אנטישמיות 2011: פחות תקיפות, יותר ברוטאליות

רמת האירועים האלימים שבוצעו עם נשק ובלעדיו, הוונדליזם והאיומים הישירים נגד יהודים בעולם - ירדה ב-2011 ב-27% בהשוואה לשנה הקודמת, אך התקיפות נעשו ברוטאליות יותר. כך עולה מדו"ח האנטישמיות לשנת 2011 שמפרסמת הבוקר (יום ד') אוניברסיטת תל אביב.  

ב-2011 נרשמו 446 אירועים לעומת 614 בשנה הקודמת. ירידה נרשמה בארצות כמו בריטניה, צרפת וקנדה. לעומתן, בארצות אחרות כמו אוסטרליה, בלגיה ואוקראינה נותר מספר האירועים כמעט כשהיה, ואילו בבלרוסיה ובליטא נרשמה עלייה. הנתונים מוכיחים שאלימות פיזית עלתה ורמתה גבוהה מזו שבשנים הקודמות. התקיפות נעשו ברוטאליות יותר וחלקן גרמו נזק ממשי לנתקפים.

הקצנתם של צעירים מוסלמים

הסיבות לרמה הגבוהה של הצקות והסתה הן ככל הנראה הקצנה של צעירים מוסלמים, בעיקר מקרב משפחות מהגרים. ניכרה בשנה החולפת הסלמה באלימות של הימין הקיצוני המיליטנטי, תוך שימוש גובר ברשתות החברתיות ובבלוגים המפיצים בקלות מסרים אנטישמיים.

האשמות העיקריות המופנות כלפי יהודים וכלפי ישראל כמדינה יהודית ממשיכות להעיד על קיומו כביכול של כוח יהודי עולמי, העומד מאחורי כל אירוע משמעותי בעולם, וכן בשליטה בכלכלה העולמית ובאחריות של היהודים למשבר הכלכלי העולמי.

ד"ר משה קנטור, שהציג את הדו"ח, הדגים את הדברים באמצעות הרצח בטולוז. "אני חושב שהבחור ההוא התבגר בצרפת, אבל באיזו סביבה? הוא גדל בסביבה איסלאמית, בקהילה סגורה שבה הרגיש גיבור. באמצעות שנאה ליהודים, הוא זכה להערכה, ולכן הוא הרג ילדים יהודים ומורים יהודים. אז הוא הרגיש גיבור".

אנטישמיות ואנטי-ציונות - היינו הך

ד"ר רוני שטאובר, ממחברי הדו"ח, אמר "התחלנו את עבודתנו באיסוף הנתונים בשנת 2001 ובראשית העסור הקפדנו מאוד על הבחנה בין אנטישמיות כלפי יהודים לבין אנטי-ציוניות, אבל בשנים האחרונות האבחנה הזו נעשתה בלתי אפשרית, ובעצם מהנתונים שמתקבלים בידינו עולה כי התעמולות של השמאל הקיצוני והימין הקיצוני בעולם יוצרות מזיגה בין השנאה למדינת ישראל לבין השנאה ליהודים בעולם באשר הם יהודים. התפיסה היא שכל היהודים משתפים פעולה עם ישראל, ולכם אין הבדל בין אנטישמיות לאנטי-ציוניות".

בדו"ח ציינו את גם רמות האלימות, כשתקיפה של בני אדם אירעה ב-42% מהמקרים. פגיעה בבתי ספר ומרכזי קהילות: ב-6% מהם. פגיעה בבתי קברות ובאתרי הנצחה: 14%. פגיעה ברכוש פרטי: 18%. פגיעה בבתי כנסת: 20%.

שימוש בכלי נשק נעשה ב-5% מהמקרים, איומים: ב-17% מהם, ונדליזם: 57%, הצתות: 1%, אלימות ללא כלי נשק: 20%. 

פצצה בקהילות הסגורות באירופה

קנטור הזהיר מפני "פצצה שיכולה להתפוצץ באירופה, עם אנטישמיות במיוחד אך גם עם שנאה כלפי כל המיעוטים באירופה. המלחמה נגד האנטישמיות צריכה להיות ערך משותף בכל מקום".

הוא מנה שני טריגרים שמשפיעים על המצב: אחד מהם במזרח התיכון, ואחר - בתוך הקהילות עצמן. "עלינו להבין דבר חשוב מאוד. אם התפתחות שלילית מתרחשת במזרח התיכון, ואם יום אחד ישראל תפעל נגד איראן לדוגמה, יהיו לכך הרבה אירועים עוקבים באירופה. זו תהיה בעיה שתצית אנטישמיות חמורה בכל הקהילות בכל הארצות". לדבריו, "רמת השנאה בתוך הקהילות בכל אירופה היא על הגבול".

קנטור תלה בשינויים הדרמטיים בגישה ובתשומת הלב הממשלתית והאזרחית את הבעיה. "בגרמניה ל-20% מהאוכלוסייה יש השקפות אנטישמיות. זו תופעה חדשה שלא מוערכת דיה. ובקהילות? השנאה הזו היא תופעה מוחלטת, שעומדת על 92% ויותר. זו הסיבה שזה כה מסוכן. זה טריגר שיכול להתפוצץ בכל עת". 

שיא ב-2009, ירידה ב-2010

אחת התקריות האנטישמיות אירעה בדצמבר 2011, עת רוססו צלבי קרס על עשרות מצבות בבית עלמין יהודי בקוסובו. זאת רק לאחר חודשים ספורים שהמקום חודש בעזרת סטודנטים מדרטמות' קולג' בניו המפשייר ועמיתיהם מהאוניברסיטה האמריקנית בקוסובו. הרב אדוארד ס. בורץ מהמרכז לחיים יהודיים בקולג' אף קיים טקס בבית העלמין, וסטודנטים קראו כל אחד בתורו שמות של משפחות יהודים מהאזור שמתו במהלך מלחמת העולם השנייה.

חודש לפני כן הועלו באש שלוש מכוניות וסיסמאות נאצה רוססו בשכונה יהודית בברוקלין שבניו-יורק. על אחת המכוניות רוסס צלב קרס. על ספסל סמוך רוססו ראשי התיבות של ה"אס.אס" ושל הארגון הגזעני האמריקני "קו קלאקס קלאן", KKK. על המדרכה נכתב "לדפוק את היהודים".

 תושבים יהודים זעמו על גילויי השנאה. "זה היה איום", תיארה בחורה בת 18 ששמעה ב-05:30 קולות וצעקות מהרחוב, וכשהציצה מהחלון נגלו לעיניה שלוש מכוניות בוערות, בהן ה-BMW של אמה, כמו גם יגואר שכורה ואאודי.  

בשנת 2010 נרשמו 614 גילויי אנטישמיות. זאת, לעומת 2009 שבה אירעו 1,129 מקרים - שיא ב-20 השנה האחרונות. 

עם זאת, עדיין נחשבה 2010 לשנה השלישית בחומרתה מאז החל איסוף הנתונים בסוף שנות ה-80. בשנה זו חלה ירידה של 46% בשיעור גילויי האנטישמיות. במכון לחקר אנטישמיות וגזענות העריכו כי 2010 הייתה שקטה יחסית ל-2009 בשל מבצע "עופרת יצוקה". גם ההשתלטות על משט ה"מרמרה" עוררה תגובות אנטישמיות.

Read this article in English