טוענת שהיא רוצה סקס ללא רגשות? אל תאמין

אני לא עושה סטוצים. בשבילי המילים 'לעשות אהבה' הן בעלות משמעות עמוקה. סקס עבורי הוא חיבור לפתיחות, לחגיגה, לשפע אינסופי של יופי שמאפשר לי לפגוש עוד אדם, אותך אם תרצה, ולנוע ביחד לתוך השער הזה.

עוד בנושא:

מכתב לגבר שיעשה איתי אהבה 

מתי ואיך כדאי לאשה ליזום סקס?

מחקר: סטוצים יכולים להפוך לאהבת אמת

איך אתם מרגישים בבוקר שאחרי הסטוץ?

אני יודעת שזה לא כל כך פופולארי לא לרצות פשוט להזדיין, אבל ממש לא איכפת לי. אני רוצה שנעשה אהבה, ותעשה לי טובה, בפעם הבאה שאחת מאחיותיי היקרות תגיד לך שהיא בסדר עם זיון נטול רגשות, נסה להטיל בכך ספק ושאל אותה לפחות שלוש פעמים, מה היא באמת רוצה.

בטוחני שבסופו של דבר, היא תגיד לך שהיא רוצה קשר, כמהה לאהבה רגשית, מחייבת, עמוקה ומתפתחת. יתכן גם שבא לה להתענג איתך, אך גם אז, נסה לנהוג בה ברגישות ובחום. תן לה לחוש בטוחה בתוך הכניעה הזו למיניות ותשוקה.

היום אני כבר מבינה שנשים וגברים מורכבים אחרת, יש לנו צרכים שונים. לך אין שום בעיה לשכב איתי היום, ומחר עם אחרת, בעוד אני, פעמים רבות נקשרת אליך גם כשאין לזה צידוק הגיוני. קראתי שהאוקסיטוצין, ההורמון הנשי, הוא שגורם לי להיקשר אליך, הוא מופרש בתוכי במהלך הסקס ויוצר תחושות ורגשות של חיבור אליך, רצון למערכת יחסים ולהמשך הקשר.

אצלך, לעומת זאת, הטסטוסטרון מאפשר בדיוק את ההיפך - אתה יכול להיות עם אשה באופן טוטאלי מבלי להיקשר אליה בהכרח. קן ווילבר, פילוסוף אמריקאי, מתייחס להורמון הגברי כבעל שני שימושים בלבד, "FUCK IT OR KILL IT" (הרוג את זה, או זיין את זה), כך שאין ספק שהפער בינינו גדול.

מהו חופש?

אתה מקשיב ומהנהן, שואל בתום לב, 'אז מה את מציעה?'. ותשובתי אליך היא שקודם כל נרפה וננשום ביחד, נרגיש ונקשיב. אני רוצה לבקש ממך שלא תפחד ממני, אני לא רוצה לקחת ממך דבר. אני שומעת אותך, שומעת את הכמיהה הזאת שלך לחופש. אולי נשאל ביחד מהו חופש?

האם לעשות כל מה שבא לי זה חופש? האם לשכב עם הרבה נשים או גברים זה חופש? האם לא להגביל את הדחפים המיניים זה חופש? משום מה, התשובות האלה לא מספקות אותי. איך אדע מהו חופש אמיתי כאשר כל כך הרבה פחד עולה בתוכי כשהשאלה הזו נשאלת?

כולנו מכירים את אינסוף האפשרויות שהמוח מעלה כשאנחנו מתחילים לחשוב על נושא מסוים בחיינו, בטח כשמדובר במערכות היחסים האינטימיות שאנו חווים. זה מרגיש מוגבל ומבולבל, מתיש אפילו. האם לא היינו רוצים שתהיה לנו רמה גבוהה יותר של חשיבה והרגשה? הרי לא יכול להיות שתנועה אינסופית של מחשבות סותרות היא הרמה הגבוהה ביותר שאנחנו יכולים לחשוב בה.

לעתים יש רגעים כאלה שבהם אינטואיציה חדה עולה בתוכנו, מילים של רצון ברור עולות על שפתינו ואנחנו עושים מעשה ברור שנובע מתוך ידיעה פנימית. זה קורה כשאנחנו שקטים, מניחים לרגע אחד לכל המחשבות והרעיונות, וזה עולה. לפעמים בחלום, לעתים מתוך שיחה עם חבר, זה פשוט מופיע.

מה שמאפיין את הרגעים האלה הוא שאין שם פחד. לרגע קט אני מפסיקה לפחד מהתוצאה ומבינה שאני רוצה ויכולה וחייבת להיות אותנטית עכשיו, ברורה לעצמי, מחוברת לקול הפנימי שלי. ברגע הזה אני נוכחת, מגלה את הצד הזכרי שבתוכי, ואיכויות של עוצמה ונחישות מופיעות.

אני מציעה לשנינו להיות בשקט, כדי שנוכל לעבור ביחד את המסע הזה. אני עדיין לא יודעת מה זה חופש, אבל אולי ביחד נוכל לגלות את התשובה.

אהבתם את הכתבה? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים

דורית בר היא מומחית לאימון אישי, פסיכותרפיסטית, מטפלת מינית וזוגית, מרצה ומנחה סדנאות על מיניות ומערכות יחסים לנשים, גברים וזוגות.