שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקיבוץ ב-2012: הרחבות - אאוט, חברות - אין
    התנועה הקיבוצית שחגגה 100 שנים, מסיימת לשלם את חובותיה וממציאה את עצמה שוב מחדש. הפרויקטים של שכונות ההרחבה, שהיו פתוחות לציבור, מפנות את מקומן לשכונות של חברים חדשים לכל דבר. בין הסיבות: ההרחבות הפכו לנטל כלכלי, והקיבוצים התקשו למיין את תושביהן. נקודת מפנה?

    חשבתם לעבור להיות שכנים של הקיבוץ? ליהנות מהטבע בלי להיות חברים וללא תורניות חליבה ב-4:00 לפנות בוקר? ללכת בלי ולהרגיש עם? כנראה שהתקווה להתגורר בהרחבה הופכת לנחלת העבר, ומי שרוצה ליהנות מהקיבוץ כעת יצטרך ללכת על כל הקופה - ולהיות חבר קיבוץ.

     

    עוד על קיבוצים בערוץ הנדל"ן :

     

    למעשה, סוגיית ההרחבות בקיבוץ הייתה אמורה להיות קרש ההצלה של הרעיון הקיבוצי אשר עמד לפני קריסה. לקראת סוף שנות ה-90 עמד הקיבוץ על פרשת דרכים ועתידו היה בערפל. צעירים רבים הצביעו ברגליים, משפחות עזבו, הקיבוצים שקעו בחובות והאוכלוסייה הזדקנה. אז הושיע מינהל מקרקעי ישראל את הרעיון הקיבוצי ואפשר בניית שכונות לצד הקיבוץ על שטחים חקלאיים.

     

    שטחים אלו היו בבעלות המינהל והקיבוץ חכר אותם ממנו. המטרה הייתה להביא משפחות צעירות לשכונת ההרחבה הסמוכה לקיבוץ ולהזרים דם חדש לתנועה הקיבוצית כולה. מעל 70 קיבוצים, בעיקר הגליל ובשער הנגב, נכנסו להליכי התכנון, ובחלקם אף אוכלסו והדבר נחשב להצלחה.

     

    בתחילת שנות האלפיים, עם התחלת התאוששות הקיבוצים, החלו "לפתוח עיניים" במדינה נגד ההתאוששות של הקיבוצים. בג"ץ "הקשת המזרחית" ביטל את החלטות המינהל שנתנו לקיבוץ תמלוגים ופיצויים על הקרקע שאותה החריג לצורך ההרחבה, והיא הייתה אמורה להיות המנוע הכלכלי שיוציא את הקיבוץ מהבוץ. במקביל כורסמה השפעת ועדות הקבלה בקיבוץ על קליטת התושבים בהרחבה, עד שהחל מלפני שנה, כך על פי חקיקה של הכנסת, אין לוועדות הקליטה יכולת אמיתית למיין את התושבים.

     

    בקיבוץ לא רצו לאבד את השליטה על האופי, ובשלוש השנים האחרונות חל מפנה תפיסתי בעידוד ישיר של מטה התנועה הקיבוצית. התנועה עודדה את הקיבוצים לזנוח את ההרחבות ולצרף משפחות לחברות מלאה.

     

    "המהלך נולד מתוך משוואה שעדיף שותפים מאשר שכנים. עם שותפים יש זהות אינטרסים לבין המצטרפים החדשים. כולם חברי אגודה שיתופית", מסביר אביב לשם, דובר התנועה הקיבוצית. "הקיבוצים החלו מסלול קליטה שהפך להיות אטרקטיבי. משפחות באות ובונות את ביתן בשטח הקיבוץ". בצורה זו מתנהלים כ-200 קיבוצים בשנים האחרונות, ומספר חברי הקיבוצים בישראל גדל מ-115 אלף בשנת 2004 לכ-140 אלף כיום.

     

    הפרוייקטים שיצאו לדרך יושלמו

    על אף השינוי בגישה, ישנם קיבוצים שבהם עדיין נמשכת הבנייה בהרחבה שמחוץ לקיבוץ, כיוון ששיווק הפרויקט החל כבר לפני מספר שנים. "אצלנו פרויקט ההרחבה יצא לדרך לפני חמש שנים, כך שעוד ייקלטו להרחבה משפחות נוספות שביתם נמצא בבניה", מספר יוסי טל, מנהל הקהילה בקיבוץ כפר בלום. "28 משפחות כבר מאכלסות את הבתים בהרחבה, ובסך הכול מדובר ביחסים טובים בין תושבי ההרחבה לבין הקיבוץ. אני מודע לעובדה שלא בכל הקיבוצים הדבר הוא כך".

      

    ואולי כל עניין ההרחבה היה רק "כדור אקמול" לקיבוץ, שבאותם זמנים אף אחד לא ממש רצה להיות חלק ממנו - אפילו משפחות שחלמו על בית בכפר. כיום המצב שונה לחלוטין: מרבית הקיבוצים התאוששו כלכלית - הכנסות כל הקיבוצים בישראל עומדות על 40 מליארד שקל בשנה. זאת, למעט שני קיבוצים בצפון המתקשים לעמוד בהוצאותיהם השוטפות וצפויים להיכנס להסדר חוב בקרוב. רוב הקיבוצים שמו את התקופה הקשה מאחור, והם התייצבו כלכלית וחלקם אף נחשבים לעשירים.

     

    בנוסף, הסדר החוב של הקיבוצים עם המדינה והבנקים, שנחתם בשנת 1989, צפוי להסתיים בעוד שנה, ואז לא יהיו יותר חובות לקיבוצים. כעת, משפחות המעוניינות להצטרף לקיבוץ רואות לפניהן עתיד ורוד, או לפחות מקום עם יציבות, קהילה כפרית ועזרה הדדית.

     

    "הקיבוץ קיים למרות מנהל מקרקעי ישראל"

    רבים בתנועה הקיבוצים מפנים אצבע מאשימה לגסיסת פרויקט ההרחבות כלפי מינהל מקרקעי ישראל שהתנכל, לדבריהם, לכל צעדיהם. עו"ד מיכה דרורי, היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית, שהוא שעצמו חבר בקיבוץ געש, מספר: "במקור מוסד ההרחבה נבנה למושבים ולא לקיבוצים. בג"ץ הקשת המזרחית היה למכה המרכזית להרחבות והרג אותו באופן בסיסי. מאז, למעשה, מועצת המנהלים של המינהל מוציאה כל חודש החלטות נגד הקיבוצים בעניין ההרחבות. ההרחבות הפכו לנטל כספי כבד על הקיבוץ". לדבריו, "אפשר לומר שהקיבוץ חגג לאחרונה 100 שנים, למרות מינהל מקרקעי ישראל".

     

    מחיר בית בהרחבה מורכב ממחיר הקרקע ומהוצאות הפיתוח עליה. מחיר הקרקע מגיע למינהל מקרקעי ישראל והוצאות הפיתוח עוברות לפיתוח התשתיות עליהן אחראי הקיבוץ. "המנהל פעל להפחית את דמי הפיתוח והגביל אותם בשורה של צעדים", טוענים עורכי הדין אלון וילנר וחגי שבתאי ממשרד עוה"ד שבתאי שפירא, המתמחה באגודות שיתופיות. לדבריהם, "אם דמי הפיתוח יורדים, אז המינהל יכול לגבות מחיר גבוה יותר על הקרקע. בפועל, עם ההרחבה היה צריך להרחיב גני ילדים, להרחיב כבישים, יותר אנשים מגיעים לבריכה - והמינהל לא הכיר בהוצאות אלו כהוצאות פיתוח. ככל שהמינהל דחף יותר כלפי מטה את הוצאות הפיתוח, כך הקיבוץ נכנס להפסדים על אותן הרחבות".

     

    "סיבה נוספת לאי קיומן של ההרחבות היא אי-מתן פיצוי על הקרקע. נניח שעל הקרקע היה מטע אבוקדו וכעת יש עליו בתים בהרחבה, אז לקיבוץ אבדו מאות אלפי שקלים של הכנסות בשנה ואין להם פיצוי על כך", מוסיף עו"ד שבתאי.

     

    במינהל מקרקעי ישראל רואים את הדברים אחרת לגמרי. אילן דגני, ממלא מקום מנהל אגף שיווק וכלכלה במינהל מקרקעי ישראל, מסביר כי המינהל פועל מתוך אינטרס לאומי ועל פי החלטות בית המשפט ומבקר המדינה. "המטרה של האגודה היא לנפח את הוצאות הפיתוח בסכומים בלתי סבירים. למרות זאת, בדרך כלל הסכומים נסגרים בהסכמה", הוא אומר. "אנו לא מוכנים לניפוח מלאכותי של הוצאות פיתוח והנדסה. המינהל לוקח בחשבון שיש השפעה על פיתוח חלקים בקיבוץ בעקבות ההרחבה. לעתים מדובר בשדרוג של מתקן טיהור והדברים באים לידי ביטוי בדמי הפיתוח. המטרה שלנו היא שערכי הקרקע והוצאות הפיתוח יהיו נמוכות".

     

    המודל המתחדש: בית רשום בטאבו

    לקיבוץ יש ניסיון רב בהתמודדות עם קשיים, והכיוון כעת הוא קבלת חברים חדשים בקיבוץ ולא בשכונות שמחוצה לו. בהתאם לכך, בעשור האחרון עברו 200 קיבוצים להתנהל במודל הקיבוץ המתחדש. במודל זה יש קשר בין ותק החברות בקיבוץ לבין הבעלות על נכסי הקיבוץ.

     

    בנוסף, במודל זה הקיבוץ גם לא שוויוני בנושא השכר. ישנה חלוקת שכר המאפשרת פערים של עד פי 2.5 בשכר הנטו בין הפועל הפשוט לבין המנהל הבכיר בקיבוץ. בחברות הנסחרות בבורסה המצויות בקיבוצים - כדוגמת פלסון, שמיר אופטיקה, פולישק, גולן מוצרי פלסטיקה ואבן קיסר - כלל אין מגבלת שכר.

     

    לפי המודל החדש, החברים החדשים מתקשרים בחוזה לרכישת הבית בקיבוץ. אלא שגם כאן יש מחלוקת עם מינהל מקרקעי ישראל. בקיבוץ דורשים כי החברים החדשים יהיו לחוכרים משניים לאגודת הקיבוץ, אך בשל מחלוקת בעניין גובה דמי ההיוון המשולמים, לעת עתה החוזה נחתם רק מול האגודה השיתופית בקיבוץ. בשל העובדה שמינהל מקרקעי ישראל הוא הבעלים של הקרקע - עדיין אין רישום בטאבו. במינהל סיפרו כי התקשרות זאת של הקיבוץ עם חברים חדשים נמצאת בבדיקת היועץ המשפטי לממשלה וכן המחלקה המשפטית במנהל. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הקיבוץ ב-2012: הרחבות - אאוט, חברות - אין"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים