הערב: טקס זכרון ישראלי-פלסטיני
הערב, ערב יום הזכרון, יתקיים טקס יום הזכרון הישראלי-פלסטיני אותו מארגנת עמותת "לוחמים לשלום". בטקס יישאו דברים בני משפחות שכולות ישראלים ופלסטינים הפעילים במסגרות שונות לקידום דיאלוג, פיוס ואי-אלימות בישראל ובפלסטין. מחוץ לאולם תתקיים הפגנה נגד האירוע

זו הפעם השביעית שעמותת "לוחמים לשלום" מארגנת טקס אלטרנטיבי בערב יום הזכרון הכולל איזכור לשכול הישראלי והפלסטיני. כבכל שנה, יישאו דברים בטקס בני משפחות שכולות ישראלים ופלסטינים הפעילים במסגרות שונות לקידום דיאלוג, פיוס ואי-אלימות בישראל ובפלסטין. בטקס שנערך בשנה שעברה השתתפו קרוב ל 1,500 ובשל ביקוש רב הוא הועבר השנה להאנגר 11 בנמל תל אביב.

 

 

בטקס, בהנחיית שירה גפן, ישאו דברים בני המשפחות השכולות: 

בני גפן מתל מונד, אב שכול. בנו, אליאב, חייל בסיירת גולני נהרג ב 1975.

 

מואירה ג'ילאני ממזרח ירושלים. בעלה, זיאד נהרג ב 2003 במזרח ירושלים במהלך נסיעה לביתו, כאשר חיילי מג"ב חשדו שהוא מנסה לדורסם.

 

איילת הראל מגבעתיים. אחות שכולה. אחיה, יובל נהרג במלחמת לבנון הראשונה.

 

כמו כן יובא סרטון קצר המספר את סיפורו של מוסטפא תמימי מנבי סאלח שנורה בראשו מירי בכינון ישיר של רימון גז במהלך ההפגנה השבועית בנבי סאלח.

 

בטקס יופיעו גם  אלון אולארצ'יק, מרים טוקאן תופיע בדואט עם דנה וישינסקי שאחיה ליאור נהרג בציר פילדלפי ב-2004. להקת הבילויים תבצע בבכורה את השיר 'הצעדה'. קבוצת תיאטרון רות קנר – תציג קטעים הההצגה "גילוי אליהו" לפי ספרו של ס. יזהר על מלחמת יום כיפור, ומקהלת שיראנא - מקהלת נשים מעורבת (נוצריות, מוסלמיות ויהודיות) מיפו, ישירו את הגירסה של חוה אלברשטיין לחד גדיא בעברית וערבית. מדובר בגירסא מיוחדת שיצאה לאור בתקופת האינתיפאדה הראשונה (1991) ונאסרה לשידור בתחנות הרדיו בארץ.

 

"מזה 30 שנה (וגם השנה) שאני הולכת להר הרצל לטקס הזיכרון הממלכתי ביום הזיכרון. אני הולכת לשם כמסורת, כהרגל, כמשהו שאיני מסוגלת לא לעשות, אולם הטקס שם מזמן איבד את משמעותו בעיניי". מספרת איילת הראל, אחת הדוברות בטקס. "בשנתיים האחרונות התחלתי ללכת לטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי ומצאתי בו טקס משמעותי מאד עבורי שתכניו אינם עוסקים רק בקידוש המוות והצדקת המלחמות אלא באמת במחויבות האמיתית שלי כבת למשפחה שכולה – לפעול למען סיום הקונפליקט ולמען מניעת שכול נוסף".

 

דיאלוג וירטואלי לשינוי המציאות

הראל, בת 46 ואם לשלושה ילדים, לשעבר מפיקת טלויזיה וסרטים, היא אחות שכולה, וחברה בפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, המשיק בימים אלו פרוייקט חדש ברשתות החברתיות בשם "סדק בקיר" . הפרויקט מהווה פלטפורמה לדיאלוג וירטואלי בין ישראלים ופלסטינים המעוניינים לפעול לשינוי המציאות.

 

על אחיה היא מספרת: "אחי יובל הראל נהרג ביום השלישי למלחמת לבנון הראשונה 8.6.1982 במחנה הפליטים עין אל חילווה. אחי היה לוחם בשריון ונהרג בקרב בניסיון לכיבוש מחנה הפליטים – טיל סאג'ר פגע בטנק שלו והוא נהרג במקום. אחי היה בן 19.5 שנהרג – בחור מיוחד במינו, חכם ומשכיל, שוחר מוסיקה רוק ופופ ואוהב ספרים, הומניסט, התעסק בין השאר בסיוע לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים – בקיצור, אחלה בחור! על אחי ועל עוד בחור בשם יובל הראל שנהרג יומיים אחר כך, במזרח לבנון נכתב השיר "ברית דמים".

 

לדברי הראל, "הטקס האלטרנטיבי שמארגן הארגון הנפלא 'לוחמים לשלום' מהווה במה לקולות שלא מפרידים בין דם לדם. כפי שאנחנו נוהגים לומר בפורום: 'אין הבדל בצבע של הדמעות בין אם שכולה ישראלית לאם שכולה פלסטינית' המיתוס כאילו בצד השני חפצים במות הילדים למען הרג ישראלים הינו מיתוס. כל צד מחנך את הדורות הגיבורים להצדקת מעשיו, לרבות מעשיו האלימים ואנחנו מנסים לעשות פעילויות של דיאלוג וחינוך למען הכרת האנושיות שבצד השני.

 

אני יודעת שיש אנשים שחושבים שביום הזיכרון אין מקום לקיים טקסים לקורבנות גם מהצד השני. אולם אני איני שותפה לדעות האלה. דווקא ביום כזה יש
חשיבות ומחויבות גדולה להעביר את המסר שיש כאן אנשים שרוצים לפעול במשותף למען שינוי המציאות ואני רואה בזה זכות ומחויבות שלי כהיותי בת למשפחה שכולה. איני רואה בהשתתפותי איזו שהיא פגיעה בזכרונו של יובל אחי או הטלת דופי בערכו וחשיבותו של יום הזיכרון. השאלה המשמעותית ביום הזכרון לנו כחברה (וגם ביום השואה) הוא מה הערכים שנובעים מתוך הזיכרון ובעיני ערך השלום והפסקת האלימות הוא ערך עליון".

 

מואירה ג'ילאני שבעלה זיאד נורה על ידי לוחם מג"ב לאחר שנחשד בניסיון דריסת חיילים, תשתתף אף היא בטקס. לדבריה, היא רוצה להעלות מודעות למה שקרה לבעלה ולכיבוש. "זה נורא לחיות תחת כיבוש, אני באתי מחברה דמוקרטית, אני במקור מברבדוס, וגרתי באמריקה הרבה זמן, שם פגשתי את בעלי. אני חווה את הכיבוש כמו הפלסטינים. אחרי שבעלי מת בחרתי ללבוש חיג'אב והם מתייחסים אלי פה כמו אחות, אף פעם לא הרגשתי מאוימת מצד הפלסטיני".

 

ג'ילאני, החברה אף היא בפורום המשפחות השכולות, מתגוררת בשועפט ואם לשלוש בנות מוסיפה: "אני גרה במזרח ירושלים, בשועפט יש לי תמיכה משפחתית, ומבלי הבסיס הזה לא יכולתי לחיות פה. משפחתו של בעלי מאוד דואגת לי ותומכת בי ומאז שהצטרפתי למעגל ההורים השכולים הישראלים כל הזמן שואלים אם אני צריכה משהו, הם מאוד חמים ואדיבים".

 

גם השנה, כמו בשנה שעברה תתקיים הפגנה נגד הטקס מחוץ לאולם האירוע. בנוסף מתכוונים המפגינים גם לקיים טקס זכרון משלהם במקביל. אליהו ניסים, מארגן ההפגנה, אמר ל-ynet:"לצערנו הרב ארגון השמאל הקיצוני בחר לבזות ולרמוס את יום הזיכרון ומהותו, את כאבן של המשפחות השכולות וחמור מכל את כבודם וזכרם של הנופלים בכך שהוא מצא לנכון לקיים אירוע פוליטי ביום הזיכרון המוקדש כידוע להתייחדות עם זכרם של חללי צה"ל וחללי פעולות האיבה. לא יעלה על הדעת שביום הזיכרון יתקיים טקס משותף ליקירנו ולמחבלים, זה עיוות, שערוריה, ביזיון שאין כדוגמתו. אנו נפעל בכל האמצעים כדי למנוע מהאירוע להישנות ונעמוד כולנו הערב במקום על מנת לקיים טקס זיכרון כמקובל ולמחות על העוול הנורא שבמעשי השמאל הקיצוני

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה הערב: טקס זכרון ישראלי-פלסטיני
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    זכרון אחר
    עידן מאיר בטקס קודם של לוחמים לשלום
    צילום: שחף פולקוב, אקטיבסטילס
    הערוץ פועל בשיתוף עמותת "רוח טובה". לחצו למידע נוסף
    יד שרה
    כיתבו לנו