אין תמורה לאגרה / על חזרת יורם ארבל לערוץ 1
ליורם ארבל יש מגרעת גדולה אחת: הוא נוטה להתבטל בפני הפרשן שלו. כשזה נוימן, השידור הופך לקטסטרופה. פלג בחמישי
החבובות - יורם ודני מיישרים קו
משחק השרוכים ב-1998 הוא אירוע טראומטי מבחינת אוהדי הפועל ת"א, ולא פחות עבור יורם ארבל. כשכל המדינה ראתה איך איתן טייב מתקשה להיכנס לנעליים של עצמו, השדר במגרש התלהב מהכדורגל. הפרשן, אבי כהן ז"ל, אמר אז (בדקה ה-90): "בית-שאן נותנת, בית"ר פשוט לא לוקחת. זה מאוד שקוף וברור. צולקוביץ' עכשיו זילזל ולא רצה להבקיע. הגול באוויר. זה ברור יורם, כמו שהשמש ביום בצהריים", אבל יורם נשאר יורם.
עוד ב-ynet ספורט:
ארבל אינטליגנטי, ספונטני, עם חוש הומור, ויודע לצאת באלגנטיות מטעויות, אבל מה לעשות, עיתונאי הוא לא. במצב הדברים הזה, איכות השידור תימדד לפי מי שיושב לידו. כשזה איל ברקוביץ', ההצגה הכי טובה בעיר, יורם יכול להסתפק בקולות רקע ולפרוח בתפקיד המבוגר האחראי. כשזה שגיא כהן, השידור יישמע כמו הרצאה בקורס "מבוא לפילוסופיה של הבבל"ת". כשזה דני נוימן, נקבל שעתיים קטסטרופליות, עם הערות בונות בנוסח הזקנים מהחבובות.
השבוע הוא חזר לשדר את המשחק המרכזי בערוץ הראשון, ודווקא באצטדיון כמעט ריק, עם כאלף ילדים שהזכירו יומולדת בגנון. תפאורה די מביכה, שלא הפריעה לארבל להתלהב מהאווירה. "אני מבין שלוזון יזם את זה", הוא אמר. נוימן מיהר לאשר: "לוזון יזם", וארבל סיכם: "מגיע לו שאפו גדול". מצחיק, ובעיקר דביק.
עוד טורים של עמיר פלג:
במחצית הראשונה, כשק"ש השוותה, באה לביטוי ההתבטלות בפני הפרשן. יורם דווקא דייק וקבע: "סולארי לא בנבדל, הוא היחיד מכולם שבקו אחד". אבל דני טען שיש נבדל, וארבל מיהר לתקן: "כן, זה קצת יותר מקו אחד". כעבור כמה שניות הוא כבר נזף בהגנה ש"אסור לסמוך על הקוון", ובהמשך אף פסק שמדובר ב"שער מתנה של השופט". העיקר שהוא ונוימן נשארו בקו אחד.
אבל הסיפור כאן הרבה יותר עקרוני. החלפתו של השדר עמית הורסקי מוכיחה שאם ברשות השידור רוצים, הם יכולים להזיז דברים. את הפרשן המאוס
"מאוד נהניתי לשדר איתך, אני שמח שחזרת, זה כיף גדול", החניף נוימן לארבל בסיום, והוכיח שחוץ משאר תכונותיו הבולטות - לא חכם, לא רהוט, לא מעניין ולא אובייקטיבי - הוא גם לא ממש קולגיאלי. ככה אתה נפרד מהורסקי, ששידר איתך בשנים האחרונות וקיבל בעיטה בישבן? עם חברים כאלה, מי צריך פייסבוק? ואתה יורם, הגיע הזמן להחליט. או שאתה שדר או שאתה שדרדל'ה.
הביזיון - בהתאחדות חכמים על רהט
בשבוע הבא צפויים להיערך שני משחקים שערורייתיים. ליום שלישי נקבע המשחק החוזר בין מכבי ב"ש, שפיגרה 1:0 בדקה ה־89 מול מכבי אום אל פאחם, פוצצה
את המשחק תוך ניצול ציני של אזעקה, וקיבלה פרס מבית הדין. למחרת יתקיים מפגש חוזר בליגה הארצית לנוער, בין בית"ר גבעת זאב לצעירי רהט, שניצחו 0:1. במקרה הזה, את ההחלטה למשחק חוזר לא קיבל דיין, אלא שלושה פקידים.
מדובר במשחק שנערך ב-31.12.11. בדקה ה-92 השופט אלון חרמוני שלף צהוב שני ואדום לשחקן גבעת זאב, ודקה לאחר מכן רהט כבשה את שער הניצחון. לאחר המשחק, השופט הודה שטעה ברישום הצהוב הראשון, ושההרחקה לא הייתה מוצדקת. גבעת זאב דרשה משחק חוזר.
חודש אח"כ התכנסה ועדת הליגה והגביע. ישבו שם מנכ"ל ההתאחדות אורי שילה, סגנו רותם קמר ומנהלת אגף הנוער אורית רז. ההרכב השיפוטי הזה, שכמותו לא ידענו מאז אהרן ברק, מאיר שמגר ודורית בייניש, החליט לבטל את התוצאה. למה? כי לפי התקנון זאת זכותם.
צעירי רהט עירערו, אבל היועץ המשפטי הנצחי של ההתאחדות, עו"ד משה אביבי, המליץ לביה"ד לדחות את הערעור. למה? כי ככה החליטה ועדת ליגה וגביע, ולפי התקנון זאת זכותם. אחלה נימוק.
עבר עוד חודש והסוגיה הגיעה לביה"ד העליון, הפעם בהרכב של דיינים אמיתיים - עוה"ד עמי פזטל, אורטל קליין ומוטי גלוסקה. הם השאירו את הפסיקה בעינה ונימקו: "מדובר בהחלטה טכנית, שיותר קרובה להחלטה חוקתית מאשר להחלטת שופט במשחק, קל וחומר כשהמשחק הוכרע אחרי ההרחקה. מידת הצדק מחייבת לאשר את החלטת ועדת ליגה וגביע, מבלי לקבוע כל תקדים". מ'זתומרת? אם קבעתם תקדים, תעמדו מאחוריו!
מעכשיו כל מי שהשופט דפק אותו, לא בכוונה כמובן, יוכל לבקש שיבטלו את התוצאה. או אז יתכנסו השופט העליון אורי שילה וצמד הקוונים רותם קמר ואורית רז - ויחליטו אם לאשר את השער, או להפוך אותו לשערורייה. יושבים להם אנשים במשרדים ממוזגים, ובמשיכת קולמוס מטרטרים קבוצות קטנות למשחקים חוזרים. לרהט, שנאבקת על עלייה ללאומית, זה עלול לעלות ביוקר.
וכדי שתבינו כמה האנשים בהתאחדות מנותקים, בואו נחזור לטרטור של אום אל פאחם. בשבוע שעבר, כשהם איימו לא להופיע למשחק החוזר בב"ש, דוברת ההתאחדות מיכל גרונדלנד מיהרה להגיב: "אנו דוחים בשאט נפש את התבטאויותיו שלוחות הרסן של יו"ר אום אל פאחם כנגד בית הדין. דייני בית הדין העלו נימוקים איתנים להחלטתם"... סליחה? בדיון הזה ישב רק דיין אחד! בפעם הבאה, גברתי הדוברת, לפני שאת רצה לתקשורת ודורשת שיתעמקו ב"נימוקים האיתנים", לפחות תתעמקי במספר הדיינים.
האח"מ - טביב מארח את ליאני
בחמישי שעבר, בדיוק כשמאות אוהדים הפגינו נגד אלי טביב, המועדון ערך כנס נגד אלימות. איזה צירוף מקרים נדיר. הצוות המקצועי, השחקנים ומחלקות הנוער חויבו להגיע, ורק אדון בעל הבית שהה בחופשה בצפון. אבל אח"מ אחד כן הגיע - השופט לירן ליאני, שהוזמן להרצות. בושה וחרפה.
מה פתאום שופט שמנהל משחקים של הפועל ת"א, מוזמן כאורח של המועדון? ולמה דווקא ליאני, כי ממנו הם מרוצים? נכון, את יו"ר איגוד השופטים, הרואה ואינו נראה, קצת קשה להזמין, אבל מה עם יו"ר הוועדה המקצועית? וחסרים שופטי עבר? את הבעיה האתית הלא פשוטה הזאת איגוד השופטים היה חייב למנוע.
ואם בהפועל ת"א היו מתעקשים שהם רוצים לחנך את הנוער נגד אלימות, האיגוד היה צריך לשלוח להם רק שופט אחד. את מנשה משיח. בגלל שהאדומים מאוד כועסים עליו (בצדק), הייתי מצמיד לו בכנס גם שני שומרי ראש. אביחי ידין וסלים טועמה.
הפמיניסט - לוזון מספר מעשיות על נשים
איזה יופי! בשנת 2015 נארח גם את אליפות אירופה לנשים עד גיל 19. כדורגל אין פה, אבל בקוקטיילים אנחנו אימפריה. בראיון בלעדי לאתר ההתאחדות, אבי לוזון אפילו אמר: "אני שמח שהוועד הפועל של אופ"א שוב הביע אמון בישראל, ונתן לנו אפשרות לארח טורניר בינ"ל גדול ויוקרתי, והפעם של כדורגל הנשים, ענף שללא ספק נמצא בעלייה בישראל". בעלייה? ללא ספק??? בואו נבדוק.
נתחיל בסגל הלאומי. חמישה משחקים קיימה נבחרת הנשים שלנו עד כה במוקדמות אליפות אירופה 2013. המאזן: חמישה הפסדים, אפס נקודות, הפרש שערים 20:1. הירבתה לכבוש לישראל: מורן לביא.
נעבור לליגת העל. בשבוע שעבר התקיים משחק בין בנות סכנין להפועל פ"ת. לפי אתר ההתאחדות, האורחות התייצבו עם שמונה שחקניות בלבד, חלקן בנות 15-16, אבל השופט החליט משום מה שלמשחק יש ערך ספורטיבי. סכנין ניצחה 0:17. בדיחות עצובות כאלה ואחרות תוכלו למצוא בליגות הנשים בלי סוף, ויו"ר ההתאחדות מספר מעשיות על התקדמות לכל העולם (ואשתו).
ומה עם דור העתיד? הרבה קבוצות אין, אבל פאדיחות יש בשפע. במשחק בו אירחה אס"א ת"א את מכבי חולון, לפי רישומי ההתאחדות, אס"א הופיעה עם תשע שחקניות בלבד, וגם ככה ניצחה בתוצאה הסולידית 1:15. וקבלו את התוצאות של נערות מכבי ירוחם בתוך חודשיים וחצי: 21:1, 28:0, 25:0, 24:0 ועוד פעמיים 15:0 ופעמיים 21:0. עם ליגות כאלה, לוזון, אתה רוצה לארח פה יורו? זה יורודיסני!
לפנייה לכתב/ת 
