שתף קטע נבחר

העבודה האמיתית - התמודדות עם שואבי אנרגיות

הבוקר קמתם על צד ימין והעולם חייך אליכם. כולם אמרו בוקר טוב, השמש זרחה - כל זה עד שהגעתם למשרד ונתקלתם (שוב) באותם טיפוסים מעצבנים. כך תתמודדו איתם

הסיטואציה הזאת בטח מוכרת לכם: קמתם הבוקר במצב רוח טוב, זה מרגיש לכם יום טוב, יש אפילו שיר טוב ברדיו שמתנגן בדרך למשרד ורגע לפני שאתם יוצאים מהרכב אתם אומרים לעצמכם: יש לי היום יום טוב.

 

 

אתם נכנסים למשרד שמחים וטובי לב אולי לקראת הפרויקט הבא שיוצא לדרך או הפגישה הבאה שמתוכננת לכם. השלב הבא הוא שאתם פוגשים קולגה שעובד איתכם ואתם אומרים לו או לה: "בוקר טוב!" עם הרבה אנרגיות טובות ומנגד התשובה שאתם מקבלים במקרה הטוב היא: "מה כל כך טוב הבוקר?" או "מה כל כך טוב, שאתמול לא חזרת למייל ששלחתי אלייך?" או "עבורך אולי טוב, אבל אם היית קצת יותר זריז בתגובות שאני מחכה ממך, אז גם לי היה בוקר טוב..." וכו'.

 

ברגע הזה יש סיכוי רב התחושה היא שהאנרגיות והכוונות הטובות שבאתם איתן פשוט נשאבו מכם. זה יכול לקרות בשנייה. אמנם אנחנו עוסקים כאן בחשיבה והתמודדות עם "שואבי אנרגיות" שעובדים איתנו. זה יכול להיות עובדים במשרד, קולגות לעסק, לקוחות. במקביל, זה בהחלט יכול לקרות גם עם האנשים הכי קרובים אלינו שדווקא הם לא קשובים או ישר מתנגדים למהלך חדש שאתם עושים.

 

אז מה עושים כשזה קורה?

יש לי משפט שאני אוהב שמאוד מתאים גם לסיטואציה זו: "פחות משנה מה קורה, הרבה יותר משנה מה אנחנו עושים עם מה שקורה". איך, אם כך, מתמודדים איתם עם שואבי האנרגיות? הנה כמה כלים שיוכלו לעזור לנו בפעם הבאה:

 

1) לבדוק מה יש שם עבורי?

הדבר הראשון שהייתי רוצה שיעבור לי בראש כאשר יש מישהו שנמצא באזור שלי - במייל שלי - בשיחת מסדרון איתי שלא עושה לי טוב הוא לא בהכרח להגיב מייד אלא לומר לעצמי: "יש משהו עבורי במה שאני שומע - אני לא סתם חווה את זה וזה אמור לשרת אותי בדרך כלשהי. פשוט להיות שם בלי להגיב ואם הסיטואציה מאפשרת להודות לשואב האנרגיות (לא בציניות!) על הדגש שקיבלתם ממנו.

 

למה לנהוג כך? משתי סיבות עיקריות: א. זו התגובה הישירה היחידה שיכולה להשאיר את האנרגיות הטובות אצלכם. ב. אם באמת נרצה לחפש, נמצא שיש משהו עבורנו בכל סיטואציה. זה יכול להיות הדבר שיעשה לנו שינוי לעתיד גם אם באותו הרגע אנחנו לא ממש מבינים איך.

 

לדוגמה, לפני כמה שנים, סיפרה לי לקוחה שהיא מנהלת רכש בארגון גדול שכמעט קורה לה כל בוקר שהבוס שלה מוריד את האנרגיות שלה בצורת הפנייה שלו אליה לגבי פרויקטים שהיא מטפלת בהם, בדרך שלרוב אינה מפרגנת.

 

במשך שנים, היא הגיבה אליו בהתגוננות, משהו כמו: "תשמע אבל בכל זאת עשיתי כך וכך..." וזה הוביל לכך שזה רק התגבר. הוא המשיך להוכיח לה שהדברים לא מתקדמים כמו שהוא היה רוצה. לא נשמע כיף גדול, נכון?

 

באחד המפגשים שלנו, ביקשתי ממנה שבפעמים הבאות שזה קורה תגיב ממקום אחר ופשוט תאמר לו: "תשמע, תודה על הדגש.", או "טוב שדיברנו על זה", או "אני שמחה שהנושא עלה שוב". פשוט להגיב בפרגון. עם הזמן היא גילתה שהשינוי הקטן הזה בהתנהלות שלה עשה אפקט מדהים: עם הזמן זה הוריד את רמת התלונות.

 

לאחר תגובת ה"תודה על הדגש" נוצר מצב שהתפתחה שיחה שקידמה עוד יותר את הפרויקט שעליו במקור המנהל התלונן. בנוסף לכך, התקשורת ביניהם התחזקה בצורה משמעותית.

 

2) לצאת מהאוטומט - להגיב אחר כך.

כשהייתי ילד, אמא שלי הייתה אומרת: "תסובב את הלשון 7 פעמים בפה לפני שאתה מגיב בהתפרצות או באוטומט". האוטומט שלנו הוא ברוב המקרים – לא אנחנו. כלומר: האוטומט זו תגובה אינסטנקטיבית שנוסעת לרוב מרגש, כעס, תפיסות שיש לנו לגבי סיטואציות.

 

אם אתם רוצים לשמור על האנרגיות הטובות שיש לכם כדי שתוכלו לתת ממנה לנותן אנרגיות שתפגשו בהמשך המסדרון אז פשוט צאו מהאוטומט ותגיבו אחר כך. חשוב לשים לב: לא לעשות זאת ממקום של התעלמות אלא מתוך החלטה שזה נכון לסיטואציה כרגע.

 

3) חפשו את המתנה באירוע

כמה שזה ישמע קשה, בדקו עם עצמכם מדוע אתם חווים מצב כזה, נסו לראות האם יש משהו שיכול להשתנות בהתנהלות שלכם. לרוב סיטואציות שמגיעות אלינו באות לשקף משהו שיכול להשתנות אצלנו וייתכן שיש כאן מתנה.

 

בדקו רגע עם עצמכם: בשבוע האחרון/חודש האחרון, האם היתה לכם שיחה עם מישהו שעובד איתכם, שותף, קולגה, מנהל/ת שהשיחה איתם עשתה לכם לא טוב או "גמרה לכם את היום". שאלו עצמכם היום בפרספקטיבה לאחור: "מה היתה המתנה שם עבורי?" סביר להניח שתגלו שאכן היתה שם מתנה. אם לא - תחליטו שתגלו בהמשך.

 

4) הימנעו מ"לטחון" את הנושא

ככל שתטחנו את הנושא עם אנשים נוספים שנמצאים באותה הסביבה ותרכלו על כך זה יגביר יותר את האנרגיות השליליות שלכם. לכן רצוי להתמקד בסעיפים הקודמים ולהיות עניינים אל מול המצב בלי ללבות את האש. אם תלבו את האש תהיה סביבכם עוד אש.

 

5) התרחקו משואבי האנרגיות והתקרבו לנותני אנרגיות

בדקו: האם אתם מכניסים עצמכם למצבים דומים כאלו עם אותם אנשים? האם ביכולתכם להתרחק מאותם שואבי אנרגיות ולא לחזור ולהיקלע לאותה הסיטואציה. חפשו: האם אתם יכולים לשבור את התבנית ששואבת מכם אנרגיה שוב ושוב?

 

6) התמקדו בעשייה

להפוך את שואבי האנרגיות ל"כלי" שמדרבן אתכם לנוע קדימה. עם הזמן גיליתי שהדבר היחיד שיגרום לאנשים סביבי להפסיק להוציא לי את הרוח מפרשים מהדרך שאני מנסה לסלול היא פשוט לעשות. אלו הפעולות שהם הרבה יותר חזקות מעוד מילים... העשייה תביא איתה תוצאות שברוב המקרים יורידו את מפלס רמת שאיבת האנרגיות מכם.

 

ברוב המקרים שואבי האנרגיות שמופיעים בחיינו הם סימן טוב. הם סימן לעשייה חדשה, זה בא לבדוק עד כמה אנחנו רוצים את מה שאנו רוצים. כן, לעיתים זה שיקוף של הפחדים שלנו. כשמישהו אומר לך בפעם הבאה: "זה לא יצליח לך". זה בדיוק הרגע לבדוק אם זו אמונה שאתם מחזיקים בא וזה הזמן עבורכם לחזק אמונה חדשה.

 

שני טיפים חשובים

רגע לפני שיתוף שואבי האנרגיות במחשבותיכם, לחשוב מה תהיה תשובתם. אם התחושה היא שהשיחה תהיה שלילית אז לוותר עליה. אם תמצאו מישהו שניתן להתלבט איתו בתהליך החשיבה אז דברו קודם כל איתו.

 

בדקו איפה אתם בסקאלה? יותר נותני אנרגיות או שואבי אנרגיות ושפוט החליטו להיות יותר נותני אנרגיות ממה שהייתם עד כה. מה שבטוח, זה יחזור אליכם בענק!

 

איך עושים זאת? בפשטות, החליטו על שינוי בהתנהלות ופרגנו פרגון אחד ליום לאדם בסביבתכם.

 

הכותב הוא יוצר שיטת המכלול. מומחה ביצירת שינויים קטנים בהתנהלות האישית שיובילו לשינויים גדולים בקריירה ובעסקים.  www.ofermelamed.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הם לא ישברו אותי!
צילום: shutterstock
איך מתמודדים איתם?
צילום: Shutterstock
לא לטחון את הנושא
צילום: Shutterstock
עופר מלמד
מומלצים