"אליאור חן בידינו". כך התנהל המבצע בברזיל
המעקבים, ההסוואה, מפגש הפסגה החשאי והנדיר עם בכירי העדה החרדית בסאו פאולו, החיפושים הכושלים בבתי כנסת - עד לפיצוח בסיוע ברזילאי. נציג המשטרה באמריקה הלטינית מספר על שנה וחצי של מרדף, במבצע בסיוע האינטרפול
ביוני 2008, ברחוב צדדי בשכונה החרדית בסאו פאולו שבברזיל, התהלך לו צעיר חרדי לבוש שחורים, שלא עורר חשד - עד שהבחין בו עובר אורח שנקלע למקום, וזיהה אותו מתמונות ה"מבוקש" שהופצו באזור. הוא דיווח על כך למשטרה, ותוך זמן קצר הגיעו למקום שוטרי היחידה הבינלאומית של משטרת ברזיל, ועצרו את הצעיר. היה זה סופו של מצוד ארוך, סיזיפי, חוצה מדינות ויבשות אחר אליאור חן, שזכה לכינוי "הרב המתעלל".
"לא אשכח את השיחה שקיבלתי אז", נזכר רב-פקד יוסי קליין, שהיה נציג משטרת ישראל והמשרד לביטחון הפנים באמריקה הלטינית בעת מבצע הלכידה. "הייתי בבוגוטה בקולומביה, ופתאום צלצל הטלפון. על הקו היה הילסון ברוס, שוטר ממחלקת האינטרפול הברזילאית, והוא אמר לי: 'תפסנו אותו. אליאור חן בידינו'. הייתי בנסיעה, עצרתי בצד, עברה בי צמרמורת. מיד יידעתי את כל הגורמים הרלוונטיים בארץ. זה היה מאוד מרגש".
משטרת ישראל והארגון הבינלאומי לשיטור פלילי - האינטרפול - עוסקים זה שנים בפיצוח משותף של חקירות מסובכות בכל רחבי העולם. חקירה מורכבת ושיתוף פעולה חובק עולם הצליח להביא לסיום את אחת הפרשות המזעזעות שידעה ישראל בשנים האחרונות. "הרב המתעלל" - תיק סגור.
"לכידתו של אליאור חן היא דוגמה מצוינת לדרך שבה מעמידים לדין אדם מסוכן שביצע פשעים מזעזעים. לולא האינטרפול הוא עלול היה להיות היום אדם חופשי", אומר קליין, בשבוע שבו נערך בתל-אביב כנס האינטרפול האירופי.
בשנים 2008-2007 הנהיג חן קבוצה חרדית קיצונית שהסתופפה בצִלּו וסרה למרותו. חברי הקבוצה והוא בראשם התעללו באופן סדיסטי בילדיהם הקטנים לאחר שחן טען ששוכנים בהם "מזיקים ורוע", והחל להורות ולבצע "תיקונים" בילדים. ההתעללות בוצעה דרך קבע, באופן שיטתי ובאורח יום-יומי, וכללה בין היתר טלטולים עזים של הגוף והראש, מכות עם חפצים ופטישים, כפיתות בחבלים ובאזיקים מפלסטיק, הכנסת הילדים לתוך מזוודה למשך שעות, כשידיהם כפותות ופיהם חסום בסרט הדבקה, שריפת איברים במצית, גרימת כוויות, האכלה בצואה, מניעת מזון ושינה, ומעשי התעללות ואלימות קשים נוספים, פיזיים ונפשיים. עם חשיפת הפרשה נמלט חן מישראל יחד עם משפחתו, ומשטרת ישראל פתחה אחריו במצוד.
"הודעה אדומה" מישראל
קליין סיפר שכשקיבל הודעה על היעלמותו של חן, "המידע המודיעיני הצביע על כך שהוא טס יחד עם משפחתו לקנדה ומשם לסאו פאולו שבברזיל. התחלנו לעבוד בקצב רצחני כדי לשחרר כמה שיותר מהר את בקשת ההסגרה לרשויות בברזיל וכדי להוציא צו מעצר. החוליה בישראל שעבדה מול האינטרפול שלחה אליי 'הודעה אדומה', שמשמעה צו איתור ומעצר בינלאומי. הבעיה הייתה שבברזיל צו כזה לא מספיק, והיינו חייבים להוציא צו מעצר מקומי".
בשלב זה שלחה השגרירות הישראלית מכתב למשרד החוץ המקומי, שבו כל הראיות והעדויות שנאספו בישראל. משם הועברו הפרטים למשרד הפנים הברזילאי ומשם לבית המשפט העליון, ורק אז נאות השופט הברזילאי לחתום על צו המעצר המקומי, וקליין הורשה להתחיל לעבוד.
"הגעתי לסאו פאולו", סיפר קליין, "ההשערה הייתה שחן מסתתר בקרב הקהילה החרדית בעיר. העברתי את המידע לאינטרפול וביקשתי להקים צוות מיוחד שיטפל בתפיסתו. אחד התפקידים העיקריים של נציג הוא ליצור קשרים ולשכנע את העמיתים לעבודה בחו"ל לעבוד בשבילך, הרי יש להם עוד המון תיקים ועכשיו צריך לשכנע אותם שהתיק שלך הוא הכי חשוב וקריטי". לדבריו, בסאו פאולו יש 20 מיליון איש ולא מעט פשע, "וכדי להביא את המשטרה המקומית לעסוק דווקא בתיק הספציפי שלך, אתה חייב ליצור קשרים, אפילו קשרים חבריים. הכול כדי לרתום אותם לתיק".
הפריצה לדירה: אשתו והילדים נמצאו
קליין הצליח במלאכת השכנוע, ואף קיבל צוות שוטרים ברזילאי מהמחלקה הבינלאומית של משטרת סאו פאולו. בפיקודו של קליין החל הצוות בחיפושים, ואלה התמקדו בשכונה היהודית בורטירו בעיר.
"בשלב הראשון, חיפשנו אותו בבתי כנסת באזור", שִחזר קליין. "הצוות כמובן היה מסווה כאזרחי. התחלנו לנהל מעקבים אחרי שיחות טלפון ומוקדים בשכונה".
אך החיפוש היה מורכב, שהרי כמעט כולם באזור הם יהודים חרדים הלבושים באופן דומה, וההנחה הייתה שחן כמעט לא יוצא ממקום מחבואו. "אחרי שבוע של חיפושים הצלחנו לאתר דירה ברחוב ז'וזה פאולינו, לפי הנתונים שהיו בידינו חן היה אמור להיות שם. פרצנו לדירה ומצאנו שם את אשתו והילדים, אבל למרבה אכזבתי חן לא היה שם".
בדירה מצא הצוות את דרכונו של חן, והוא הוחרם. בני המשפחה נלקחו לחקירה, אך היא לא הניבה דבר. קליין והצוות הבינו שככל הנראה אנשי אחד הפלגים החרדיים הקיצוניים יותר בסאו פאולו הם אלה שהסתירו אותו וסייעו לו להימלט.
"אלוהים לא התכוון לזוועות כאלה"
"בברזיל בדומה לישראל, בקהילה החרדית יש זרמים קיצוניים, בסגנון נטורי קרתא", סיפר קליין. "הם לא מכירים במדינת ישראל ובטח שלא נוטים להאמין לממסד הישראלי החילוני. הבנתי שנדרש צעד קיצוני, ואחרי התייעצות עם הגורמים בישראל הצעתי לכנס את ועד רבני סאו פאולו. התחושה שלי הייתה שאם נשב ונדבר פנים אל פנים נצליח לשכנע אותם".
"ישבנו בחדר גדול", שחזר קליין, "מולי ישבו רבנים מכל הזרמים והקהילות בעיר, וידעתי שאני חייב לשכנע אותם להפסיק לתת לחן מקלט. פתחתי ואמרתי שלמרות העובדה שאינני דתי, אני איש מאמין וממה שאני יודע על התורה וההלכה, אני לא חושב שאלוהים התכוון לזוועות שהאיש הזה ביצע".
בשלב הראשון הציג קליין ראיות שנאספו בתיק החקירה בישראל, תמונות זוועה של הילדים החבולים, ואף הקריא להם חלק מהעדויות. בשלב השני החל להפעיל עליהם לחץ, דחק אותם לפינה.
"אמרתי להם שאנחנו יודעים שרובם לא מסתירים אותו, אבל יש פלג מסוים שעושה זאת ואנחנו צריכים את עזרתם", סיפר קליין. "הסברתי שאם לא ישתפו פעולה, ניאלץ לפרסם תמונה בעיתון עם האישומים נגד חן וגם נזכיר בכתבה שיש פלג קטן בקהילה החרדית שמסתיר אותו. הם כמובן מאוד נבהלו וביקשו שלא נעשה דבר כזה. הם התכנסו להתייעצות ביניהם, ובסופה החליטו להוציא פסק שאומר שהסתרת אליאור חן מנוגדת להלכה".
מאחורי הקלעים התקיימו כמה מפגשים חשאיים נוספים עם רבנים שביקשו לשמוע יותר על פרטי החקירה, ובמקביל התחיל מהלך דו כיווני, מול הקהילה ומול המשטרה הפדרלית בברזיל שהפעילה לחץ כבד מאוד על הקהילה החרדית ועל ראשיה. ככל שחלף הזמן, לקליין וצוותו החלו להגיע שמועות שחן קרוב להסגיר את עצמו. חודשיים לאחר מכן הוא נלכד.
"להליך ההסגרה נדרשה כמעט שנה וחצי", מספר קליין, "עורך דין מקומי ייצג את חן בתיאום מלא עם המחלקה הבינלאומית בארץ. לטענתו, העבירות נעשו בביתר עילית שנמצאת מעבר לקו הירוק, ולכן לישראל אין שם סמכות שיפוטית. עוד טען כי חן נרדף פוליטית כי הוא חרדי. בסופו של דבר התגברנו על טענותיו, ואחרי הערעור חן סוף סוף הוסגר לישראל, באוקטובר 2009". מי שליווה אותו לארץ היה הילסון ברוס, השוטר הברזילאי שלכד אותו.
מדובר היה בפעם הראשונה שמבצעים הסגרה מברזיל כשלא מדובר בעבירות סמים. קליין הסביר כי במקרה של חן נדרשו הוא ואנשיו להדגיש כל העת שמדובר במעשים מזוויעים נגד ילדים, כדי שההסגרה תצליח להתבצע. בשנת 2011 הורשע חן ונידון ל-24 שנות מאסר. עם זאת, ערעורו לעליון על הרשעתו ועל גזר הדין עדיין תלוי ועומד.
"בלי שיתוף הפעולה של משטרת ישראל עם האינטרפול אני מניח שהיה לנו קשה עד בלתי אפשרי ללכוד אותו", אמר קליין. "בסופו של דבר נציג המשטרה בחו"ל הוא רק אדם אחד. אם אתה לא מצליח לגרום למשטרה המקומית לעבוד איתך, אין לך ממש סיכוי. הסיפור הזה הוא דוגמה מצוינת לדרך שבה שילוב כוחות משטרה בינלאומיים מביא לדין אדם מסוכן לציבור שביצע פשעים מזעזעים. לולא האינטרפול, הוא יכול היה להיות היום אדם חופשי".
לפנייה לכתב/ת 
