ביקורת: Prototype 2

מעטים הם המשחקים שגרמו לי להרגיש כל-כך חזק, חסר מעצורים וחייתי, כמו Prototype 2. משחק הפעולה הזה גורם לפעולות כמו ריצה על קירות בסגנון ספיידרמן, קפיצה מבניינים או תלישת צריח של טנק להיראות קלים כמו חציית כביש בשלוש בבוקר. תחושת הכוח והחופש יוצרת את שיאי הכותר הלא מושלם הזה, שלא יאתגר אתכם יותר מדי וגם לא יעורר בכם רגשות מורכבים במיוחד - אבל כנראה יעביר לכם את הזמן בכיף.

עוד ב-games:

• להורדה: דמו המירוצים של Dirt Showdown
• "בלאק אופס 2 המסכן, אתה נראה עייף"
• דברים שלא ידעתם על Black Ops 2

טירופו של ג'יימס הלר

Radical Entertainment, מפתחת המשחק, הבטיחה לנו שהפעם תניע אותו עלילה חזקה שתיתן מטרה לכל ההרס וההרג שתזרעו בניו-יורק האומללה, המותקפת על ידי משחקים מכל הכיוונים בשנים האחרונות. ואכן, המשחק מתחיל עם פתיח עוצמתי ומרגש. סמל ג'יימס הלר, לוחם בכוחות המזוינים של ארצות הברית, מדבר בטלפון עם אשתו ומורה לה לבטוח בממשלה ולהפקיד בידיה את חייה ואת חיי הילדים. הממשלה כמובן מאכזבת את ג'יימס והוא מחליט להטיל את האשמה לאובדנו על אלכס מרסר, האנטי-גיבור מהמשחק הקודם.

בתפנית מפתיעה אפילו יותר, אלכס מחליט להעניק לג'יימס כוחות על כמו שלו. בשלב מסוים ג'יימס כן מחליט להפנות את זעמו כלפי הממסד, אבל מאותו הרגע הסיפור פשוט נעלם. ג'יימס, כמובן, עדיין כועס והורג כל מה שמסתכל עליו לא יפה, אבל הוא כבר לא דמות מעוררת הזדהות. הגבר השבור ממות משפחתו נהפך למכונת הרג מוטנטית. זה לא כעס אלא סתם טירוף, ולא מהסוג המעניין.

ניו-יורק בטריקולור 

ניו יורק הסובלת ממגיפה מעוררת מוטציות היא מגרש המשחקים של ג'יימס, והיא מחולקת לשלושה אזורי משחק עיקריים, ירוק, צהוב ואדום. קוד הצבע מייצג את רמת הזיהום במגיפה של אותו אזור: האזור הירוק והצהוב רגועים יחסית, אבל כשתעשו את דרככם לאזור האדום תצפו בהרס חסר תקדים, גורדי שחקים קורסים מימין ומשמאל והסביבה במצב מלחמה מלא.

מעצבי המשחק עשו עבודה טובה בהעברה ויזואלית של הסבל וההרס שעוברת העיר. רמת הפירוט מרשימה למדי והתאורה המצוינת גורמת לניו-יורק להיראות יותר חיה ומגוונת. עכשיו אפשר לראות, בתוך כל ההרס והאלימות שמסביב, גם מרפסות, פנסי רחוב, ספסלים, פחי אשפה וכל מיני בליטות ועיצובים שהולבשו על הבניינים מנת להפוך אותם ליותר מצורות גיאומטריות עם טקסטורות של בית.

למרות שהעיר של Prototype 2 נראית הרבה יותר מעניינת, עדיין לא השכילו להפוך אותה למעניינת לחקירה. יש פה אמנם המון אייטמים חבויים שיעצימו את היכולות שלכם או יפתחו מוטציות חדשות, אבל סודות? מבנים מיוחדים? מפגשים מיוחדים? אזורים בעל אופי יחודי שמשנה את המשחקיות? את אלה כמעט ואין, ורק פרקפציוניסטים של איסוף ימצאו סיבה לחרוש את הסביבה הפתוחה.

טורף-על 

למרות שג'יימס קיבל כוחות דומים לאלה שהיו לאלכס בכותר הראשון, השליטה בגיבור שופרה והחיבור המצוין שנוצר בין מערכת התנועה לבין מערכת הקרב פותח אפשרויות משחק חדשות. קודם כל, ג'יימס זז הרבה יותר מהר וזורם. תוכלו לרוץ על קיר, לקפוץ למטה, לתפוס חייל שלא חושד בכלום ובין רגע לזנק למעלה שוב כשטרפכם בידכם ולדאות אל גג של בניין סמוך, שם תעשו בו כרצונכם. בזכות אפשרויות כאלה ג'יימס הופך לטורף–על בג'ונגל העירוני: הוא מהיר, חזק וקטלני יותר מחיילים, יותר ממוטציות, יותר מטנקים או מסוקים.

עם הזמן ופיתוח הדמות ג'יימס הופך לבלתי ניתן לעצירה, ובזה המשחק מצטיין. הוא נותן לכם להרגיש חצי אלוהים, להתמודד עם עשרות אויבים בו זמנית ולתפוס טילים במעופם.

הכוחות שג'יימס זכה להם בעל כורחו מאלכס מרסר מאפשרים לו להפוך את ידיו לאחד מחמישה נשקים שונים - פטיש, חרב, שוט, ציפורני חיה ועוד משהו שמזכיר יו-יו ומאפשר לכם למשוך את עצמכם לאויבים או את האויבים אליכם. תוכלו להשתמש גם בכלי נשק חמים שתיקחו מהחיילים, כגון רובים ומשגרי טילים, אבל מי צריך כדורים כשיש לכם שוט שצומח מהיד? כוחות חדשים נעשים זמינים בהמשך המשחק, אבל לאחר ששדרגתי סט אחד של כוחות לדרגה מפלצתית לא מצאתי שום סיבה להתחיל לפתח מאפס מוטציה חדשה.

הקרבות בהמשך מאזנים בצורה מוצלחת הרבה יותר בין כאוס המלחמה והסדר הדרוש כדי להבין מי נגד מי ולשלוט במהלכם - דבר שהיה בלגן כמעט בלתי נתפס במשחק המקורי. השליטה, כאמור, יותר נוחה ומיידית, ואפשר לבצע מהלכים חזקים וראוותניים מבלי לעוות את האגודלים לצורות לא טבעיות. גם מהלכי סיום עקובים מדם לא חסר, אבל מגוון האנימציות שלהם מוגבל והם מתחילים לאבד את האפקט די מהר.

למרות השיפורים המשחק עדיין סובל מחוסר דיוק מסויים שיכול למנוע מכם ליזום בדיוק את ההתקפה הרצויה בתזמון הרצוי. מערכת הנעילה האוטומטית, למשל, אינה מאפשרת להחליף אויבים בקלות ותכריח אתכם להרוג לפי הסדר שהיא מחליטה. גם מקומות צרים, כגון רחובות צד או חללים פנימיים, לא מסתדרים טוב עם סגנון הלחימה של ג'יימס.

AI AI AI 

כמו כן, המשחק מנסה הפעם לספק מגוון רב יותר של יצורים ואויבים להרוג, אבל לא עושה את העבודה עד הסוף. האויבים עדיין מחולקים באופן פשטני לקבוצות של "אני רגיש במיוחד למתקפה מסוג X": יש אמנם יותר מסוג אויב אחד שרגיש לכל סוג של מתקפה, אבל מאחר וההתנהגות שלהם דומה, לא תצטרכו לשנות את הטקטיקה שתנקטו בקרב איתם.

חלק מהבעיה זו הבינה המלאכותית הגרועה, שלא מסוגלת ליצור הבדלי התנהגות משמעותיים בין האויבים - עוד אלמנט שמדגיש את חוסר האונים של עולם המשחק מול העוצמה של השחקן, והופך את Prototype 2 לחוויה מעצימה - אבל ברמה שטחית של סיפוק מיידי בלבד.

הגרפיקה, הזכרתי, משופרת ובתחומים מסויימים טובה מאוד, אבל גם היא לא אחידה. במיוחד אכזב אותי שבשביל משחק שהרס הוא שמו האמצעי, האפקטים של הפיצוצים נראים כמו משהו שהועתק והודבק מקאונטר-סטרייק. ממשחק שבו מתפוצצים כך-כך הרבה דברים ציפיתי להרבה יותר.

צעד גדול לסדרה, צעד קטן לגיימינג 

Prototype 2 הוא כותר שצבר סביבו הרבה התלהבות ובנה ציפיות. עצה שלי? אל תבואו אליו עם יותר מדי מהציפיות האלה. התיחסו אליו כאל המשך משופר ל-Prototype - ותוכלו להפיק ממנו הרבה שעות הנאה (אם סימפטתם את המשחק הראשון). צפו ממנו להישגים בתחום המשחקיות העמוקה, העלילה המפורטת או עולם המשחק המרתק, והאכזבה בטוחה. במידה ואתם מחפשים משחק הרס בעולם פתוח שגודלו יכול לספק לכם עשרות שעות הנאה בעוד אתם נותנים לתאים האפורים שלכם מנוחה, Prototype 2 יעשה את העבודה.

יאהבו: חובבי פרוטוטייפ הראשון, Red Faction: Guerrilla, משחק The Hulk ודומיהם.

ישנאו: מי שלקח יותר מדי ברצינות את ההבטחות.