מקום המפלט של המשפחה: ביקור בית ברעננה

כשגרים בבית דו-משפחתי, מבנה הבית מהווה מגבלה עיצובית, שיכולה להיפתר באמצעות עיצוב פנים חכם ומתוכנן בקפידה. לכן, כשזוג עם שלושה ילדים עברו לביתם החדש ברעננה הם העדיפו שלא לוותר על שלב עיצוב הפנים - ובצדק. בני הזוג, המתגוררים בבית דו-משפחתי בגודל 160 מ"ר, ביקשו מהאדריכלית מיכל שרון-דרימר עיצוב רגוע שנעים לחזור אליו אחרי יום עבודה מעייף.

עוד בביקור בית :

• מחליפים את כל הבית: שיפוץ יסודי ברמת השרון
• מ-ה-פ-ך: כך הפכה דירה מיושנת לבית חמים וכפרי
• הזכות לפנטז: המבנים שהיינו רוצים לשמר בת"א
  

כדי שהבית יצליח להוות מקום מפלט, הפך נושא האחסון הסמוי למרכזי בתכנון. גודל הבית וחלוקת החללים שהכתיבה האדריכלית הוביל את המעצבת לבחור בסגנון בעל קו נקי וצבעוניות מונוכרומטית, וכן בשימוש בחומרים רפלקטיביים רבים שמצליחים לתת תחושה של חלל גדול יותר.

נכנסים: בקומה הראשונה של הבית נמצא החלל הציבורי של הבית, המרוצף שיש "חלילה". אילוצי האדריכלות הכתיבו חלוקה סטנדרטית לאזור של מטבח, סלון ופינת אוכל - אך הכניסה לבית מלווה בכתם צבע חריג יחסית לפלטת הצבעים של הבית, בדמות שידת עץ בצבע תכלת.

כתם צבע. הכניסה לבית(צילום: מיכל שירון-דרימר)

המטבח: מטבח הבית מחולק לשני אזורים באמצעות אי עבודה העשוי עץ אגוז אפריקאי, ומעליו תלוי גוף תאורה מעניין. האי ניצב במרכז החלל ומשני צידיו פינת ארונות אחסון ושיש, שתיהן לבנות ומודרניות. למרות שהמטבח גדול יחסית, מיקום האי במרכז יוצר תחושה של חלל אינטימי, משפחתי וצנוע.

חלל אינטימי וצנוע. המטבח(צילום: מיכל שירון-דרימר)

שני איזורי עבודה. המטבח(צילום: מיכל שירון-דרימר)

הסלון: מכיוון שחלוקת החללים הכתיבה סלון קטן, שחולק חלל עם פינת האוכל והיציאה לגינה, בחרה המעצבת בריהוט עדין, בעל פלטת צבעים בהירה. הספה בצבע חול משתלבת בהרמוניה עם ריצוף השיש הצהבהב והתאורה החמימה, והטלוויזיה שקועה בנישה בקיר מיוחד, בה יצרה המעצבת מעין חריץ בקיר עם זכוכית חלבית המוארת מלמטה על ידי תאורה נסתרת. שולחן הסלון השחור, עליו משתקפת הצמחייה, מתכתב עם שולחן האוכל הגדול הלבן שנמצא מולו.

פלטת צבעים בהירה. הסלון(צילום: מיכל שירון-דרימר)

הגינה נכנסת פנימה. הסלון(צילום: מיכל שירון-דרימר)

הנישה עושה את ההבדל(צילום: מיכל שירון-דרימר)

פינת האוכל: בפינת האוכל ניצב שולחן גדול לבן ומבריק, סביבו כיסאות לבנים מבריקים גם כן ומעליו גוף תאורה עשוי בד. ליד פינת האוכל ישנה ספריה ששקועה בקיר, כך שהיא אינה מכבידה על החלל, וכורסא וינטג'ית מוסיפה כתם צבע נוסף לחלל וממוקמת ליד שלושת דלתות היציאה לגינה.

עולים קומה: בקומה השנייה, שמחופה פרקט אלון, נמצאים חדרי השינה של בני הבית. העלייה לכאן מתבצעת דרך גרם מדרגות שנמצא במרכז הבית, ולו מעקה ברזל שחור. כדי לגרום למי שעולה חוויה מעניינת נתלו כאן גופי תאורה באורכים שונים המאירים את האזור.

חווית עלייה מיוחדת. המדרגות(צילום: מיכל שירון-דרימר)

סוויטת ההורים: חדר השינה של ההורים לא עמוס ויזואלית ויוצר תחושה מרגיעה ושלווה. הרהיטים בחדר עשויים עץ מולבן, ואזורי האחסון מוסתרים היטב מאחורי המיטה. משני צידי המיטה ממוקמים חלונות שמציפים את החדר באור טבעי. אזור חדר ארונות פתוח מוביל לחדר רחצה בעל דלתות הזזה הרמוני ומואר, שם ניצב מקלחון עם רצפת עץ. והתוצאה? כמו סוויטה בבית מלון.

שלווה ותחושת רוגע. חדר ההורים(צילום: מיכל שירון-דרימר)

כמו ספא. המקלחת(צילום: מיכל שירון-דרימר)

חדר הרחצה של הילדים: לילדי הבית הוקדש חדר רחצה משלהם, וכיוון שכך נבחרה כאן שידה ירוקה ופלטת השיש נמתחה מקיר לקיר, מתוך שיקולים פרקטיים של יצירת אזור מסתור לצעצועים.

פרקטיות מעל הכל. חדר הרחצה של הילדים(צילום: מיכל שירון-דרימר)

אחד העקרונות שהובילו את מלאכת העיצוב כאן הייתה נוחות לאורך כל שעות היממה, ולכן לא סתם הושם דגש משמעותי דווקא על התאורה. האמונה שלפיה אדם יכול לחוות את הבית שלו גם בשעות החושך, הצליחה ליצור בית נעים ואינטימי שתוכנן בקפידה עד הפרטים הקטנים - כך ששילוב חומרי הגלם עם גופי התאורה הנקיים הוביל לאי של שקט, עם טוויסט של רוך ואנושיות.

הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"