"הילד שהפך לאגדה" - פרק מהספר על ליונל מסי
הילדות, הפרידה מהמשפחה, המאבק בין ברצלונה לנבחרת ארגנטינה והרגעים הבלתי נשכחים. מיוחד ל-ynet ספורט: פרק מספרו של לוקה קאיולי אודות הביוגרפיה של הכוכב הענק ליונל מסי, בהוצאת "ידיעות אחרונות"

המסע הארוך אל הזהב

"אני מתרגש כי זאת נבחרת ארגנטינה, ותמיד אמרתי שאני רוצה לשחק עבור המדינה שלי. זאת האולימפיאדה, הזדמנות של פעם בחיים לשחקן, אם הוא מקבל אותה, לא? ייתכן שאני אקבל הזדמנות כזאת ואני אשמח לנסוע. מה יקרה אם תהיה התנגשות עם הקבוצה? אני לא חושב שתהיה. אני חושב שבקבוצה מבינים את מה שאני מרגיש, ולא יהיו בעיות".

 

חג שמח גם באזור המגזין של ynet ספורט:

 

השעה היא אחת בצהריים, יום חמישי אפרורי למדי. בבית מלון בברצלונה, ההתרגשות רבה: היום תתכנס לראשונה הנבחרת האולימפית של ארגנטינה. זאת תחילת ההרפתקה האולימפית של החבר'ה הצעירים של סרחיו "צ'צ'ו" באטיסטה.

מצעד של חולצות לבנות עושה את דרכו לחדר האוכל. בתום הארוחה נערכת מסיבת עיתונאים באודיטוריום הענק. לכאורה, זה בסך הכול אירוע שגרתי לקראת משחק הידידות בין ארגנטינה לקטאלוניה, שייערך בעוד יומיים בקאמפ-נואו, יום שבת 24 במאי 2008.

 

השער של ספרו של ליונל מסי (עטיפת הספר)
השער של ספרו של ליונל מסי (עטיפת הספר)

     

    הפרסום המקדים של המשחק מתאר אותו כעימות בין שני שחקני בארסה הצעירים להפליא - ליונל מסי מול בויאן קרקיץ'. אבל קרקיץ' בן ה-17 מליניוֹלה כלל לא יהיה במגרש. המאמן הקטאלוני פרה גרטאקוס יעדיף שלא להעלות אותו ולחסוך את כאבי הראש, היות שקרקיץ' ביקש מלואיס אראגונס, מאמן נבחרת ספרד, שלא יזמן אותו לסגל ליורו 2008 בשל עייפות.

     

    תקצירים ב-ynet ספורט:

     

    לאו לעומת זאת נמצא שם, ומול קהל צפוף של עיתונאים ארגנטינאים וקטאלונים הוא במהרה הופך לדמות הראשית.

    העיתונאים מציקים לו בשאלות לגבי כל הסוגיות שעמן מתמודדת כעת ברצלונה: מאמן חדש, העזיבה האפשרית של דקו ורונאלדיניו - שני שחקנים שהוא מאוד קרוב אליהם - ורק אז מגיעים לאולימפיאדה. מסי מדבר בפתיחות. הוא רוצה לנסוע לבייג'ינג. הוא לא חושב שההיעדרות שלו ממשחקי מוקדמות ליגת האלופות תקשה מדי על הקבוצה.

     

    להפך, הוא טוען, "ברצלונה לא תלויה בי כדי לנצח במשחקים. שואפים לבנות כאן קבוצה שתזכה בכל התארים, ואני לא חושב שיקרה נזק אם שחקן אחד ייעדר ממשחק בודד." הוא משוכנע שבמועדון, כמו גם בקרב האוהדים ביציע, יבינו את ההחלטה.

     

    מסי עם רונאלדיניו. "ברצלונה לא תלויה בי" (צילום: רויטרס)
    מסי עם רונאלדיניו. "ברצלונה לא תלויה בי" (צילום: רויטרס)

     

    הוא טועה בגדול. די בשמיעת התגובות של הנוכחים באולם כדי להבין זאת. בעוד שהעיתונאים שהגיעו מבואנוס איירס מרוצים מהעמדה שביטא, שמחים שהוא

    הצהיר על החלום האולימפי שלו וחזר על רצונו לזכות במדליית הזהב עם האלביסלסטה, הכתבים הקטאלונים עצבניים. על המועדון עברו שתי עונות רעות. התארים נעלמו בזה אחר זה ונשכחו כלא היו. מהקבוצה שפעם סִנוורה את כל העולם בברק שלה, נותרו רק ויכוחים בחדר ההלבשה ומתקפות מילוליות חריפות.

     

    הכוכבים שלה הולכים ודועכים, ואפילו שחקנים כמו רונאלדיניו לא מייצרים כותרות חיוביות זה חודשים. פרנק רייקארד, שאימן את הקבוצה חמש שנים, פוטר מתפקידו. בנוסף הודיע המועדון על עזיבתם של סופרסטארים שהובילו את הבלאוגראנה לזכייה בליגת האלופות ובאליפות ב-2006. בקיצור, בארסה מצויה בשלב קריטי של חוסר יציבות - כקבוצה וכמועדון. בזמן כזה, קשה לעכל את ההחלטה של לאו.

     

    "אבל איך ברצלונה יכולה להגיע למשחקי המוקדמות לליגת האלופות בלעדיו? מי משלם לו, בארסה או ארגנטינה?", הם תוהים, ומעלים גם את נושא ה"מגה-חוזה" שמסי עומד לחתום עליו, של שמונה מיליון אירו לעונה. וזה לא הכול: "מסי הוא השחקן שברצלונה רוצה לבנות סביבו קבוצה חדשה ובלתי-מנוצחת, והוא אומר 'צ'או' ומסתלק לסין? ואם הוא ייפצע, כמו שקרה לו כבר פעמיים במהלך העונה שעברה, מי ישלם?".

     

    בברצלונה חששו שייפצע בנבחרת. ליונל מסי (צילום: איי פי)
    בברצלונה חששו שייפצע בנבחרת. ליונל מסי (צילום: איי פי)

     

    אף אחד לא יכול לסבול את המחשבה שמספר 10 הבא של ברצלונה (כולם בטוחים שהוא יירש את החולצה של רונאלדיניו), השחקן שהם נזקקו לו כל כך בשבועות

    הארוכים והאומללים האלה, יכול לנטוש אותם כך. למחרת, ההצהרות של לאו ממלאות את הכותרות של עיתוני הספורט הקטאלוניים. נראה שהם מבינים את מצבו של "הפרעוש". מתוך נאמנות לתפקידם העיתונאי, הם מזכירים את החוקים. "במקרה של מסי, בארסה לא יכולה לסרב כי הוא עדיין לא בן 23", נכתב בעיתון "ספורט".

     

    במשרדי ההנהלה בקאמפ-נואו לא קולטים את המסר. אין להם שום כוונה לאבד את לאו במוקדמות ליגת האלופות. הם מיד בוחנים את החוקים כדי לבדוק אם ישנה אפשרות שלא לשחררו לטובת נבחרת ארגנטינה. אביו של לאו, חורחה מסי, שנפגש עם המנהל הטכני של בארסה, צ'יקי בגיריסטיין, מודיע כעבור כמה ימים: "לאו יעמוד בכל מחויבויותיו ויעשה ככל שביכולתו כדי לא להיענש על ידי אף אחד מהצדדים".

     

    במילים אחרות, ההחלטה אם להצטרף לבייג'ין לא תלויה בבנו בלבד. אם המועדון הקטאלוני יצליח למנוע זאת, מסי ייפרד לשלום מהחלום האולימפי שלו. אך זוהי רק יריית הפתיחה בתחרות משיכת החבל בין התאחדות הכדורגל הארגנטינאית לבין ברצלונה, שתימשך יותר מחודשיים. ב-2 ביולי מפרסם סרחיו באטיסטה את שמות 18 השחקנים שייכללו בסגל האולימפי לבייג'ינג. לאו מסי מופיע ברשימה.

     

    סרחיו באטיסטה. לא היה מוכן לוותר על מסי  (צילום: Getty Images Imagebank)
    סרחיו באטיסטה. לא היה מוכן לוותר על מסי  (צילום: Getty Images Imagebank)

     

    ייתכן שזה סופה של המחלוקת. גם חוליו גרונדונה, נשיא ההתאחדות הארגנטינאית, רוצה שהוא יהיה בפנים. "ארגנטינה תזמן את מסי בהתאם לתקנות פיפ"א, שקובעות כי עליו להיות עם הנבחרת במשחקים האולימפיים. אם אין לי את מסי, אין לי נבחרת, ואם הוא לא יגיע וישחק איתנו, ייווצר תקדים שיעודד קבוצות נוספות לבקש מהשחקנים שלהן לוותר על הנבחרות, ולא היינו רוצים שזה יקרה. זה הגיוני שהוא ישחק עם ארגנטינה, כי לברצלונה יש אותו כל השנה. יש מעט מאוד מסגרות שבהן מסי יכול לשחק עם הנבחרת".

     

    נשמע נחרץ למדי, נכון? אלא שלברצלונה אין שום כוונה להניף דגל לבן. "למדנו את הנושא, השתתפנו בישיבות עם אנשי ההתאחדות הארגנטינאית, ובסופו של דבר אנחנו נישָמַע לנהלים," אומר בגיריסטיין. "אם הם יהיו לטובתנו, מסי ישחק במוקדמות ליגת האלופות".

     

    ב-15 ביולי ברצלונה חוזרת להתאמן, עם המאמן החדש פפ גוורדיולה ובלי רונאלדיניו. ברגע שישלים את הבדיקות הרפואיות, הברזילאי יצטרף למילאן. ההעברה מאפשרת לו להשתתף באולימפיאדה. בארסה סירבה לשחרר את רונאלדיניו, היות שפיפ"א לא מחייבת לשחרר שחקנים מעל גיל 23, אבל המועדון של ברלוסקוני לא יערים עליו קשיים. "איזה מזל יש לו," מסי בטח חושב לעצמו, מבלי לדעת מה צופן לו הגורל. "במועדון לא דיברו איתו על זה, המגעים היו בין ברצלונה להתאחדות," אומרת אמו, סיליה. "ולאו לא אמר שום דבר, הוא לא שאל. הוא פשוט חיכה לתשובה שלהם".

     

    רונאלדיניו. הוא דווקא קיבל שחרור בקלות לאולימפיאדה (צילום: איי פי)
    רונאלדיניו. הוא דווקא קיבל שחרור בקלות לאולימפיאדה (צילום: איי פי)

     

    בינתיים לאו טס לסקוטלנד, שם מקיימת הקבוצה את מחנה האימונים שלה. זה קורה ב-21 ביולי. יומיים לאחר מכן, לאו כבר אמור להיות בטוקיו עם סגל הנבחרת האולימפית. ב-29 ביולי יתקיים משחק ידידות מול יפן, אבל בארסה עדיין לא נתנה את הסכמתה לשחרורו.

     

    ב-23 ביולי, ספ בלאטר מוסיף את תרומתו לדרמה. "שחרור שחקנים מתחת לגיל 23 הוא בגדר חובה עבור כל המועדונים, והעיקרון הזה תקף גם לגבי בייג'ין 2008," אמר נשיא פיפ"א, והוסיף: "מניעת ההשתתפות של שחקנים מתחת לגיל עשרים ושלוש עלולה להתפרש כמתקפה על הרוח האולימפית." אבל גם זה לא סוף פסוק, כיוון שאיגוד הכדורגלנים המקצוענים סבור אחרת: "אין שום חיוב בחוק לשחרר כדורגלנים. הטורניר האולימפי לגברים לא מופיע בלוח המשחקים הבינלאומיים שפיפ"א אישרה לשנים 2008-14".

     

    מי שסובל הכי הרבה מההתגוששות הזאת הוא ליונל. הוא עצבני ומתנהג "קצת מוזר", לפי דבריהם של שחקנים בקבוצה. עד כדי כך המצב משפיע עליו, שאחרי תיקול די חזק במהלך אחד האימונים, הוא מוצא את עצמו בתגרת ידיים עם רפא מארקס. פפ גוורדיולה צריך להפריד בין הנִצים ולהרגיע את הרוחות, וגם לבקש מלאו להירגע.

     

    גוורדיולה עם מסי. המאמן התערב במחלוקת (צילום: AFP)
    גוורדיולה עם מסי. המאמן התערב במחלוקת (צילום: AFP)

     

    זאת תקרית שולית, מטופשת, ויחד עם זאת היא משפיעה על המאמן הטרי. גוורדיולה לוקח את מסי הצִדה. הוא מדבר איתו ורוצה לדעת מה קורה, מה מפריע לו. הוא לא רוצה שהוא יהיה במצב כזה. הוא רוצה שלאו ישחק בכיף. כמה מילים מספיקות כדי לחלץ ממסי וידוי. הוא אומר חד וחלק שהוא רוצה לנסוע לבייג'ינג. גוורדיולה מבטיח לעשות כל שביכולתו.

     

    אחרי משחק הידידות הראשון נגד היברניאן, שבו בארסה מנצחת 0:6 עם שער נפלא של "הפרעוש", הוא מדבר. "בסופו של דבר," אומר גוורדיולה, "הפרשה הזאת מזיקה ללאו יותר מאשר לכל אחד אחר. נותרו רק עוד שבועיים או שלושה, אנשים מסוימים אומרים דבר אחד ואחרים אומרים דבר אחר. בלאטר צריך לשבת ולבדוק את הנהלים ולקבוע אם הוא נשאר איתנו או טס למשחקים האולימפיים."

     

    ההחלטה של פיפ"א מתקבלת רק כעבור שישה ימים. בזמן הזה בארסה משחקת נגד דנדי יונייטד, ומסי כובש שלושער. הנשיא לאפורטה חוזר על עמדת המועדון, מציג שוב את הצעת הפשרה ומכריז שאם פיפ"א תפסוק נגדו, "המועדון יפנה לעזרת המוסד לבוררות ספורט, כדי שהטענות שלנו יובאו בחשבון".

     

    ביום שלישי 30 ביולי, מסי מתבטא בנושא לראשונה. עד כה הוא שמר על דממת אלחוט, שעוררה תגובות שונות. גבריאל באטיסטוטה, למשל, יצא להגנתו. "הוא עושה את הדבר הנכון בכך שהוא לא אומר כלום, כי אחרי האולימפיאדה הוא יחזור לשחק בברצלונה ובנבחרת."

     

    מראדונה עם מסי. "הוא כבר ילד גדול וצריך להחליט בעצמו" (צילום: רויטרס)
    מראדונה עם מסי. "הוא כבר ילד גדול וצריך להחליט בעצמו" (צילום: רויטרס)

     

    מראדונה, לעומת זאת, דווקא תקף אותו. "הוא צריך להחליט בעצמו. זה רגע שצריך להיות בו אדם גדול יותר. זאת הזדמנות נהדרת להתפתח. ברצלונה תחכה לו בכל מקרה. לכן נתנו לו את החולצה מספר 10: הם רוצים אותו. לא נתנו לו אותה כי הוא כוכב קולנוע, אלא כי הוא פנומן, שחקן גדול."

     

    המשפחה, מנגד, לא יודעת איזו עמדה לנקוט. חורחה מסי מאשר את הלבטים: "יש כאן התנגשות אינטרסים ושמים את השחקן באמצע. הם משתמשים בבן שלי כבשר תותחים. אי-אפשר להעמיד כדורגלן צעיר בן 21 במצב כזה, שמושך אליו כל כך הרבה אש. אין לדעת איך זה ייגמר. זה מטורף לגמרי לגרום לשחקן עצמו לקבל את ההחלטה. לא ייתכן שראשי ארגוני הכדורגל לא יכולים להגיע להסכם. אנחנו לא יודעים מה לעשות."

     

    לבסוף, לפני הנסיעה לפירנצה, למשחק ידידות של ברצלונה נגד פיורנטינה, מוסיף מסי הצעה משלו: "אם פיפ"א תגיד שאני לא חייב להשתתף, אני לא אסע. אבל אם על פי החוקים אני צריך להשתתף, אני אצא לטורניר, בלי לחכות למוסד לבוררות ספורט. כי אם אחכה, זה כבר יהיה מאוחר מדי בשביל שחקני הנבחרת והצוות."

     

    כמה שעות לאחר מכן מודיעה פיפ"א שמסי צריך להשתתף במשחקים האולימפיים. במחנה הארגנטינאי מתקבלות החדשות בהקלה גדולה. "למרבה המזל, אחרי הרבה תנודות אחורה וקדימה, הפרשה הוכרעה לטובתנו," מאשר סרחיו באטיסטה.

     

    ריקלמה עם מסי באולימפיאדה. נבחרת החלומות של ארגנטינה (צילום: AFP)
    ריקלמה עם מסי באולימפיאדה. נבחרת החלומות של ארגנטינה (צילום: AFP)

     

    בהנהלת ברצלונה התגובות קצת שונות. ראשי המועדון לא שינו את עמדתם והגישו את הערעור למוסד הבוררות. אבל בינתיים, במקום לטוס לארצות הברית, מסי ממריא לסין, בהבטחה שיחזור - אם מוסד הבוררות יקבע שכך עליו לעשות.

     

    לאו מגיע לשנחאי ב-1 באוגוסט, ונראה שהוא שב לאופיו הנינוח. הוא מרבה לחייך, ונראה מרוצה למדי באימונים. הוא חולק חדר עם "קוּן" אגוארו, בדיוק כפי שהיה במונדיאל עד גיל 20 בשנת 2005. הם משחקים אלפי משחקי פלייסטיישן, ומוזיקת קומביה נשמעת בפול ווליום. השניים מסתדרים מצוין, הם נרגעים, חולקים זה את סודותיו של זה ועושים מה שמתחשק להם.

     

    "צ'צ'ו" באטיסטה נושם לרווחה. הוא ראה את לאו לראשונה בברצלונה, במשחק נגד נבחרת קטאלוניה. הוא לא התאמן הרבה עם הנבחרת, אבל עכשיו למרבה המזל יש לו הזדמנות לחזק אותה. באטיסטה מתלבט כבר זמן-מה איפה להציב אותו על המגרש. "אני רוצה שמסי יתקרב למרכז, ולא ייצמד לאגף כמו בברצלונה. אני רוצה שהוא יהיה מעורב בעשיית המשחק, ליד ריקלמה ומאחורי אגוארו," הוא מסביר.

     

    בינתיים, "הפרעוש" משתף את התקשורת בחלומותיו. "עבורי, כמו כל השחקנים, זאת תהיה חוויה מאוד מיוחדת לשמור על התואר. באנו לכאן כדי לזכות במדליית זהב. נעשה את הדברים צעד אחר צעד, ואני מקווה שנוכל לעמוד במשימה." הוא מכחיש שיש בעיות כלשהן עם ריקלמה, שכן לפני משחק העלייה נגד ברזיל נפוצו שמועות על מחלוקות בין השניים. הוא טוען שהיחסים עם רומן תמיד היו טובים, אם כי מעטים מאמינים לו.

     

    ז'ואן לאפורטה. רצה שמסי יחזור במהרה לברצלונה (צילום: AFP)
    ז'ואן לאפורטה. רצה שמסי יחזור במהרה לברצלונה (צילום: AFP)

     

    לגבי הפרשה שהרחיקה אותו מהנבחרת הוא אומר: "באטיסטה הבין אותי וכך גם השחקנים, לא היתה להם בעיה לחכות לי. עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות, ואני מקווה שכל הנושא יתפוגג וייעלם." אבל בדיוק ההפך קורה.

     

    ב-6 באוגוסט, ערב משחקה של ארגנטינה נגד חוף השנהב, המשחק הראשון בבית א', פוסק המוסד לבוררות ספורט לטובת ברצלונה. "הטורניר האולימפי לא מופיע בלוח המשחקים הרשמי של פיפ"א, ואין שום החלטה של הוועד המנהל של פיפ"א ולפיה מחויבים המועדונים לשחרר שחקנים מתחת לגיל 23 לנבחרותיהם," מסבירים השופטים. עם זאת, הצדדים מתבקשים למצוא "פתרון סביר עבור שחקנים שמעוניינים לייצג את נבחרותיהם במשחקים האולימפיים".

     

    ואיך מגיבים הצדדים? ההתבטאות הפומבית הראשונה היא של גרונדונה: "מסי לא הולך לשום מקום." סרחיו באטיסטה מאשר: "הוא יעלה איתנו מחר למגרש." ולאו? הוא לא מפרסם שום תגובה פומבית לפסיקה, ונראה שגם אם הביע נכונות לכבד אותה, כרגע אין לו שום כוונה לחזור.

     

    "הוא אמר לי שהוא רוצה להישאר עם הנבחרת ושיבקש מברצלונה להתחשב בכך," מודיע "צ'צ'ו". צ'יקי בגיריסטיין לא נשמע מתחשב במיוחד: "אנחנו רוצים - גם מתוך מחשבה על האוהדים שלנו - שלאו מסי יהיה עם הקבוצה," הוא אומר. ז'ואן לאפורטה, המרוצה מניצחונה המשפטי של ברצלונה, מורה לשחקן לחזור באופן מיידי. אבל תחילה, גוורדיולה רוצה לדבר עם לאו. "אני רוצה לשמוע אותו, ואז נקבל החלטה."

     

    גרונדונה ומראדונה. שיחרר את מסי ממשחקי הנבחרת (גטי אימג'ס) (צילום: GettyImages Image Bank)
    גרונדונה ומראדונה. שיחרר את מסי ממשחקי הנבחרת (גטי אימג'ס) 

     

    נערכת שיחה טרנס-אטלנטית ארוכה בין שנגחאי לניו יורק (שם מסיימת בארסה את הסיבוב האמריקני שלה במשחק נגד הרד-בולס). לאו מסי מבקש מגוורדיולה לעזור לו להישאר בסין ולהשתתף במשחקים. פפ מבטיח למצוא פתרון, ומהר מאוד מקיים. בישיבה בסוויטה במלון סנט רג'יס בפינת השדרה החמישית ורחוב 53, הוא משכנע את לאפורטה ובגיריסטיין.

     

    מסי יישאר בבייג'ין, אבל רק אם ימולאו כמה תנאים: התנאי הראשון הוא שההתאחדות הארגנטינאית תקבל אחריות על הביטוח הרפואי במקרה שמסי ייפצע... השני הוא "הסכם אישי עם חוליו גורדונה שהשחקן ישוחרר מכל משחקי הידידות של הנבחרת העונה". גוורדיולה הוא זה שמבשר למסי על ההחלטה. הוא מתקשר אליו מהמטוס, חמש דקות לפני ההמראה מניו יורק. "אתה נשאר. תיהנה לך," הוא אומר.

     

    מסי עולה למגרש נגד חוף השנהב בחולצה מספר 15. והוא מוכיח מדוע הנוכחות שלו בטורניר חשובה כל כך. לקראת סיום המחצית הראשונה, הוא מקבל מסירה של 40 מטרים מריקלמה, מגביר קצב, וממרכז הרחבה שולח כדור חכם לרשת. חמש דקות לסיום, כשנראה שהתוצאה תישאר 1:1, אחרי שער השוויון של סיבה, "הפרעוש" מקבל כדור חופשי מהיר מריקלמה בקצה הרחבה ומשגר בעיטה קטלנית. השוער של "הפילים" הודף ולאוטרו אקוסטה - שהבטיח את העפלת הנבחרת לטורניר - לא מתקשה לכבוש את שער הניצחון, 1:2.

     

    כמה שניות לפני שריקת הסיום, באטיסטה מוציא את לאו, ובכך נותן לקהל הסיני הזדמנות להריע לו. הם עשו זאת לכל אורך המשחק, וכשהתמונה שלו הופיעה על המסך הגדול באצטדיון האולימפי, למרות העובדה שברקע הושמע ההמנון של ארגנטינה, מהקהל עלו הצעקות: "מסי, מסי!" הוא אחד הספורטאים הידועים ביותר ברפובליקה העממית של סין. המוצרים שהוא מפרסם נמכרים היטב, מחולצות ועד פפסי קולה, והילדים רוצים להיות כמוהו. הפופולריות של מסי נסקה פלאים במהלך האולימפיאדה, עד כדי כך שהוא הפך לאחד מהספורטאים הידועים בעולם.

     

    אוהדי ארגנטינה בבייג'ינג. בסוף הם קיבלו את מסי, ובגדול (צילום: AFP)
    אוהדי ארגנטינה בבייג'ינג. בסוף הם קיבלו את מסי, ובגדול (צילום: AFP)

     

    מעבר לשאלת הכדורגלן האהוב ביותר, ששולטת בשיח הכללי, יש גם שמחה גדולה על סיום המשבר. הפעם תורו של לאו לדבר, ולהודות לגוורדיולה. "הוא היה שחקן והוא יודע איך שחקן מרגיש ברגעים כאלה," הוא אומר. "הוא ידע שהיה לי קשה במצב שנוצר ותמך בי מהרגע שמונה למאמן הקבוצה, מהפעם הראשונה שדיברנו. הוא היה יוצא מגדר הרגיל, והאמת היא שאני מאוד אסיר תודה."

     

    משנסגר הפרק הזה אחת ולתמיד, הוא פנוי להתייחס לרונאלדיניו, מועמד נוסף לזכות במדליית הזהב. "אם נגיע לגמר נגד ברזיל, העובדה שרוֹני יהיה שם תהפוך את המשימה להרבה יותר קשה." הוא מתלוצץ ואומר ש"זאת תמיד תחושה נהדרת לנצח בגמר, ובמיוחד נגד ברזיל", אבל מוסיף שלפני כן מחכה להם אוסטרליה, "יריבה קשוחה וחזקה עם משחק גובה מצוין. יהיה לנו קשה מאוד".

     

    וההתמודדות אכן קשה. 15 דקות לסיום, התוצאה באצטדיון האולימפי בשנחאי עומדת על 0:0. ארגנטינה, לפחות במחצית הראשונה, משחקת טוב יותר מאשר במשחק הפתיחה. היא יוצרת מצבים, אבל מתקשה להכניע את פדריצ'י, השוער האוסטרלי. ואז, תוך כמה שניות, אחרי כמה מסירות בין ריקלמה למסי, רומן מעביר את הכדור שמאלה לאנחל די-מריה, שמגביה למרכז, ואסקיאל לאבצי קובר אותו ברשת. שער ניצחון.

     

    בצדו השני של העולם, יומיים לאחר מכן, ברצלונה נטולת מסי מנצחת גם היא - 0:4 נגד ויסלה קראקוב הפולנית (זו שהדיחה את בית"ר ירושלים בסיבוב הקודם) במשחק הראשון בין השתיים על הכרטיס לליגת האלופות. פחדיהם של אנשי ברצלונה מתפוגגים.

     

    נבחרת ארגנטינה בתמונה שכיחה מבייג'ינג (צילום: AFP)
    נבחרת ארגנטינה בתמונה שכיחה מבייג'ינג (צילום: AFP)

     

    בסין, משהובטחה העלייה לרבע הגמר, עוברת הנבחרת להשתכן בכפר האולימפי. המתחם לא ממש מפואר בעיני הכדורגלנים המפונקים, אבל הוא מזמן מפגשים מרגשים. "אכלנו," נזכר השוער אוסקר אוסטארי, "וראינו אותו מגיע, לוקח את המגש שלו ויושב לידנו. 'היי, אני קובי (בראיינט),' הוא אמר לנו. הוא דיבר בספרדית, חיכה למסי ושוחח איתו קצת. ניצלנו את ההזדמנות להצטלם. כשהגיע הזמן להיפרד, הוא הוריד את הכובע בהתפעלות, הביט אל לאו ואמר: 'מסי, אתה הכי טוב שיש.' היינו בהלם. גם ראפה נדאל הצטרף. כשאתה עם לאו אי-אפשר להסתובב בשקט, עוצרים אותך כל רגע."

     

    אבל לחבריו של מסי מחכים מפגשים נוספים בבייג'ין, מלבד המפגשים עם הסלבריטאים הבינלאומיים. הם צריכים להתמודד גם עם סרביה."צ'צ'ו" נותן למסי לנוח, משאיר על הספסל את ריקלמה ואת אגוארו המוצהבים, ונותן למחליפים לשחק. למרות השינויים בהרכב, ארגנטינה מנצחת את סרביה 0:2 (פנדל של לאבצי ובעיטה חופשית של בונאנוטה). ארגנטינה רשמה עד כה תשעה ניצחונות אולימפיים רצופים, הישג ששובר את השיא של אורוגוואי, שהחזיק מעמד 80 שנים, וגם את המקום הראשון בבית.

     

    היחידים שהפסידו היו 60 אלף האוהדים שנהרו לאצטדיון הפועלים בבייג'ין כדי לראות את מסי בפעולה. במחצית הראשונה הם קראו בשמו, ולקראת סיום המשחק, כשראו ש"הפרעוש" לא עולה, שרקו לארגנטינה בוז. בסיום, המאמן נדרש להצדיק את עצמו: "האוהדים הסינים צריכים להבין שבאנו לכאן במטרה מסוימת, והיא לזכות במדליית זהב. לא רק מסי ישב בצד היום, גם ריקלמה, אגוארו וגאראי. חשבתי על הדבר הטוב ביותר עבור ארגנטינה. חבל לי שהם התרגזו, ואני רק מקווה שהם יסלחו לי."

     

    ליונל מסי באוליפיאדה מול ברזיל. פגש ממול את רונאלדיניו (צילום: AP)
    ליונל מסי באוליפיאדה מול ברזיל. פגש ממול את רונאלדיניו (צילום: AP)

     

    משחק רבע הגמר, גם הוא באצטדיון הפועלים, התקיים נגד הולנד ב-16 באוגוסט. גם מראדונה נמצא ביציע, לעודד את הנבחרת ובפרט את "קון", הארוס של בתו, ג'יאנינה. עכשיו אין מקום לטעויות. לאו יודע את זה ונותן קונצרט.

     

    מסי מכריע משחק קשה מאוד. הוא עובר מגן, מהתל בשוער ושולח טיל לרשת לפני שיהיה להגנה ההולנדית המיואשת סיכוי להפריע. ואז, בדקה ה-14 של ההארכה, מסי ממציא גיאומטריה משלו במהלך מופלא. די-מריה קולט את המסירה וממשיך אותה בכדור חזק ושטוח, שמבטיח את הניצחון 1:2. בחצי הגמר תפגוש ארגנטינה את ברזיל.

     

    זה המשחק הקלאסי, הגמר שכולם ציפו לו, וגם ההזדמנות המושלמת לנקום את השפלת המפגשים האחרונים בין הנבחרות – ההפסדים בגמר הקופה אמריקה ב-2004 בפרו, בגביע הקונפדרציות ב-2005 ושוב בקופה אמריקה ב-2007 בונצואלה. האלופה האולימפית ארגנטינה נגד ברזיל שמעולם לא זכתה בזהב. זה המשחק שלאו חלם עליו, אם כי רצה, כמו כולם, שזה יהיה משחק הגמר. ואם לא די בכל אלה, ישנו הדו-קרב בין לאו לרונאלדיניו: שני חברים, שחקני אותה קבוצה עד לא מזמן, הצעיר הכישרוני נגד הזוכה הקודם בפרס כדור הזהב, ההווה נגד העבר, הכוכב נגד האלוף שרוצה לקום מעפר תבוסותיו הקודמות. הוויכוח בשאלה מי יהיה טוב יותר, נותר פתוח. לכל אחד יש דעה משלו. אפילו אגוארו מתערב: "כיום, ליונל טוב יותר מרונאלדיניו. הוא השחקן הטוב בעולם."

     

    מסי מתעלם מהנושא, אבל לא ממבול השאלות. "אני לא אוהב להתנבא, אבל רוני: זכור שהזהב שייך לארגנטינה! החלום שלי הוא החלום של כל הנבחרת. ובמיוחד עכשיו, גם למען חברי אוסטארי." כן, מסי לא שוכח את השוער אוסקר אוסטארי, שנפצע במשחק נגד הולנד ולא יוכל לשחק עוד בטורניר האולימפי.

     

    מסי בגמר מול ניגריה, אז עוד עם מספר 15 (צילום: רויטרס)
    מסי בגמר מול ניגריה, אז עוד עם מספר 15 (צילום: רויטרס)

     

    "יהיה קשה," הוא אומר. "תמיד קשה נגד ברזיל. שתי הנבחרות מותשות מההארכות בשלב רבע הגמר. לברזיל יש קבוצה נהדרת, אבל אנחנו פשוט ענקיים. אנחנו משחקים למען אותה מטרה, לראות מי יזכה בזהב, ובגמר האחרון ששיחקנו הם ניצחו. אני עדיין מתוסכל מהגמר של הקופה אמריקה, ועכשיו הגיע תורנו."

     

    תורה של ארגנטינה אכן הגיע, אבל איש לא שיער באיזו עוצמה זה יקרה. האלביסלסטה מחצה את ברזיל, השפילה אותה ועשתה ממנה צחוק. אגוארו חגג – הוא כבש שני שערים והיה מעורב בשלישי, כשהוכשל ברחבה וריקלמה הבקיע את הפנדל. ואחרי כל שער מצץ אצבע כאילו היתה מוצץ, במחווה לחברתו ההרה ג'יאנינה.

     

    הנבחרת של דונגה נכשלה. רונאלדיניו היה חלש. "כיום," נכתב ב"אל פאיס", "הברזילאי הוא שחקן מאכזב, שתשומת לִבו נתונה רק לעשיית פרצופים, לצחקוקים עליזים ולמחוות אחרות שנועדו לזכות אותו בתמונות שער ובתשואות האוהדים הסינים, שהם די טירונים בכל הנוגע לכדורגל."

     

    אבל התמונה שהופיעה בעיתונים באותו יום אכזרית עוד יותר: רוני, בחולצה צהובה מספר 10, עם סרט הקפטן על הזרוע ובראש שפוף, מוצא נחמה בזרועותיו של "אחיו הקטן" מסי. ליונל עומד על קצות האצבעות כדי לנחם את השחקן הנערץ עליו. יש הרבה אינטימיות בתמונה הזאת, אבל גם עצב. לאו זכה בעימות החזיתי הזה, גם אם בלי להותיר רושם מיוחד. הוא שמח. רוני רוצה רק להסתתר, שהאדמה תבלע אותו. "אני עצוב, עצוב מאוד," הוא יאמר מאוחר יותר. מבחינתו, זאת היתה הזדמנות נוספת לככב לעיני כל העולם, והוא נכשל. לאו, לעומת זאת, מתקדם אל עבר הזהב.

     

    די מריה כובש את שער הניצחון בגמר מול ניגריה (צילום: AFP)
    די מריה כובש את שער הניצחון בגמר מול ניגריה (צילום: AFP)

     

    ביום ראשון 23 באוגוסט, בשעה 12 בצהריים בסין, 1 בלילה בארגנטינה, באצטדיון הלאומי המכונה "קן הציפור", נפתח משחק הגמר של טורניר הכדורגל האולימפי. היריבה: ניגריה - בדיוק כמו בגמר האולימפי באטלנטה 96', בדיוק כמו בגמר המונדיאל עד גיל 20 בהולנד ב-2005. באולימפיאדה היתה זו ניגריה בראשותו של קאנו שלקחה את הזהב אחרי ניצחון דרמטי 2:3, משחק שפיפ"א הגדירה כאחד מעשרת הגדולים ביותר בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים. הנקמה של ארגנטינה מגיעה ב-2005, בהולנד. והגיבור הראשי, שגובר על "הנשרים הירוקים", הוא ליונל, עם שני פנדלים מדויקים. 15 שחקנים מהגמר ההוא, כולל מסי ואגוארו, נמצאים על כר הדשא בבייג'ין. "אין לי ספק שאנחנו הולכים לנצח," אומר דייגו מראדונה ומתנבא: "0:2 יהיה מושלם." אבל זה לא כל כך קל.

     

    החום כל כך כבד, עד שחצי שעה לאחר שריקת הפתיחה מכריז השופט ההונגרי, ויקטור קאסאי, על פסק זמן בנוסח משחקי כדורסל, כדי לתת לקבוצות לנוח ולהתקרר. הפסקה כזו תינתן גם במחצית השנייה. כר הדשא קשה ויבש, ו"הנשרים" נמצאים בכל חלק של המגרש. מסי ואגוארו לבד בחוד. המסירות הקצרות שלהם לא עושות רושם על הניגרים הענקיים.

     

    לריקלמה יש יום חלש. הקשרים האחוריים גאגו ומסצ'ראנו עובדים קשה. זה משחק גרוע, משעמם ומתיש. עד הדקה ה-57: הכדור מגיע למרכז המגרש. מסי משתלט עליו, מסתובב ושולח מסירה מושלמת לאנחל די-מריה, כיום

    כוכב ריאל מדריד, הפתעת הטורניר, ששועט לבד בצד שמאל. מקצה הרחבה, מול ונזקין הנואש, שבלית ברירה יוצא מהשער, הוא מקשית את הכדור במהלך רב-השראה ומשיט אותו ברכות בשמי בייג'ין הסמיכים. לשוער הניגרי חסר האונים לא נותר אלא להתרומם, וממקומו ליד נקודת העונשין לצפות בכדור שעובר מעל ראשו, מקפץ פנימה ונעצר רק ברשת – מלאכת מחשבת ששווה מדליית זהב. ארבע שנים אחרי שזכתה במדליית הזהב באתונה, ארגנטינה חוזרת למקומה במעלה הפודיום. מסי מחבק את "קון" וחוגג את הגשמת החלום. הוא גבר על המכשולים המשפטיים, על כל מי שרצה שהוא לא יהיה חלק מהאגדה הזאת. והוא מבהיר חד-משמעית: "אחרי כל מה שקרה, היה שווה לבוא."

     

    לפנייה לכתב/ת
      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה "הילד שהפך לאגדה" - פרק מהספר על ליונל מסי
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד