מי פנויה בכיכר תחריר? המצריות עולות על המונית
היא אם חד הורית, שרק רוצה לעבוד. אחרי שלא מצאה עבודה כמהנדסת חקלאית, נאדיה עבדל גאבר הפכה לנהגת מונית בקהיר - למרות התנגדות המשפחה. "מפרנסת בכבוד את ילדיי"
מבפנים זו נראית כמו עוד מונית רגילה. הרדיו מכוון על שירים של הזמרת האגדית אום כולתום ועל לוח השעונים יש קופסת סיגריות מרלבורו. למרבה ההפתעה, מונחים שם גם אייליינר ושפתון. ברוכים הבאים למונית של נאדיה עבדל גאבר, שמעניקה גם חיוך ללקוחות שעולים על כלי הרכב שלה, שמשייט ברחובות קהיר. "הדבר הראשון שאומרים לי בכל פעם הוא שמוזר להם לראות אישה נוהגת במונית", אומרת עבדל גאבר, אחת הנשים המצריות הבודדות במקצוע.
נהיגה במונית נחשבה מאז ומעולם לתחום גברי במצרים. אמנם הערבוב בין המינים במדינה הוא דבר נפוץ יותר מבמדינות מוסלמיות אחרות, אך במצרים רבים עדיין חושבים שאין זה ראוי שאשה תסתובב לבדה בלילות ותאסוף למכוניתה זרים. כצפוי, משפחתה של עבדל גאבר לא תומכת במקצוע שבחרה לעצמה, ואחת המתנגדות העיקריות היא אחותה, שחיה בסעודיה, שם נשים לא מורשות לנהוג כלל.
עוד בחדשות ynet:
עבדל גאבר לא מתרגשת. אחרי הכול, היא אם חד הורית בשנות הארבעים לחייה, שמגדלת לבדה שלושה מתבגרים אחרי שבעלה נטש אותם, ולכן מוכנה לעבוד בכל עבודה, כולל נהגת מונית. כלי הרכב נמצא בבעלותה, ולעיתים היא משכירה אותו לנהגים אחרים. "במקום לסמוך על אחרים אני מפרנסת בכבוד את שלושת ילדיי, כדי שיהיה להם מה לאכול, שהם יוכלו לצאת לבלות ולהיות עם החברים שלהם", אומרת עבדל גאבר, במקצועה מהנדסת חקלאית, שעשתה הסבה אחרי שלא מצאה עבודה משתלמת בתחום.
עבדל גאבר מעידה שהיא בוחרת בקפידה את הנוסעים, לא מעלה למונית גברים צעירים שעלולים להטריד אותה ונמנעת מלנסוע לקצוות של קהיר או לנהוג בלילה. לעיתים היא מרככת את היותה אשה בכך שהיא משחקת שש-בש בבתי הקפה בקהיר, וגם שואפת קצת עשן נרגילה. "גם ככה קשה לנו להתפרנס, אז כנשים אנחנו פשוט צריכות לראות מה אנחנו יכולות לעשות - ולעשות את זה", היא אומרת בחיוך, ומסכמת: "תפסיקו לפחד".
לפנייה לכתב/ת 
