ביהמ"ש דחה את התביעה, אך קבע כי בעתיד, במקרה אחר, שבו כן ימולאו התנאים הללו, ניתן יהיה לפסוק פיצויים לבן-הזוג הנבגד. מכאן החדשנות הרבה שבפסק-הדין, התקדים הראשון שהכיר באפשרות תביעה כזו.

האישה באותו מקרה סבלה נזק אישי, תדמיתי ומשפחתי אדיר, איבדה את המשמורת על ילדיה, סולקה מן הבית ואולצה לוותר על חלקה ברכוש המשותף, ולכן ביהמ"ש התרשם שלא יהיה זה הוגן להטיל עליה עונש נוסף, דוגמת פסיקת הפיצויים. טעמים נוספים לדחיית התביעה היו שהבעל סיפר לילדים אודות הבגידה, וגרם להם בכך נזק נפשי, ושהבעל כבר השתקם והתגבר על מעשה הבגידה, ואף החל לחזר אחר נשים אחרות.

פיצויים חשובים בעיקר לאשה הנבגדת

פסיקת פיצויים בתביעה אזרחית חשובה בעיקר לאישה נבגדת, כיון שלרשות גבר נבגד עומדים גם סעדים אחרים. על פי דיני ההלכה, החלים על דיני נישואין וגירושין במדינת ישראל, אישה יהודיה שנתפסה בוגדת בבעלה מפסידה אוטומטית את המזונות שלה ואת הסכום הרשום בכתובה שלה, ובית הדין הרבני מחייב אותה לקבל גט מבעלה.

בנוסף - בית הדין הרבני עלול גם לקפח את חלקה של אישה נואפת ברכוש המשותף הרשום על שם הבעל, ולפעמים אפילו לקחת ממנה את המשמורת על הילדים. אמנם, החלטה מן הסוג האחרון השוללת מן האישה רכוש המגיע לה או את החזקת ילדיה מחמת בגידה, לא תעמוד במבחן בג"צ, אך בדרך לבג"צ יש לערער תחילה לבית הדין הגדול לערעורים בירושלים, ולא לכול אישה יש משאבים כלכליים מספיקים כדי לעבור את כל המשוכות הללו.

להבדיל מאישה בוגדת, גבר בוגד אינו כפוף כלל לסנקציות כאלו לפי ההלכה, והוא אינו נענש על חוסר נאמנותו באובדן כספים, רכוש או החזקת ילדיו. לכן, לאישה נבגדת מספק התקדים החדש פיתרון שההלכה לא העמידה לרשותה.

ראוי לציין כי בני הזוג באותו תיק השתייכו לדת המוסלמית. לפי הדין השרעי החל על מוסלמים, נאמר בפסה"ד, כדי להוכיח בגידה מצד האישה יש להמציא ארבעה עדים. יצוין כי לפי דיני ההלכה היהודית, החלים בבית הדין הרבני, נדרשים לשם כך שני עדים. נשאלת השאלה, בכמה עדים או באילו ראיות למעשה הבגידה יסתפק בית המשפט האזרחי, בבואו לפסוק פיצויים בגין בגידה?

התערבות לא רצויה או חובה מוסרית?

פסק הדין האמור הינו חוליה נוספת בשרשרת של פסקי דין מן השנים האחרונות, הפותחים שער רחב מאד, מכניסים בו את דיני הנזיקין, ומחילים אותם על מערכת היחסים שבין בני המשפחה בכלל, ובין הבעל ואשתו בפרט. כך אנו נתקלים בפסיקת פיצויים בסכומים של עשרות או אף מאות אלפי ₪, בתביעות בין בני זוג, למשל נגד סרבני גט ועוד.

יש המבקשים לחסום כליל תביעות נזיקיות במרחב המשפחתי, הן בכדי למנוע התערבות ופגיעה יתרה במרקם המשפחתי, והן בגלל הנטייה של צדדים לסכסוך גירושין להציף את בתי המשפט בתביעות בגין מעשים של מה בכך, כלומר בזוטי-דברים.

משמיעי הביקורת נגד פסקי דין מסוג זה, טוענים כי אין זה ראוי להצמיח בדרך של חקיקה שיפוטית עילות תביעה חדשות בדיני משפחה אשר אינן מתאימות ליחסים העדינים אך הטעונים שבתוך המשפחה. פרט מעניין – בתי המשפט באנגליה הכירו בעבר בעילה לתביעת פיצויים שמגיש בעל נבגד נגד המאהב של אשתו, בעילה של התערבות ביחסים חוזיים.

לכל העדכונים - כנסו לעמוד המעריצים של ערוץ יחסים בפייסבוק

• הכותבת עוסקת בדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושה